יהי, היחידים הם התשתית לבניית הציבור, וזו אגב אחת הסיבות בגללן לאחר יציאת מצרים לא הצלחנו להגיע לגאולה השלימה, כי תפקיד היחידים אז היה לשתף פעולה עם משה , ממילא כשהתברר שיש פער רחב מדי בין משה לבין העם הכל נפל על כתפי משה , מה שגרם בסופו של דבר לקריסה. (המקום בו הנקודה הזו מתבררת הוא בפרשת קברות התאוה) דבר שהתשתיות לפתרונו עוצבו בגלות הארוכה , כאשר כל האחריות לדת נפלה על הפרטים והקהילה, אלא שכיום הקושי הוא לחזור ולשלב את כל זה בהנהגה הכללית. (וכמובן גם לנפות את הסיגים, כי נוצרה דביקות עיקשת מדי ב"צדקת הדרך" וב"השקפה הטהורה" כביכול, כפי שניסיתי לרמוז באשכול על הסמרטפונים והרב אלישיב) לא בכדי בסוף פרשיית הקללות בפסוקים שאנו מזכירים ב"זכרונות" בראש השנה, מובא תחילה "וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור" ורק אח"כ "וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להית להם לאלהים אני השם"
כי תחילת הזכירה וההתקשרות המחודשת בין ישראל לקב"ה היא דרך היחידים שמתחקים אחר דרכי האבות והולכים בהם, ומתוך כך מתחיל תהליך שלם של תשובה , כשאר רק בסוף הברית של הקב"ה עם כלל ישראל שווה לתפקודה. בנוגע לשאלתך השניה, שהיא בעצם שלובה בזו הראשונה (וזה מראה שאתה שואל בכיוון נכון, שזה כידוע לא דבר של מה בכך, יישר כח !) התשובה היא שילוב בין הפרט לכלל באופן שמזין זה את זה , כאשר הפרט מחפה על חסרונות הכלל ולהפך. כמובן שלא טריוויאלי או פשוט להגיע למצב כזה (והראיה הגדולה ביותר לכך היא שעד כה לא הגענו אליו, באופן בר קיימא לטווח ארוך !) אבל כדי להגיע צריך קודם כל להבין טוב טוב את המטרות והכלים להשגתם, ורק אח"כ להבין את שאר המכשולים והבעיות איתם צריך להתמודד בדרך. (ויש כאלו לא מעט :-) ) מקוה שעניתי לך. :-)
נשלח ב-7/4/2013 22:00
אישציפור כתב:
יהי, ראשית ניכר מדבריך שאתה שואל כהוגן ולא לקנטר, וכבר חיזקתי את ידך בנקודה הזו בעבר, ואני חוזר ועושה כן עכשיו.
לעצם הדברים, אתה מבין נכון את הכיוון שלי, אבל לא מנסח אותו נכון , הכיוון עליו אני מדבר (וראוי לחדד שהוא איננו שלי כלל ועיקר) אינו שכלול של הפתרון הציוני, אלא אם כבר להפך, הפתרון הציוני הוא שנמוך של הפתרון עליו אני מדבר. ממילא לפתרון שאני מעלה יש בהחלט יד ורגל במסורת התורה , גם אם לאסונינו את צודק שבפועל היא מעולם לא היתה בחזית. (גם כי היא לא היתה בשילה מספיק וגם כי העם ו/או אוחזי התורה לא היה בשלים מספיק כדי לקבלה ו/או לממשה) למקרה שזה לא היה ברור עד כה החזון שאני מנסה לחדד ולהאיר הוא החזון המשיחי.
ממילא כאשר הוא מבואר ומובן נכון, לציבור האוחז בתורה הוא הדבר לו הציבור הזה ציפה מאות ואלפי שנים, מאידך לציבור שלא גם יש לו לא מעט להציע, אם כי אני מודה שכרגע אני פונה יותר לציבור שכן מאמין בהשם ובתורתו, אך לא עיקש ואדוק מדי בהיצמדות ל"השקפות טהורות" מדי שאין בילתן (כביכול) שלמעשה עוצבו בכל מיני דרכים עקלקלות , ומובילות למקומות בעייתים ועקלקלים עוד יותר. אם עד כאן אנחנו מסונכרנים (כלומר מבינים זה את זה ופחות או יותר מסכימים) אפשר להמשיך הלאה, רצוי תוך הכוונה שלך, בנוגע לכיוון אותו אתה מעדיף שאחדד, אם לא פתח פיך ושאל. בתודה ובברכה.
