|
|
| נשלח ב-3/9/2012 00:06 |
 |
| |
יאללה, בוא נקדיש אשכול שמתיימר לפתור את הבעיות הבסיסיות ביותר (כל השאלות בנושאי אמונה ירוכזו בו, וייענו על אתר בצורה מיטבית על ידי מאורות הפורום למיניהם, בניגוד למשל לדיון על איסור הוצאת זרע לבטלה, ההנאה להיות אשם, וכו' - שכל אחד זוקק אשכול לעצמו), וכדי להוכיח את רצינותנו הבלתי-מעורערת - נתחיל בערפול מושגים מהסוג הנהוג בשיחות של משגיחים בישיבות קטנות.
יאללה עצכח!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 00:32 |
|
| |
אלי,
אם, לדוגמא, ברצוני ללמוד לנגן על כנור, ובחרתי ללמוד אצל אחד הכנרים הגדולים בעולם. האם כאשר אני מנגן, ומורי אמר לי שאינני מנגן כראוי, עלי להקשיב להערותיו ולתת בהן אימון כדי שנגינתי תשתפר, או שמא עלי להשתמש בכללי הלוגיקה כדי לבחון את דבריו?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 00:46 |
|
| |
מיימוני וכל חברי הפורום,
הנה הגדרות חכמים לשכל וללב:
רד"ק: לב - משכן השכל.
יהושע שטיינברג: לב - מרכז חושי האדם והרגשותיו הפנימיות.
רש"י: שכל - חכמה.
יהושע שטיינברג: שכל - תבונה, חקר דבר.
מדוע ההגדרות של הראשונים והמודרנים שונות זו מזו?
תוקן על ידי מ80 ב- 03/09/2012 00:50:07
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 00:48 |
|
| |
| מ80 כתב: |  | אלי,
אם, לדוגמא, ברצוני ללמוד לנגן על כנור, ובחרתי ללמוד אצל אחד הכנרים הגדולים בעולם. האם כאשר אני מנגן, ומורי אמר לי שאינני מנגן כראוי, עלי להקשיב להערותיו ולתת בהן אימון כדי שנגינתי תשתפר, או שמא עלי להשתמש בכללי הלוגיקה כדי לבחון את דבריו?
|
|
זה תלוי עד כמה אתה מעוניין לנגן כמו תלמידים שכבר היו אצלו. אם אתה שומע את נגינתם, ודרך הלימוד שלו הובילה אותם להצלחה זו - סמוך. זוהי לוגיקה!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 00:49 |
|
| |
| מ80 כתב: | | מיימוני וכל חברי הפורום,
הנה הגדרות חכמים לשכל וללב:
רד"ק: לב - משכן השכל.
יהושע שטיינברג: לב - מרכז חושי האדם והרגשותיו הפנימיות.
רש"י: שכל - חכמה.
יהושע שטיינברג: שכל - תבונה, חקר דבר.
מדוע ההגדרות השתנו מתקופת הראשונים לתקופה המודרנית?
|
|
הגדרות של מילים יכולות להשתנות כל העת. העיקר הינו שכולנו נבין האחד את השני בעת שאנחנו מתכתבים זה עם זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 00:56 |
|
| |
אלי,
אם חז"ל הבינו את המלים שכל ולב בתנ"ך כמו הראשונים, אזי אם נבין אותם כפי שמקובל בתקופתנו, האם לא נכון להסיק שהבנתו את התנ"ך לא תהיה נכונה? ואם יש הבדל בהבנת המושגים בינינו לבין הראשונים, שמא גם ישנו הבדל בהבנת המושגים בין חז"ל לבין הקדמונים, וכדי להגיע אליה, ראשית-כל עלינו לנסות להבין את הראשונים ואת חז"ל על-פי מושגיהם-הם ולא על-פי מושגינו?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 01:12 |
|
| |
אין שום בעיה. תגדיר מה בעינך הם שכל ולב, (או מה בעינך היה שכל ולב בעבר הרחוק) ונוכל להמשיך הדיון משם. העיקר שיהיה אפשר להבין האחד את משנהו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 01:27 |
|
| |
הגדרות הראשונים של של לב כמשכן השכל ושל שכל כחכמה נשמעות לי טובות, והראיה שרבי אליעזר ורבי יהושע נחלקו האם החכמה בראש או שמא החכמה בלב. ובאומרי חכמה, כוונתי שבינה בכלל חכמה. ובכל זאת, לענ"ד אצל הקדמונים המושגים האלה היו יותר מופשטים ודקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 02:01 |
|
| |
אני לא מבין מה פרוש "לב משכן השכל".
