|
|
| נשלח ב-26/8/2012 14:25 |
|
| |
צריך לבחון את הנושא מבחינה ראלית, לחדור מבעד לביטויים האידאולוגיים..
מי כותב את הטקסט? בעבור מי הוא כותב? אילו אינטרסים הוא מייצג?
מיהן הקבוצות האחרות בעלות כח ואינטרסים, אשר מבקשות להביא את האינטרסים שלהם לידי מימוש?
כיצד מתנהל העימות, מהם השלבים שלו?
צריך לזכור כי כל שלטון, ללא שום יוצא מהכלל, משחית את בעליו.
עודד
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 14:37 |
|
| |
עודד לפי המסורת שבידנו גמרא ב"ב יד. שמואל כתב את ספר שמואל. (איך?) ולכן מגמתו הברורה לטובתו של דוד ברורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 14:39 |
|
| |
אישצפור,
פירש המהרש"א: בנימין ידע בנבואה שיהיה כל המקדש בחלקו חוץ מאותה אמה והיאך קאמר אח"כ שזכה מחמת צער זה ליעשות אושפזיכן לקב"ה.
בגלל חטא מכירת יוסף, המלך הראשון לא יכל להיות מיהודה אפילו שלו הגיעה המלוכה.
שמואל לא חשב שדוד המלך המיועד כי סבר שהקב"ה בוחר אנשים יפה קומה וצורה למלכות כדי שיהא מוראו על העם (פירוש רד"ק לשמואל א פרק טז).
תוקן על ידי מ80 ב- 26/08/2012 15:04:19
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 14:41 |
|
| |
מדוע התנגד שמואל? "החסדי דוד על התוספתא מפרש הכוונה מפני שהקדימו לשאול מעצמן והיה להם להמתין עד שיעמידנו שמואל, והוא לא מינה עד עתה לפי שאם היה ממנה היה צריך לעבור הוא מגדולתו כדי לקיים מלך שאין ע"ג אלא ה' וקיי"ל מעלין בקדש ולא מורידין, ובסוף ימיו היה כבר בדעתו למנות אלא שהקדימו הן ושאלו והורו בזה שקצו בהנהגת נביא ולכך נענשו, ע"ש, ודבריו דחוקים לפענ"ד בתרתי, ראשית למה היה להם להמתין עד שיעמידנו שמואל הרי ר' יהודה סבר דשום תשים עליך מלך היא מ"ע , וא"כ אדרבה הרי שפיר עשו על שהקדימו מעצמן לבקש מלך, כדי לקיים מ"ע של תורה, ושנית, היתכן ששמואל הנביא ימנע א"ע כל הזמן מלהעמיד להם מלך בכדי שלא יעבור הוא מגדולתו? ותו הרי נביא שופט ומלך שני תפקידים מיוחדים לגמרי הם ואין אחד נוגע בחבירו כלל". (ציץ אליעזר שם, בד"ה (ד). והנה בסנהדרין שם איתא תו: תניא ר"א אומר זקנים שבדור כהוגן שאלו שנאמר תנה לנו מלך לשפטנו אבל עמי הארץ שבהן קלקלו שנאמר והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו. רש"י מפרש דעמי הארץ קלקלו בזה, דהזקנים שאלוהו לשופטם ולרדות הסרבנים שבהם, אבל נמי הארץ תלו עליו מלחמותיהם שאמרו ויצא בראשינו ונלחם את מלחמתנו. וכן מפרש היד רמה שעמי הארץ קלקלו בזה שבקשו להם מלך להלחם מלחמותיהם ולא בטחו במקום. אבל פירוש זה אי אפשר לפרש בדברי הרמב"ם שעמי הארץ קלקלו בזה שבקשו מלך להלחם מלחמותיהם, שהרי הרמב"ם (בפ"ד מה' מלכים ה"י) פוסק שאין ממליכין מלך תחלה אלא לעשות משפט ומלחמות שנאמר ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו. הרי שהרמב"ם סובר שבקשה זו של עמי הארץ על ונלחם את מלחמותינו שאלו דווקא בצדק ויליף מזה לדורות שלשם כך מעמידים את המלך, וא"כ אליבא דהרמב"ם צריך להבין דברי ר"א במה קלקלו עמי הארץ. ונלענ"ד שהרמב"ם יפרש שעמי הארץ קלקלו בזה, דאילו זקנים שאלו ואמרו שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים, שהעיקר רצו מלך לשופטם, ככל הגוים שיש להם מלך, אבל לא בקשו להיות ככל הגוים, אבל עמי הארץ הקדימו תחילה ואמרו: והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו וגו', כי העיקר רצו להיות ככל הגוים. ובזה קלקלו, ופירוש זה מדוקדק בדברי הגמ' שלא מזכירה אצל עמי הארץ את סוף הפסוק, ונלחם את מלחמותינו, כי אם רק הוהיינו ככל הגוים. (שם אות ה).
תוקן על ידי נישטאיך ב- 26/08/2012 15:06:08
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 15:23 |
|
| |
| נישטאיך כתב: |  | "החסדי דוד על התוספתא מפרש ... והנה בסנהדרין ...
רש"י מפרש ...
ונלענ"ד שהרמב"ם יפרש ...
|
|
כתבת אשכול בעל הכותרת "למה לא ביקשו מינוי מלך עד ימי שמואל?"
