|
|
| נשלח ב-31/8/2012 17:57 |
 |
| |
מ 80
בשאלה זו התשובה היא חד משמעית לא אלמן ישראל,,
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2012 18:15 |
|
| |
המהר"ל מפראג כתב:
"מיעוט שכלנו, הוא הסיבה שדברי הראשונים לנו כספר החתום, ויותר מזה, במקום שדיברו בחכמות נעלם ממנו עומק חכמתם והשגתם. ואף אם נבין מה מדבריהם, אל יחשוב האדם כי בנו עד הקצה או עד האמצע".
"ולכך כאשר נמצא בדברי הראשונים דברים רחוקים מן הדעת והשכל אשר נטוע בנו, ויחשוב בדעתו מחשבת זר על הראשונים, אין זה רק לסכלות החושב. בשתים יסכל, במה שאינו יודע להבין דברי חכמת הראשונים, ויסכל בעצמו, כי יחשוב עצמו חכם ובעל מדע, שאם לא כן היה אומר כי לאשמת הדור האחרון הוא, כמו שהוא באמת. ואם יאמר כי כל החכמים בדור הזה כבלי מדע וכל הנבונים כבלי השכל כנגד הראשונים, הרי לא יסכל רק באחת, שאינו עומד על דברי חכמת הראשונים, אבל יודע ומשיג ערך עצמו, ודבר זה נחשב לו חכמה".
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2012 20:26 |
|
| |
מ 80
אייקון בכל צבעי האמנות שציטטת,
המהרל בקיצור אומר שכולנו עמיארץ המכפלה כלפי קדמונינו,
ובכל אופן דעתי הוא שרשי הוא יוצר במלוא מובן המילה ויוצר תחושה שהבנתו לידינו בגדר רוחה"ק כפי שטענו רבים,אשר ייתכן בשפת הרציו לפרשו ,, אנו כחמורים במובן התפוקה שמאפשרת מוחינו מול חכמי העבר,,
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2012 20:30 |
|
| |
מ80
היכן אתה רואה את חכמת הקדמונים עדיפה על שלך?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2012 20:37 |
|
| |
| מ80 כתב: |  |
"מיעוט שכלנו, הוא הסיבה שדברי הראשונים לנו כספר החתום, ויותר מזה, במקום שדיברו בחכמות נעלם ממנו עומק חכמתם והשגתם. ואף אם נבין מה מדבריהם, אל יחשוב האדם כי בנו עד הקצה או עד האמצע".
|
|
איזה חכמות?
אם מדובר במדעי הטבע אז כמובן שמדובר בשטויות גמורות.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2012 20:49 |
|
| |
בעל
תודה על המחמאה וכמובן תמשיך במגמה,,,,,,, (-:
את ההסבר לכך כתבתי למעלה והנה ההעתק לפניך,,,,,,
בואו נגדיר קודם את עבודת רשי והרמבם בכדי שנוכל לדון בהם,
רשי כמו כולנו קיבל מרבותיו את הטייטש ואת דרך הלימוד בזעיר אנפין ,
את כל השאר אנחנו עושים לבד בלומדינו את רובו ושאר חלקי התורה ,
שונה הוא רשי כמזרח ממערב ביחודיותו,,והוא פיצוח הקודים הסבוכים שבכל סוגיא וסוגיא בכלל, ופיצוח הקודים הטקסטיים התלמודיים אף היותר בנאליים בפרט,הכוללים גם טייטש,גם זיהוי הגרסא המכוונת ,גם תפיסת המכוון בהקשר הדברים מאותו טייטש,גם פיענוח ופיצוח הקוד של כונת הנידון ,וגם את החשבון הכולל בפרוטרוט בבהירות ובתמצית מפליאה,
פיצוח קודים לא מפוענחים נקראת יצירה וביצירות אין אנו מצפים מהיוצר יליד אנוש בכדי להתפלאות יותר מספר חמוד היוצא לאור,
מה אבל נגיד על מישהו שעשה את זה בכל התורה כולה?
