|
|
| נשלח ב-6/9/2012 15:23 |
 |
| |
יהי
נניח
האם השכל אחרי התמזגותו עם השכל הפועל קיים באיזשהו מובן אישי?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2012 16:05 |
|
| |
ובאיזה מובן הנשמה קיימת כאישיות כאשר היא "צרורה בצרור החיים א ה'"?
קשה מעט לדבר על מודעות נפרדת ואישית כאשר זה מגיע למצב כזה שאין לנו בו הבנה בדיוק איך הוא. גם בעוה"ז אינו דומה המודעות של ילד לזה של מבוגר. שזה מודע רק לעצמו וסביבתו הקרובה בלבד, וזה רואה את עצמו [גם] כחלק מתוך מערכת כוללת יותר, וה"ה אפשר להבין במופשטות יותר.
רמב"ם הלכות תשובה פרק ח
וכן זה שאמרו עטרותיהן בראשיהן כלומר דעת שידעו שבגללה זכו לחיי העולם הבא מצויה עמהן והיא העטרה שלהן כענין שאמר שלמה בעטרה שעטרה לו אמו,
יש שהבינו כאן "דעת שידעו שבגללה זכו " כלומר המודעות שבגלל הדעת הזו זכו לחיי עוה"ב.
[בחב"ד מבואר באמת ששכר הג"ע אינו השלימות שכן שם עדיין הנשמה קיימת במובן אישי ואין זה הביטול המוחלט שבו באמת א"א לדבר על שכר.]
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2012 16:08 |
|
| |
ואולי לכן הרמ"ה והרמב"ן עמדו על כך שהעולם הבא הוא בגוף.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2012 16:12 |
|
| |
ייתכן, אבל אינו הכרחי מכאן. כל מי שמאמין בנפש פרטית כיישות שקיימת לעצמה, שהוא עיקר האדם יכול לקבל שהשכר מתייחס לאותו נפש.
הבעיה הוא רק אצל מי שמאמין שהנפש אינה נמצאת כיישות בפנ"ע, אלא מדובר על איזה מושג כוללני, שרק בציור מסויים בגוף הוא נפרד, שאז קשה להסביר איך שייך שכר פרטי. ובאמת לגישה זו לא מוכרח לומר שיש שכר פרטי בכלל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2013 13:06 |
|
| |
הקב"ה לבדו נצחי ואין דבר יותר נצחי ממנו לא שכר נצחי ולא עונש נצחי, כל נצח של מושגינו יש לו סוף בדיוק כמו "עולמו של יובל".
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2013 13:18 |
|
| |
מאיפה אתה יודע?
אני מסכים- אבל אני מאמין שזה כך אבל איני יודע, אולי תידע אותי.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2013 13:27 |
|
| |
אני אכן לא יודע, אני פשוט משער. חוץ מזה, גדלתי על הדיעה שלכל אדם יש מה לתרום לעולם, ועל כן כל חוטא עשוי לקבל את תיקונו בגלגול כלשהוא (אין כוונתי דווקא לגלגול נשמה אלא לגלגולי החיים).
שמא תאמר לי אתה או כל אדם אחר, מפני מה עצכח מוחק את הודעותי ובורח מבלי להשאיר עקבות? האם כך מתנהל פורום נאור?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2013 13:47 |
|
| |
איני דוברו של המנהל. גם לי מחקו לא מעט הודעות,
אני משער כי למנהל יש עיסוקים אחרים למחיתו, חוץ ממשכורת העתק שהוא מקבל פה,- ולכן כשהוא רואה משהו שלא נראה לו מתאים, הוא מוחק בלי להשאיר עותק ממחיקתו. כנראה שהדיסק שלו מלא והוא לא יכול לשמור על מחיקה ומחיקה.
גם אני כעסתי גם אני נעלבתי בעיקר כשלא ענה בכלל על הודעתי הפרטית.
אבל נרגעתי והתחלתי לדון אותו לכף זכות, ויש הרבה מה לדון לכף זכות
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2013 01:18 |
|
| |
האמת שדי התעצלתי לקרוא את האשכול עד כאן. קראתי את תחילתו ורפרפתי בהמשכו. אם שאלתי כבר עלתה לעיל ראו כאילו לא שאלתי. [ואם אפשר שתפנו אותי לתגובה הדנה בשאלתי].
משום מה מנוחתו של פותח האשכול הוטרדה רק מעניין עונש נצחי.
מנוחתי אני נטרדת גם מעונש שאינו נצחי.
מה פתאום עונש בכלל? נוצרנו בלי שהיצרן התייעץ איתנו. אנו אמורים לעמוד בדרישותיו. ואם לא, מקבלים עונשים. מה פתאום?
