|
|
| נשלח ב-2/9/2012 13:05 |
 |
| |
איך יכול להיות שלכולם יש חלק בעולם הבא כשאין דבר כזה עולם הבא, כל זה הן חלומות ודמיונות של בני אדם
אדם המבזבז את העולם הזה שלו משלה את עצמו בעולם הבא מדומה הבלים ורעות רוח
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 13:46 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 15:06 |
|
| |
צער זה דבר גופני פיסי- מה לצער ולנשמה, שהיא רוחנית?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 19:41 |
|
| |
כמובן שכל הדיון כאן מבוסס על הנחת השארות הנפש ועל ההנחה שהנשמה יכולה לחוש צער או עונג גם ללא הגוף.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 22:10 |
|
| |
טוב לשיטתך אפשר להניח כל מיני הנחות אבסורדיות, ואינם צריכים להיות הגיוניות ומתקבלות על הדעת,
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 22:24 |
|
| |
ירוחם, יכול אדם להניח כל הנחה שירצה, ולפיה לפתוח לו אשכול. מה גם, ש"הנחה" זו, היא אמונתם של רובא דרובא מבני היהדות האורתודוקסית.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 22:25 |
|
| |
עד כמה שזכור לי ,הלש"ם מניח את הנחתו מקושיא ,
אם העונש לרשע הוא ניצחי ,והקבה הרי יודע שיעשה רע ולא יקבל שכר כלל ויסתור את מדרכו הטוב להטיב כי רק הסבל יהיה נחלתו של אותו נשמה שירד לעולם ,וחוב הוא לו ולא זכות ,ולמה הקבה מביאו לעולם?
ועל זה ייסד שאין העונש ניצחי אף לרשע הגמור ,ושוים לו כל היסורים שיקבל בשביל אותו שכר שיבוא אחר הזיכוך,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 22:35 |
|
| |
ביליצר
קושיית הלש"ם שאתה מבאר היא בדיוק הקושיה שלי. והשאלה שלי היא איך עונים עליה כל אותם שסבורים שיש רשעים שעונשם נצחי.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 22:36 |
|
| |
אלי
לא שללתי את זכותו להניח כל מיני הנחות זו זכותו- הבעתי את דעתי על ההנחות הללו- זו זכותי!
יש לי כנראה בעיה, אני תמיד חושב שכאן זה- עצור כאן חושבים.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 22:40 |
|
| |
ירוחם, על מנת להיות "חושבים" יש לאפשר ניהול דיון מסודר.
חלק מדיון מסודר הינו פתיחת דיון ע"פ הנחות מסוימות של פותח האשכול.
נדמה לי שיש לתת מינימום כבוד לכותבים ולאפשר לכל אחד לפתוח דיונים לפי הנחותותיו, או הנחותיו לצורך הדיון.
מן הראוי היה כי כל אחד בפתיחת אשכולו יציין מהן הנחות היסוד. מי שלא מעוניין להתדיין תחת הנחות אלו, תמיד יכול לפנות לאשכולות אחרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 23:06 |
|
| |
אלי
מבלי להתיחס לפותח האשכול ולאשכול,
האם אתה לא תגיב אם יפתחו אשכול עם הנחות מופרכות ואבסורדיות, פותח אשכול מצפה ורוצה שיגיבו, הא שלילת הנחותיו אינן תגובה?
פעם הביא סופר צעיר את ספרו לסופר מפורסם לקבל את חוות דעתו, לאחר כמה דקות קריאה נרדם הסופר המפורסם,
נעלב הסופר הצעיר וצעק, אתה לא היית חייב להסכים לתת חוות דעח, אבל להרדם בשעת הקריאה זה עלבון.
השיב הסופר המפורסם- התרדמה שלי מספרך- זו חוות דעתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 23:08 |
|
| |
אם רוצים לאפשר קיום דיונים מסודרים, חייבים להימנע מזה. כן, גם אני חייב להימנע מזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 23:15 |
|
| |
לא מסכים איתך- אבל נשמע מה שיש למנהלים להגיד בנידון- הם המנהלים והם הקובעים.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2012 13:30 |
|
| |
אני מצטרף לדעתו של אברהם : לכן יותר הגיוני בעיניי, שהעונשים בעוה"ב הם סוג של שיח חינוכי ולא תיאור עובדתי. [גם לנימה שבה הוא כותב].
אני מנסה ללמוד את זה ממקום אחר, - מהדיקדוק. בעברית חסרה צורה דיקדוקית לבטא את הראוי. המשפט: מחר ירד גשם' הוא חיווי, אינדיקציה למה שיקרה מחר. המשפט 'תהיה בריא' אינו חיווי, הוא אינו אומר כלום לגבי המצב מחר. אבל הוא בבחינת איחול, תקווה למצב ראוי. 'כבד ... למען יאריכון ימך' אינו מלמד כלום על תוחלת החיים של מכבד הוריו, 'צדקה תציל ממות' אינה תעודת ביטוח. כל הביטויים האלו מציינים את הראוי. האוי שהעושה צדקה, תעשה איתו צדקה ולא יקופחו חייו.
השאיפה לעשית צדק היא שאיפה פנימית בסיסית וחזקה מאד אצל האדם. צדיק ורע לו רשע וטוב לו, היא התבוננות מוסרית על העולם, והבחנה כי אין בעולם צדק.אבל שפע עוולה. כל אדם, במהלך חייו חש בהכרה עמוקה כי נעשה לו עוול והצדק הופר. הוא מבקש תיקון, והתיקון אינו אפשרי. האמונה בשכר ועונש בעולם הבא נותנת פתרון למצוקה האנושית הזו.
אצל הקתולים העניין רציני הרבה יותר. המאמין שואף לגאולת נשמתו. אדם אשר לא קיבל מחילה מן הכהן קודם המוות נדון לגהינום נצחי. זה יוצר פחד גדול אצל המאמין ותלות גמורה בכנסיה, אשר שאיפת השלטון שלה אינה יודעת כל גבול. אבל, כמו שאומרים אצלנו: זבש'ם.
אשר לרמב'ם, באמת, אין אצלו השארות הנפש במובן המקובל. הכרות האמת שהשיגה, כיוון שהן אמת, מתאחדות עם השכל הפועל [לפי סעיף ... של אברהם], כל יתר הנפש כלה עם הגוף. הרמב'ם כותב דבר אחד להמון ודבר אחר למבין.
עודד
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2012 13:33 |
|
| |
עודד
לפי הרמב"ם מה אכפת לי מהשכל שלי?
|
|
|
|
|