הבסיס בכדי להתחיל לדון בכל טקסט תלמודי בימינו הוא פירושו של רשי שבלעדיו היינו מתהלכים כעיורים וחיגרים בטקסט הלא מפוענח הזה,וכבר אמרו קדמונינו שאלמלא רשי נשתכחה תורה מישראל,
הרמבם היה תלמידו של אביו ושל הרי מיגאש תלמידו של הריף,
לא נשא פנים לאיש וגם לא לרבותיו בספרו יד החזקה שהם הלכות פסוקות אחרי פיענוח שני התלמודים מזרעים עד עוקצין בפרשונותו העצמאית והייחודית המחדשת בשפה קלה ונקייה ובקיצור ,שהוכתר כמלכא דאורייתא מכל שאר הגאונים והראשונים ,וזאת בפסיקה העכשוית וביצירות כל מפלפלי הסוגיות הערוכים לפי סדר הרמבם שלא זכה לו אחר,
לרמבם היה לא פחות מבחר ממה שיש לנו היום לכדי יצירה ,תנאים,אמוראים ,סבוראים וברייתות הכלולים בכל ספרי התנאים ,תוספתא ,ספרי ספרא וכו,וכל הגאונים אחריהם עד לריף ורבו הרי מיגאש שאלו היו המקובלים באותה תקופה
כשיבוא היום פוסק לערוך חיבור כמוהו כשהכול מפוענח ,נוכל לקחת דוגמא מהשלישי בסדרה של אלו שאמרו עליהם ממשה עד משה לא קם כמשה ,ושמו בישראל היה הגאון רב משה פיינשטיין זצל ,שפסיקותיו יוצאות באופן ישיר מתוך הסוגיות עצמן
ומראשוני הפוסקים והפרשנים שהתקבלו,
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2012 23:05 |
|
| |
בעל,
לענ"ד גדולתו של רש"י שמחד הוא ממשיך את דרכם של חז"ל ומלמד את עיקר הדברים בלשון קצרה, ומאידך מצליח לדייק במחשבתו וניסוחו באופן המשיב על שאלות הנובעות מהסוגיה, ובכך מאפשר להעמיק בהבנתה. במלים אחרות, רש"י משוחח עם הלומדים, ופירושו הינו באמת תורה שבעל-פה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2012 23:23 |
|
| |
| ביליצר כתב: | | מקס
שוב ,התייחסתי לרשי והרמבם כיוצרי חומר העיצוב פלוס העיצוב,קרי ,,היוצרים,,
מה שנשאר בדורינו הוא להשתמש בחומר המיוצר בכדי לעצב חלקים שבהם בצורה אחרת יותר עצמאית,
החפץ חיים עשה חיבור נפלא ביותר בכדי להרחיב את פסקי השו,ע ומה שנגזר ממנו וגם ראה צורך להביא את מקור הפוסקים שנתקבלו כהכרעה לשינויי מנהגים שהתקבלו , |
|
השאלה על מה אתה דן, על הלכה או על כלל יוצרים,
המלב"ים ור' צודק הם יוצרים ענקיים במחשבת ישראל,
אם אתה דן חברתית נדמה לי הבעל שם טוב והחסידות הביא מפיכה של ממש,
אחריו הציונות והמדינה זו מהפיכה היסטורית,
ואם במדע ופילוסופיה, אז היה לנו את ברוך שפינוזה איינשטיין וכל היהודים המקבלי פרסי נובל, שזה הרבה מאוד,
בקיצור אין על מה להתבכיין,
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 00:37 |
|
| |
משהו חסר לי כאן שבלעדיו חוששני מפני אמירות שלא מתחברות יחד ולא עונות זו לזו.
ביליצר הציע, בצדק, לאפיין מה מגדיר את פירוש רש"י.
לזה יש להשוות למפעל התלמודי ולשאול מה מאפיין אותו.
ואז אפשר לשאול מה תרם רש"י ללימוד התלמוד.
ואז אפשר לשאול למה נזקק רש"י כדי לעשות זאת.
ואז אפשר לשאול מה התכונות שמאפשרות לכתוב פירוש כפירושו.