אם זה היה רק העדר שכר יש מקום להבין. [וגם זה לאחר עיון דק יותר עדיין לא פותר את עיקר הבעיה שאני מציג כאן, משום שבהעדר ישנו צער והצער הוא כבר עונש, אא"כ נאמר שאין מי שיצטער, אך א"כ איך שייך עונש חלקי, ובפרט לפי המקובל במסורת ישראל הסטנדרטית, שזה מתחלק בזמנים כפשוטו ממש י"א חודש וי"ב חודש וכו'].
אבל עונש חיובי? מה ההצדקה?
ממש נוח לנו שלא נבראנו. אבל אחר שנבראנו מה פתאום מוטל עלינו לפשפש במעשינו???
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2013 07:36 |
|
| |
על כרחך אתה חי ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2013 15:16 |
|
| |
את שני ה'על כרחך' הללו אני פשוט לא מבין. או יותר נכון את שילובם של שני ה'על כרחך' אני לא מבין. או על כרחך את חי או על כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון. אבל שניהם יחד. איך זה הגיוני?
אלא מה יאמרו לי שזה חוק טבע ממש כמו חוק התנועה\גרביטציה\אנתרופיה וכו'. או כחוק מתמטי וכו'.
בשילוב מושגי הבחירה של האדם והבורא זה לא מריח לי. היכן אני טועה?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2013 16:03 |
|
| |
דה ויצי
מה לא הגיוני בזה? זה מתנגש עם זכות הבחירה?
ביהדות הטהורה אין זכות בחירה? במציאות היום יומית אין דבר כזה זכות בחירה, בעיקר במאה ה21.
זכות הבחירה קיים רק באגדות ,בספרי פילוסופיה ובדרשות של רבנים שאי אפשר לחלוק עליהם, כי הם לא נותים לעובדות והוכחות מוצקות לבלבל אותם.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2013 17:43 |
|
| |
איך מצדיקים? פשוט מאד, הכל כתוב, רק צריך לקרא. פונים לספר האדום, 'דיני משפט ועונשין', המצוי בלישכת מזכירות העולם של מעלה. צריך להשאיר ערבון כדי לקחת את הספר לעיון בשולחן הקריאה. אפשר גם לקרא את ה'תופת' מתוך ה'קומדיה האלהית' של דנטה. בערך ב 1290 הנ'ל יצא לביקור בגהינום, משם עלה לגן העדן, וחזר כדי לכתוב רשמים. יצאה לו יצירת מופת. בין הרשמים הוא גם מסר את הרצפטים לעניינים האלו. מה אגיד לכם? הגהינום שיוצרים אנשים על הארץ הפכו את הגהינום של מטה לבית הבראה. ואם הקורא לא מעוניין בסיפורים של נוצרים, בפלפולי אגדות פולקלור עממיות, אז אין מה לדאוג. כל היצורים החיים, כולל כל בני האדם, מתים בשעתם, מורדים אלי קבר, נרקבים שם וחסל. אין צורך לדאוג לרמב'ם. הוא מסכים לאמור מעלה בשינוי אחד. ההכרה השכלית שהשיג האדם היא הכרת אמת, חלק מן השכל הפועל, ולשם היא חוזרת. הנה כך, אם אדם השיג אמתות משפט פיתגורס, הרי אמת זו היא נצחית וחוזרת למקורה בשכל הפועל. אז כדאי לכם ללמוד גאומטריה מהספר של לדיז'נסקי. רק מה, שום דבר אישי לא נשאר, הכל מת ונרקב. אם איזה קורא לא מרוצה וחושב שהרמב'ם כופר, שיגיד. אני אמסור לו. עודד
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2013 18:21 |
|
| |
אז למה כדאי ללמוד גיאומטריה?
עודד,
מה נשאר ממי שלמד פיסיקה אריסטוטלית?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2013 21:21 |
|
| |
בעלבימיו, דבר לא נשאר מן האדם הפרטי.
הבן, רוב בני האדם זקוקים לאיזו נחמה בחיים שלהם עלי ארץ. אני רחוק מאד מן הזלזול בצורך האנושי החזק הזה. הם זקוקים נואשות גם לצדק, מה שאינו ניתן למימוש על הארץ. הם זקוקים לעבוד משהו מוחשי, לצורך זה מספקים להם אנשים חיים או מצבות קברים. הם זקוקים לסיגופים כאמצעי לעונש עצמי כדי שיקבלו את זכויותיהם על פי המגיע להם, ואין חוזה. את כל הצרכים האלו צריך לספק להם. אבל מי שמסוגל להתעלות על הצרכים הטבעיים שלו ולגבור עליהם במידה זו או אחרת, משקיף באופן שונה על המציאות כולה, ועל מקומו שלו במציאות הזו.
את מצבו של אדם זה אפשר לסכם במשפט קצר. האדם מגלה שהוא יצור טראגי.
עודד
תוקן על ידי 932woland ב- 18/02/2013 21:24:05
תוקן על ידי 932woland ב- 18/02/2013 21:26:13
|
|
|
|
|
