|
|
| נשלח ב-2/9/2012 22:42 |
 |
| |
| eli_s כתב: |  | | מה לעשות והוא "מרגיש" כי אמונה איננה ידיעה? :-) |
|
הרגשות אתה יודע למה זה טוב, אין ביניהם קשר לאמונה ולא כלום, כאן מתחיל הבעיה שנותנים לרגשות לדבר בענייני אמונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 22:42 |
|
| |
אדוני מתפרץ לדלת פתוחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 22:46 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | צבי
אתה יודע כי אתה מקליד על המקלדת- האם אתה יכול גם להגיד אני מאמין שאני מקליד,
אמונה זה ההפך מידיעה |
|
אמונה משתמשים בענייני דת...זה הכול, אין כזה דבר אמונה שאינה ידיעה, ומי שלא יודע לא משנה מאיזה סיבה שהיא הוא לא מאמין נקודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 22:55 |
|
| |
נראה לי שדעתנו לא זהה במשמעות המילה אמונה,
אמונה זה לא רק בעניני דת! בני זוג מאמינים אחד לשני- אדם מאמין כי אדם השני אדם ישר- הוא לא יודע, ולכן לפעמים מתברר לו כי אמונתו לא היתה מוצדקת-
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 22:57 |
|
| |
לפני שממשיכים אני מפנה למה שכתבתי בסוף העמוד הראשון לגבי הבהרת השימוש במילים, והצעות לכללי השימוש בהן.
כל מה שנכתב בעמוד זה עד כה היה סביר, לפי שימוש כזה ולא אחר במילה. צריך לסכם על שימושי הלשון לפני כל דבר אחר! אחרת זה בזבוז זמן ודיון שמכנים "ויכוח סמנטי".
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 22:58 |
|
| |
ירוחם..
אתה מדבר על אימון לא על אמונה, וגם שם זה מבוסס על ידיעה ושכל הישר.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 23:00 |
|
| |
ירוחם, נדמה לי כי ישנם פשוט כמה דרגות של "ידיעה". יש ידיעה כתוצאה מצפיה חושית, יש ידיעה לוגית, יש ידיעה כתוצאה מאמון, וכו'.
אמונה היא אחד מהסוגים של הידיעה הנ"ל.
לדתי האישית, אמונה היא כינוי לצורת חיים שנוח לנו לדגול בה, גם אם לא בדקנו את ידיעותינו בה ואת האמיתות אשר מאחוריהן, עד תום.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 23:09 |
|
| |
אלי
עתה הוספת לרשימת שימושי הלשון שהצגתי לעיל את השימוש שמכנים "פרגמטיסטי". מה שעובד. מה שמועיל.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 23:18 |
|
| |
האדם המאמין המצוי משתמש בו בכמה וריאציות,
כשהשאלה היא האם אתה חושב שיש [לצורך הענין] אלוקים,והתשובה תהיה ,,אני מאמין שיש,,
התשובה היא ,,אני חושב,,או הסברא נוטה להגיד שיש,,בדיוק כמו להגיד אני מאמין שיש אנשים כאלו וכאלו,וחי על פי זה,
מאידך ,כשאתה מפטיר לשאלה הנשאלת ,מה יהיה עם פרנסה,ואתה עונה אני מאמין שהקבה יעזור,הכונה תהיה אני בוטח בו וסומך עליו ,מלשון אימון,
דוגמא לכך הוא הדולר האמריקאי ,אין גוד וי טראסט,
תוקן על ידי ביליצר ב- 02/09/2012 23:34:14
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 23:29 |
|
| |
מימוני,
כשהאדם המודרני אומר "אני חושב" הוא מתייחס לשכלו. בתנ"ך מחשבה מתייחסת ללב, כי לחשוב פירושו לתת מקום.
איך היית מגדיר מחשבה אמונית?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 23:31 |
|
| |
אלי,
מה זו לוגיקה? והאם המושג לוגיקה קרוב יותר לדעת או לאמונה?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 23:36 |
|
| |
אמונה באיזו הגדרה?
לוגיקה הינה הדרך להסיק מסקנות על בסיס הנחות ומסקנות קודמות.
אני יכול להגיד שאני "יודע שאוסטרליה קיימת" או שאני "מאמין שאוסטרליה קיימת". בפועל, שימוש בכלים לוגיים ותצפיות אמפיריות הוביל אותי להנחה כי אוסטרליה קיימת.
(לא תמיד כולנו יודעים את הדרך הלוגית הנפתלת, ומסתפקים במסקנה.)