כמובן כל זה מצריך דוגמאות.
אני מציע להתבונן בפרט אחד.
הרשב"ם כתב פירוש לאותם פרקים ומסכתות שלהן לא כתב רש"י פירוש.
כדאי לדעתי להשוות בין הפירוש שכתב הוא לבין הפירוש שהיינו מצפים מרש"י. למשל, הרשב"ם עסק הרבה יותר בדיון נוסח התוס', מאשר בפירוש צמוד לטקסט כמו רש"י. (אין לי זמן להביא דוגמא).
עוד השוואה: פירוש הרגמ"ה (רבנו גרשום), המופיע על הדף במסכתות מסויימות. אני נעזרתי בו יותר, מפני שרש"י מפרש מושגים בעוד הרגמ"ה מפרש את מבנה הדיון.
התרשמתי שרש"י בעיקר מוסיף את הרקע של מושגי הגמרא כך שהם מובנים למי שאינו מכיר, וממילא ניתן להבין מתוכו את מהלך הדיון.
ושוב, כדאי להביא דוגמאות לפירושים שונים של רש"י לראות כיצד הוא עושה זאת.
אצביע על חסרון או "חסרון". הפירוש של רש"י נכנס כל כך יפה במילים של הגמרא עד שקשה מאד להתנתק ממנו. קשה לחשוב על אפשרויות אחרות לאחר שלומדים אותו. לכן זה הכרח ללמוד כל סוגיה קודם בלי רש"י כדי להיות מסוגל לראות אפשרויות אחרות. וזה כמובן מה שהמליצו תלמידי החכמים בדורות עברו, אם כי ממניעים שונים משלי.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 22:13 |
|
| |
מקס
יצירה מתאפשרת מחוטב עציך עד שואב מימך ,ולא על זה אנחנו דנים ,
וגם לא על ספרי דרוש שהבחירה החופשית [לשם שינוי] נותנת לך לדרוש את הכתובים באין סוף אפשרויות וכיד הדמיון הטובה עליך לסלול לך דרך חשוב כמה שיהיה למוסר ,חיזוק ,מחשבה ועומק,
בפשט,האפשרויות מצטמצמות לעין ערוך,אתה חייב להשאר על קרקע לוגיקת הטקסט ויישור החשבון המתמטי מלפניו ואחריו ,וכשהאגוז לא מאפשר פיצוח מגיע המושיע רשי בתור אי של שפיות בים של בילבול,
לדוגמא, ר צדוק הכהן ,ימי הרחמים והסליחות , קטע לפניך,,,,,,,
איתא בזוה"ק שלח ,בירחי דאיתכסיא מיחלפי כתרא דדהבא דמלכא בכיתרא דכספא,
פירוש ,בחודש תשרי דכתיבא ביה בכסה ליום חגינו דנכללו ביה יומי דהרת עולם בכה אלול ויומי דבבחינת עלה במחשבה ,מתחלף כתר העליון מזהב דגבורות ודין ,לכסף דרחמי ,ויש באפשרות של כל איש מישראל אף הפושעים שבהם להתחבר על יד חלקי דנשמה דלמעלי דמוחין שאין לקליפ,שום שליטה כידוע,,[ארי ז,ל]
והוא מחסד שבדין שעלה ברצונו יתב,והוא בסוד הא דאיתא דמקובלני מבית אבי אבא דאפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל יתיאש מן הרחמים, דייקא,חרב הרי היא כחלל דאב הטומאה ואפילו אם נפש דישראל הגיע לדרגת טומאת אב שהוא שערי דמ"ח רח,ל אל יתיאש מן הרחמים ,ואלול הוא ר"ת אל לו להתיאש,, כמפוסם מקדמוני
לא רע ,נכון?