וענית בליקוט מספר תשובות של מפרשים מ1000-2000 שנה אח"כ, כולם צאצאי ממלכה מנצחת, שהדמויות הרלוונטיות לשאלתך המוזכרות בה הן מרכיב מרכזי בלגיטימיות שלה.
יש"כ על קידום הידע האנושי בנושא.
תוקן על ידי הפיל_בחדר ב- 26/08/2012 15:25:53
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 15:34 |
|
| |
הפיל_בחדר <וענית בליקוט מספר תשובות של מפרשים מ1000-2000 שנה אח"כ ....>  אם יש לך תשובות מאותם הימים אנא צטט אותן.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 26/08/2012 15:46:04
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 15:47 |
|
| |
מ, אלו הסברים מעניינים אבל מופשטים מהמציאות הנורמטיבית, ולכן נתפסים בעיני כסינטתיים. (לא שזה פוסל אותם חלילה, אלא שזה מבחינתי דורש התאמה והטמעה במציאות הריאלית)
לגבי דוד , נראה לי שאתה מחמיץ את דמותו לגמרי , ועל הדרך מחמיץ גם את כל הסיפור של שמואל וספרו בהקשר של המלכות , וחבל. (שים לב ששמואל ושאול קשורים זה בזה עד הסוף , ולא בכדי)
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 16:06 |
|
| |
אישצפור,
במקום להחמיץ את תשובותי, המתק אותן אם אתה מסוגל לכך :)
שמואל כצדיק אהב את שאול הצדיק, שהיה משכמו ומעלה גבוה מכל העם, עולה על כל העם בצדיקותו גובהו ויופיו. ונתיירא בראותו את דוד שדוד יהיה שופך דמים, ומאחר שדוד היה במהותו בעל תשובה, לשמואל לא היתה השגה בבחינתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 16:41 |
|
| |
מ, הדברים שלך הם בבחינת זעיר שם זעיר שם. אם רואים את התמונה השלימה של המציאות נכון , קל לשבץ אותם בה. זה מה שניסיתי לעשות למעלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 17:03 |
|
| |
אישצפור,
תמונה, ואפילו שלמה, זו רק תמונה :)
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 17:07 |
|
| |
אבל היא לפחות משקפת את המציאות, ומאפשרת לפעול בהתאם לה. דיבורים דרשניים , שעושים מתמטיקה של מידות רוחניות, פחות.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 17:26 |
|
| |
בתקופה המודרנית יש הרבה תמונות, וכל כך הרבה אנשים שהיו ועדיין משוכנעים שתמונת המציאות שלהם היא היא הנכונה. אפשר להיווכח בקטנות-המוחין הזו כמעט בכל ויכוח, בו במקום להקשיב וללמוד ולהבין, רוב האנשים התרגלו לשפוט את הדברים בהתאם להתאמתם לתמונת המציאות שלהם, מבלי לשים לב עד כמה תמונת המציאות הולכת ונעשית באופן כזה לשטחית וחלקית. וכבר אמרו חז"ל: בדורות האחרונים האמת נעדרת, נעשית עדרים עדרים והולכת לה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 17:40 |
|
| |
אם התמונה הזו מושתתת על ניתוח עומק של דברי חכמים היא לגמרי לא שטחית וחלקה.
הבעיה בגישה שלך היא שאתה מביא את דברי חכמים מבלי להבין אותם לכל עומקם. כך במקום להבין שחכמים ציירו לך את המאפיינים של כל "שחקן" על המגרש, אתה חושב שהמאפיינים הם הם השחקן עצמו. כך במקום לנסות להעמיק בדמויותיהם של בנימין יהודה דוד שמואל ושאול, לאור המאפיינים שחכמים רמזו עליהם, אתה סבור שהמאפיינים הללו יכולים להוות תחליף לעיון בדמויות, התוצר הוא החמצה, וחבל.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 17:51 |
|
| |
אישצפור,
אתה, ולא בפעם הראשונה, מסיק מדברי מסקנות שלא עלו על דעתי. לא הבאתי עיון עמוק בייחודם של יהודה, בנימין, יוסף, שמואל, שאול, ודוד, אלא נתתי ציורים כלליים, שיוכלו לעזור לקוראים לכזה עיון. אפשר להסביר דברים בעזרת מי ואפשר בעזרת מה, ואלו שתי שיטות שונות של מחשבה תורנית. מכל מקום, מצאתי הרבה פעמים שחכמי ישראל למדו בעיון דמויות והסיקו מסקנות שונות, מדוע? כי כל אדם מבין דברים על-פי ייחודו וגבולות דעתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 17:57 |
|
| |
מ, אבל כל שאלה אתה עונה עפ"י טעם פנימי (שלא לגמרי ברור שהבנת אותו כיאות...), במקום להתמודד ישירות עם השאלה. כך בנימין ידע בנבואה והתפלל , שאול היה מלך קודם בגלל מכירת יוסף וכן על זה הדרך. פנימית בהחלט יש הגיון בהסברים האלו , אבל זו בעצם בריחה מהתמודדות ישירה עם השאלות, והשלכה שלהם למקום אחר, בעיני זו החמצה גדולה קודם כל בהבנת תורה והנביאים, ויותר מכך בהבנת התאמתם למציאות ימינו, בבחינת שגת תלמוד עולה זדון, שכן אם לומדים את סיפורי המקרא באופן תלוש מהמציאות ממילא המסקנות ביחס למציאות וההתנהגות בפועל לפיהן נעשית בהתאם.
|
|
|
|
|