ראש השנה למה יומיים?

בפשטות ראש השנה הוא יום הזכרון, שבאופן עקרוני אמור לנגוע בנקודה מאוד פנימית, ולכן באופן בסיסי הוא יום שמהותו  מכוסה ולא כ"כ מובנת, ("בכסה ליום חגינו") ובתורה הוא מוזכר בקצרה מאוד ללא טעם.
          חכמים רצו לשפוך עליו אור מסוים ולכן הגדירו אותו כיום של המלכת הקב"ה האריכו בענין סביב מלכויות זכרונות ושופרות , וכן סביב היותו יום הדין, ומאותה סיבה גם הרחיבו אותו לשני ימים, כדי להבהיר שבזמן הזה יש בו שניות מסוימת. (כפי שלסתם חג יש שניות מסוימת בחוץ לארץ)
                           זה בקיצור נמרץ, עקרונית אפשר ורצוי לפתח את זה יותר.
                     
    

תוקן על ידי אישציפור ב- 04/09/2012 11:42:46

דייר,
לא רק.  אם ההסבר הבלעדי לא ברור למה הפכו את זה לשם מאפיין.
וכמובן שיש מקורות שמתייחסים לענין הזה.
בכל מקרה זכרון הוא דבר מכוסה ומוסתר , שמצוי רק בעולם הפנימי של האדם/מציאות , כך שגם בלי להיזקק לכסה, הרעיון שלי עומד על מקומו. 
                

ירוחם,
אתה שוב מבלבל בין מצוות שחכמים פרשו לנו בהן את כוונת התורה , כמו שופר או אתרוג כ"פרי עץ הדר", לבין תקנות של חכמים, כמו מוסף שבו מזכירים מלכויות וזכרונות.
בכל מקרה גם בפשט הפסוקים א' בתשרי (=החדש השביעי לניסן) צריך להיות יום טוב או בלשון המקרא מקרא קודש, וכן יום תרועה , ויום הזכרון, השאלה היא מה משמעות השם "יום הזכרון" ו"יום תרועה".
                     ולזה להבנתי חז"ל מתייחסים בתקנותיהם.
              

ירוחם,
אתה זה שמבלבל , הפסוק הזה מדבר על תרועה על קרבנות, לא על תרועה של האחד לחדש השביעי.
כמובן אתה יכול לדרוש בגזירה שווה היקש או סתם כי בא לך , שהכוונה בשני התרועות זהה, אבל אני לא רואה שום סיבה להעדיף את הדרשה שלך על זו של חז"ל, שאגב גם מגובה בפסוק מתהילים, "תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגינו כי חק לישראל הוא משפט לא-להי יעקב".

ירוחם, 
ברור שגם באחד בתשרי תקעו על הקרבנות, אבל זה בגלל הציווי בפסוק שהבאת "ותקעתם בחצצרת על עלתיכם וכו'"
ובלי קשר לכך שהתורה אומרת לנו על היום הזה "יום תרועה יהיה לכם".
                           
בנוגע לסיפא , לא זכור לי שכל ראש חודש הוא חג , בכל אופן גם אם נאמר שכן, זה מחזק את הפרשנות של חכמים, וגם בלי זה אני לא רואה סיבה אמיתית להעדיף את זו שלך , על זו שלהם, אם כבר להפך.

טוב,
השיטה שלך מעניינת, אתה מוזמן להקים איתה דת חדשה, או לחילופין לחדש את התורה שבע"פ ולהציע את ההצעה הזו כאלטרנטיבה.
             בעיני השיטה של חז"ל יותר יסודית ומהימנת, ותכל'ס היא גם המסורת שקיבלתי מאבות אבותי, כך שאני מעדיף אותה במובהק, אבל נסה לחפש אולי תמצא אחרים שיעדיפו את הפרשנות הדתית שלך, על זו ה"משונה" (כלשונך הזהב) של חז"ל.

ירוחם,
לא הכל אישי בחיים. הסברתי למה הסברה שלך לא מספיק טובה בעיני, במקום לענות לענין אתה מתפתל סביב פסיכולוגיות בגרוש אודותי,לא חבל?

אין שום בעיה, אני לגמרי מסכים איתך שאם מתייחסים רק לרובד הפשט של הכאן ועכשיו המקראי, יש הגיון בסברה שלך, אך לא פחות מכך בזו של חז"ל, ברובד עמוק יותר נראה לי שחז"ל הבינו את התורה ואת האופנים בה עליה להתבטא במציאות קצת יותר ממך במחילה.