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 23:44 |
|
| |
ביליצר
יפה כתבת וראוי להוסיף זאת לרשימה. המונח "אני מאמין" בא לפעמים לציין שאני סבור שדבר מסויים הוא כך ולא אחרת, שמשפט מסויים הוא אמיתי, אבל איני מאמין על עצמי שאוכל לספק את הראיות הדרושות.
ולכולם
בהקשר זה של "אמונה" כדרגה נחותה יותר של ידיעה (לידיעה יש הוכחות ולאמונות רק תקוות או סבירויות) היו שתי גישות בדת שנולדה מן היהדות.
היה שאמר "אני מאמין למען אשכיל". כלומר האמונה אינה ידיעה אבל מוסיפה עליה אמיתות.
היה שאמר "אני מאמין כי זה אבסורד" כי לדעתו האמונה אמורה להביא למסקנות שהפוכות מן הידיעה.
אין חלקנו כהם, אני מקוה, אבל אלו שימושי לשון שכדאי להכיר.
***
מ80
התוכל להביא דוגמאות לשימוש הלשוני של "מחשבה" לצד "לב" במקרא? (בעניותי נדמה לי שהמונח והשורש "חשב" הם מודרניים). אולי כוונתך למקבילות בנות הזמן?
בכל אופן, לא הבנתי מה פירוש שהלב חושב לדעתך מעבר לכך שזו מטאפורה. ובוודאי שלא הבנתי את סוף דבריך כי "לחשוב זה לתת מקום". התוכל להבהיר ולתת דוגמא לשימוש לשוני זה?
***
מ80
שאלת את אלי אבל אני משיב במקומו.
המונח "לוגיקה" מתייחד אצל אנשי המקצוע למערכת כללים יסודיים ביותר שכל משפט שבעולם חייב לעמוד בהם.
למשל: לא יתכן שמשפט וסתירתו (זה רווק נשוי, לפי הדוגמא הקלאסית) יהיו נכונים בו זמנית.
או שמתוך קוניונקציה (=צירוף) של שתי טענות ניתן לגזור כל אחת מהן. מן המשפט הכולל "ירוחם ומיימוני כותבים בעצכח" ניתן לגזור ש"ירוחם כותב בעצכח".
כל זה נמצא לפי החלוקות שלך בתחום השכל והמחשבה.
הלוגיקה חלה על אמונות קוגניטיביות ועל ידיעות, וגם על אמונות שקריות. היא אינה בוחנת את האמונות לפי התאמתן למציאות אלא לפי התאמתן זו לזו.
וזה מעין מה שכתב גם אלי.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 23:49 |
|
| |
אלי,
כשחשבת על אוסטרליה, אם היית באוסטרליה, אתה יודע שאוסטרליה קיימת, כי ראית אותה באופן מוחשי. אולם אם לא היית באוסטרליה, ובכל זאת אתה יודע שאוסטרליה קיימת, הרי שידיעתך מבוססת או על מפה או על מה שקראת בספר או על מה ששמעת מאנשים שהיו באוסטרליה, ומכל מקום ידיעתך מבוססת על מתן אימון, מלשון להאמין, במה שמצוייר במפה או במה שכתוב בספר או במה שנאמר בשמועה. אם-כך, האם לא נכון לומר שידיעתך שאוסטרליה קיימת מבוססת על אמונה?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2012 23:59 |
|
| |
אם לדעתך "אמונה" היא מלשון "אמון". לו יהי.
למעשה, כמעט כל ידיעותינו על העולם סביבינו, נשענות על "אימון".
כולנו "יודעים" שביבי ראש הממשלה, שיש שמש או כי אבינו הוא אבינו.
כמעט אין אחד מאיתנו העוסק בצפיות אמפיריות מעצמו, אלא שכאן משחקת הלוגיקה תפקיד.
מנתחים אנו את הידיעות המגיעות אלינו בדרכים כה רבות, מנהלים בדיקה לוגית לגביי האפשרויות הסטטיסטיות לטעות או לשקר בהן ולגביי העניין שיש למביאי הידיעות לשקר, ולבסוף אנחנו הופכים "אמון" כזה לידיעה.
לכן הקדמתי ואמרתי כי ישנם כמה וכמה סוגי "ידיעה". בחלקם ה"ידיעה" חזקה יותר, ובחלקה, חלשה יותר.
פעמים רבות, ידיעות המעורבות ברגש, חלשות בהרבה מידיעות שלא קשורות אלינו.
קל יהיה לשכנע גבר כי בנו אינו שלו, עשרות מונים, מלשכנעו כי אוסטרליה לא קיימת.
|
|
|
|
|