אז זהו ,אין כזה זוהר וכזה ר צדוק ,והומצא על ידי עכשיו,ללמדך,,,,
מיימוני היקר
כריזופרן היה אומר שבכתיבתך הנוכחי יש המון פיקחות ,
הינך כאילו משתתף בדיון ומוסיף נופך דטפיכה על השכם ,
ומאידך מעיר בפיקחות כל מיני הערות לפירכא ,
ואסביר
הרשבם שהעלית שכאילו לוקח חלק בעוגה ,
רבינו גרשום שקדם לרשי,
האפשרות הלימוד ללא רשי ,
אז כך ,רבינו גרשום לא הוזכר ברשי מפירושיו רק מתשובותיו ,ולכן מלבד שפירושיו שאנו מכירים הם בכמה מסכתות בודדות, גם סוברים שאין זה פירוש של רבינו גרשום עצמו אלא של מאן דהו מאות שנים אחריו,
כן פירוש ר,ח שקדם במקצת לרשי ,לא היו פירושיו לפניו דרשי בכדי שיכירם וגם לא הוזכר בפירושו של רשי
הרשבם כמובן מפרש בחלק זעיר במקום זקנו,
ולכן פירושים אלו לא אכלי מעוגתא דשמעתתא של רבינו שלמה יצחקי,
אין כמעט דף ,,בכלל ,,שלא נצטרך ואפי, רק במשהו לפירושו של רשי ,ואין כמעט סוגיא ,,בפרט ,,שנסתדר בפיענוחו ללא האי של שפיות שנותן רשי בתוך ים של בילבול,
תוקן על ידי ביליצר ב- 02/09/2012 22:53:58
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 00:14 |
|
| |
מיימוני
אולי תיקון של אי הבנה ,
התכונתי שאם מישהו היה דורש את כתיבתך גג על גג היה יכול להסיק פיקחות בכתיבתך בזה האופן ,(-:
האם היה טועה?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 18:31 |
|
| |
המשגיח רבינו ירוחם,,ממיר
...לדורות הראשונים היה די במשניות, וכל חקירותיהם מצאו במשנה, ובמשנה היה להם מבואר כל הדברים, ובדורות האחרונים היה המשנה כספר החתום, והוצרכו ליתר פרטים הוא התלמוד, ובתלמוד היה די להם עד הרי"ף... אכן אצלנו גם השולחן ערוך כספר חתום והאחרונים שלנו עשו גם כן עוד קיצור על קיצור להיות השולחן יותר ערוך, כי לפי שכלנו אשר הוא טמון ונעלם בכח, לא נוכל להבין שום דבר יותר מהשגתינו, דהיינו פרט קטן מאד דק, וזהו פירוש הירושלמי (שקלים פ"ה ה"א) הראשונים חרשו עדרו נכשו זרעו וכו' לשו ואפו, ואנו אין לנו מה לאכול... (שם קז)
תוקן על ידי ביליצר ב- 03/09/2012 18:33:29
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 22:46 |
|
| |
בילי
אתה מסכים לדברי ר' ירוחם?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2012 03:10 |
|
| |
בעל
איני חושב שהדרך שהביא אותו למסקנא זו נכונה,הנחתו קודמת לראייתו,
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2012 18:04 |
|
| |
| ביליצר כתב: | |
המשגיח רבינו ירוחם,,ממיר
... לדורות הראשונים היה די במשניות, |
|
זה הולך כך
לדורות הראשונים היה די התבונה, (ולכן עונש דור המבול בלי שקיבלו תורה)
הדורות הבאים היו צריכים תורה,
הדורות הבאים היו צריכים ספרא ספרי מכלתא,
אחריהם משנה
ואחריהם גמ'
ואחריהם ספרי ההלכה,
האידיאל היא שכל בני אנוש יהיו נביאים כפי שמשה רבינו השתוקק שלא יצטרכו תורה בכלל,
למעשה היינו כבר צריכים לזכות בא כי יש חינוך חובה ואפשר לחנך על פי התבונה,
אבל מה לעשות שיש עניין בבורות, כי אז השליט שולט והחברה שולטת,
מה שאין כן ברגע שנהיה כולנו חכמים ונבונים ונביאים, אף אחד לא ישלוט ולא ינצל את זולתו,
תוקן על ידי maxmen ב- 04/09/2012 18:06:59
|
|
|
|
|