כדי לנהל דיאלוג ולהבין אחד את השני, יש להגדיר מסודר כל מילה.
מה זה לב ומה זה שכל?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 02:08 |
|
| |
הנה אבחנה נהדרת של יש"ר מגוריציה בין להאמין ב לבין להאמין ל:
והאמין בה' (בראשית טו, ו). כל מקום שבא לשון אמונה ואחריו בי"ת ענינו שהאמונה נשענת על דברת המדבר שלא יכזב, אעפ"י שהדבר סותר לסברתו ולשכלו, וכן כאן ידע אברהם שהשם יתברך אל אמונה וכל הבטחותיו יתאמתו בפועל, לכן עם היות שהדבר זר בעיניו שזקן כמוהו יוליד ילדים, האמין באל הנאמן ולא שאל לו אות על זה, ואין כן אמונה שאחריה למ"ד שהיא נוסדת על סברת השכל, כלומר שמאמין לפי שהדבר נצטייר כן בלבו, יהיה המגיד מי שיהיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 02:10 |
|
| |
אלי, מה לא ברור?
שכל זה קבלת החכמה, ולב זה משכן החכמה שנתקבלה.
תוקן על ידי מ80 ב- 03/09/2012 02:30:10
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 03:40 |
|
| |
מתוך התגובות:
are you suggesting that dawkins and harris are really just following in the footsteps of abraham and job: questioning god's authority, justice, commands, maybe even his existence?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 03:48 |
|
| |
הנה הגדרות יותר מדויקות וכלליות:
אמונה - הבחירה לקבל דברים.
שכל - הרצון לקבל דברים.
לב - משכן הדברים שנתקבלו.
דעת - הבנת הדברים לאמתותם.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 04:00 |
|
| |
Nor do these biblical figures stop at just arguing with God. They also disobey God. Abel disregards God's instructions to go work the soil, while his brother Cain obeys—yet it is Abel whom God loves, not Cain. Moses, too, directly disobeys God's command to lead the people up to Canaan after the sin of the golden calf. Aaron refuses to conduct the sacrificial service as commanded after God kills his two sons. The daughters of Tzelofhad even demand that Moses alter God's law because they deem it unjust. And in all these cases, the biblical narrative endorses such resistance.
The Bible acknowledges this pattern explicitly when God gives the name ''Israel'' to Jacob and his descendants, saying: ''Your name will no more be called Jacob, but Israel, for you have contended with God and with men and have prevailed.''
(מתוך הכתבה)
אני מוצא את הקטעים האלה עלבון חמור לאינטיליגנציה. הכתבה כולה, למעשה. אבל אולי במדעי הרוח, ובמדעי מחשבת ישראל, מקובלת לוגיקת ווישפול ת'ינקינג כזו. הבה נתמקד בסיפורי שוליים, נמציא דברים שלא היו ולא נבראו, נוציא אותם מהקשרם ונספר לעצמנו נראטיב חדש, שעושה לנו טוב על הנשמה...
לטובת אלו שאינם קוראי אנגלית:
(גיבורי המקרא מתווכחים עם האל)... המקרא אינו עוצר בוויכוחים עם האל. הוא מספר לנו גם על אי ציות לאל. הבל לא ציית לאל, שהורה לו לעבוד את האדמה (הבל הלך להיות רועה צאן), וקין כן ציית - ולמרות זאת האל אהב את הבל ולא את קין; משה לא ציית לצו האל אחר מעשה עגל הזהב להנהיג את בני ישראל לכנען; אהרן סרב לעבוד במשכן לאחר מות בניו; בנות צלפחד אפילו דרשו ממשה לשנות את הציווי האלוהי כי איננו צודק. ובכל המקרים האלו, ההתנגדות קיבלה תמיכה מהאל.
דבר זה מצוין במקרא באופן מפורש כאשר יעקב קיבל את שמו 'ישראל': "וַיֹּאמֶר: לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל (בראשית לב כח).
מקווה שהדברים מדברים בעד עצמם (ועכשיו בעברית)
תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 03/09/2012 04:14:42
 |
|
|
|
|
|