נשלח ב-7/4/2013 22:00
אישציפור כתב:
אתחיל מהסוף כי הוא עקרוני יותר, ראשית מטרת הגאולה אינה רק שאנחנו (=עם ישראל) נקיים חברה ישרה וצודקת וכו', זה דבר שאכן יכול להתקיים גם בגלות, (ואדרבה במובנים רבים גלות הרבה יותר קל לקיים את זה !) , אלא שאנחנו נהווה מודל לחיים נורמטיביים של יושר ואמת עבור שאר העולם, כפי שאברהם אבינו הועד מראש להיות אב המון גוים, כלומר הדרך של אברהם אותה עלינו לממש צריכה לייצר מהלך כלל עולמי שישנה את חוקי המשחק באנושות ובעולם כולו מעיקרם. (נדמה לי שגם כתבתי את זה בהודעה הפותחת של האשכול) וכן נאמר בנבואת ירמיהו "קדש ישראל להשם ראשית תבאתה" ללמדך שישראל הם רק ראשית התבואה, ממנה צריך להימשך כל השאר. (לכן ירמיה גם הוגדר כ"נביא לגוים נתתיך" אבל לא נסטה כרגע לנבואת ירמיה כדי שלא נאבד את קו האמצע של הדיון הנוכחי) כדי להיות בעלי השפעה כזו, חייבים להיות נוכחים על המפה העולמית הבין לאומית כמודל לחיקוי, מה שאומר שאם אנחנו סחופים ודווים בין הגוים גם אם נחזיק בתורה הכי מופלאה שיש באופן הכי מושלם שיש , רק מתי מעט שאכן מעונינים בחיי מוסר שלימים ימשכו אחרינו, השאר או לא התייחסו או חמור מכך ישנאו אותנו (כפי שאכן קרה) באשר אנחנו נהינו המצפון המעצבן של כל העולם שגם משדר מסרים סותרים ולעתים מתנשאים, ולא נותן לעולם לחיות ולהתקיים איך שנוח לו. (בתמציתיות ובפשטנות זו היתה פחות או יותר התפיסה הנאצית בנוגע לנחיתות כביכול של הגזע היהודי) בין כך ובין כך התכלית של כל המהלך מאז אברהם אבינו ועד עתה ממשיכה לא להתגשם ולמעשה להיות מוחמצת . בנוגע לרישא זה כואב מדי להיכנס לעומק הענין, אבל בגדול מה שעיכב היה חוסר מנהיגות עם השפעה רחבה, שתוכל לאגד את כלל השיטות תחת רצון אחד, ולהוביל אותם אל יעודם, בפשטנות אפשר לקרוא לזה משיח, אבל בעצם אם נתבונן בזה נראה שעומק המחלוקות והקנאות לדרך גדעו כל בדל של כיוון כזה על הסף, כך שכמעט לא היה סיכוי שזה יוכל להתממש . (תתבונן בעצמך במאבקים שהיו סביב חסידות-התנגדות וכל זה מול ההשכלה, ומול הציונות , שלא לדבר על מאבקים מוצדקים יותר מבחינתי כמו זה מול הרפורמה וכד', שגם הם נוהלו בצורה שלא מאפשרת שום דיון אמיתי בנושאים שעל הפרק) יש מה להאריך בזה, אבל באמת שלא כדאי, מה גם שהגישה הזו עדין חיה ובועטת גם היום במחוזותינו. (גם אם קצת פחות בעוצמה ב"ה)
נשלח ב-7/4/2013 22:00
אישציפור כתב:
קודם כל הפוליטיקה הכלל עולמית מתנהלת בהרבה מובנים בדרכי רוע ומרמה, גם במערב שלא לדבר על העולם השלישי, וממנה נגזר הרבה רוע או גרוע מכך צביעות כלפי מטה. (אני ממש לא אוהב לפרט את הרע , אבל אני בטוח שאם תנסה לחשוב רגע לא תתקשה למצוא אותו בעצמך) מעבר לזה אכן גילוי האמת והשראת שכינה והופעת מלכות השם על כל חי , הוא אכן תורף הענין, זה דבר שלא יכול להתקיים בשום דת , כי דת מוגבלת לד' האמות של מאמיניה , ואילו כאן מדובר על מהלך שבסופו של דבר יכנס אל תוך המציאות, וישפיע עליה באופן גלובלי, בלי תלות באמונה של פלוני או אלמוני , שירצה או לא ירצה להועיל בטובו לבחור באמת.
נשלח ב-7/4/2013 22:00
אישציפור כתב:
יהי ידידי, אמור נא לי , קראת בכלל מה שכתבתי בפוסט הפותח את האשכול הזה ? הרי זה מה שכתבתי מתחילה (וגם בהמשך לאורך האשכול), שעם ישראל נוצר מראש כדי לממש את חזונו של אברהם אבינו, לקרוא בשם השם ולהמליך אותו על כל העולם. בנוגע לסיפא, אתה צודק להיות רק דוגמא ממש לא מספיק (הגע בעצמך שלפני כמה הודעות הסברתי בזה למה חיים בגלות לא יכולים לפתור את הבעיה) מה שיש לנו זה אמונה סבלנות ומסירות נפש אותה ירשנו מאברהם אבינו , ופיתחנו במשך כל הדורות, ולא פחות מכך את הענוה לשמוע ולקבל מכולם את הטוב שבהם. (ולצערי לעתים מזומנות מדי גם את הפחות טוב...)
נשלח ב-9/4/2013 14:16
איזה תמונות מגניבות. :-)
ואגב נחמד שמישהו קורא את הדברים, גם אם זה תחת חומרים הלוצינוגנים. :-)
