|
|
| נשלח ב-3/9/2012 04:16 |
 |
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 05:13 |
|
| |
מאחר שהשכל האלקי אינסופי, הרי שעיקר האמונה לדעת שאיננו יודעים. אחרת, אם אנו סבורים שאנו כבר יודעים את דבר ה', למה שנאמין, כלומר שנבחר לקבל את דבר ה'? לפיכך אמרו חז"ל: אם דעה קנית מה חסרת, אם דעה חסרת מה קנית. אם אתה סבור שיש בך דעה, אזי חסרת מה, בחינת ענווה. אולם אם אתה יודע שאין בך דעה, משמע שקנית מה, ענווה.
השכל האלקי נעלה לאין שיעור מהשכל האנושי, אולם איננו בניגוד לשכל האנושי. על-כן אמר רבי יוחנן: אילמלא לא ניתנה תורה, היינו למדים צניעות מחתול, גזל מנמלה, עריות מיונה, ודרך ארץ מתרנגול. לפיכך, אם היה נראה לנביאים שיש סתירה בין דבר השם לבין השכל האנושי, אדרבא העזו ושאלו שאלות, כי דבר השם לאדם צריך להתאים לשכלו של האדם. באותה מידה, אם לתלמידים יש קושיות על דברי רבותיהם, עליהם לשאול שאלות ואפילו לחלוק על רבותיהם, כי השכל האנושי בכללותו מתפתח מדור לדור, ועל-כן למרות ששכל התלמידים קטן לעומת שכלם של רבותיהם, לעתים האמת עם התלמידים.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 11:24 |
|
| |
דבר בלשון בני אדם. מה פרושו של "משכן השכל"?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 12:55 |
|
| |
רציו אני מוצא את הקטעים האלה עלבון חמור לאינטיליגנציה.קבל 
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 15:10 |
|
| |
אלי,
אמרו חז"ל: אין אדם למד אלא ממקום שלבו חפץ. אם שכל הרצון ללמוד דברים, הרי שלפי הקדמונים וחז"ל משכן הרצון צריך להיות בלב, ולכן נאמר חכם-לב יקח מצוות, לב נבון יבקש דעת, וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 17:25 |
|
| |
רבי יוסי בן יועזר אומר: יהי ביתך בית ועד לחכמים, והוי מתאבק בעפר רגליהם והוי שותה בצמא את דבריהם.
פירוש דון יצחק אברבנאל:
"הנה רבי יוסי בן יועזר ביאר איך יזכה האדם לקנין התורה ולהשגת שלמותה ואמר שהדרך הנאות אליו הוא שיעשה ביתו בית ועד לחכמים ר"ל בית מוכן ומיועד להתקבץ שמה החכמים לדרוש וללמוד בתורה כי בהיות ביתו אכסנית התורה אין ספק שיזכה ללמודה אבל התנה בזה שני תנאים שמבלתם לא יתכן קנין השלמות; האחד, שלא יתגאה על החכמים בהיותו בעל הבית והם כאורח נטה ללון אלא יתאבק בעפר רגליהם בהגנעה ושפלות כאלו הם בעלי הבית והוא האורח המתאכסן בתוכם. והתנאי השני שלא יקוץ דעתו בריבוי התורה ולא תקל לימודה בעיניו להתמדתה יום יום אבל תמיד ישתה בצמא רבה את דברי החכמים ההם ר"ל שישמע דבריהם כל היום בתאוה נמרצת כאלו הם חדשים אצלו וכמים קרים על נפש עיפה כן יהיו דברי התורה בנפשו."
פירוש רבי חיים מוולוז'ין:
"הנה ע"י הספרים אשר בבתינו, בתינו הוא בית ועד לחכמים אלה הוזהרנו ג"כ וניתן לנו רשות להתאבק וללחום בדבריהם ולתרץ קושייתם, ולא לישא פני איש רק לאהוב האמת, אבל עכ"ז יזהר בנפשו מלדבר בגאוה ובגודל לבב באשר מצא מקום לחלוק וידמה כי גדול הוא כרבו או כמחבר הספר אשר הוא משיג עליו, וידע בלבבו כי כמה פעמים לא יבין דבריו וכוונתו, ולכן יהיה אך בענוה יתירה, באמרו אם איני כדאי אך תורה היא כו', וזה שאמר והוי מתאבק כנ"ל, אך בתנאי בעפר רגליהם ר"ל בענוה ובהכנעה לדון לפניהם בקרקע."
פירוש הרב יעקב משה חרל"פ:
"עיקר ההתאמצות הוא שיהיה ביתך בית ועד לחכמים, להיות מחובר יחד בהתחברות נאמנה, כאיש אחד חברים. "והוי מתאבק בעפר רגליהם", שכל אחד יכבד את חברו כאילו הוא רבו. "והוי שותה בצמא את דבריהם", כי בזה תשיג צמאון גדול לשתות את דבריהם".
האם משתמע מדבריהם שאמונת חכמים הינה החיבור בין אמונה ודעת?
תוקן על ידי מ80 ב- 03/09/2012 17:32:18
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 17:33 |
|
| |
| מ80 כתב: |  | אלי,
אמרו חז"ל: אין אדם למד אלא ממקום שלבו חפץ. אם שכל הרצון ללמוד דברים, הרי שלפי הקדמונים וחז"ל משכן הרצון צריך להיות בלב, ולכן נאמר חכם-לב יקח מצוות, לב נבון יבקש דעת, וכו'.
|
|
אתה חייב להבין שציטוטים לא יעזרו לנו על מנת להבין את ההגדרות.
אני מבין (ומקווה) שכשאתה כותב לב אתה לא מתכוון ללב הפיזי. מה שאני מבקש לדעת ולהגדיר איתך ביחד - למה אתה מתכוון.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 18:02 |
|
| |
אלי,
ואתה נדרש להבין שאי-אפשר ללמוד תורה מבלי ללמוד בעיון דברי חכמים, להתייגע וללמוד פעמים רבות את דבריהם ולחשוב מה כוונתם. אצל הקדמונים והתנאים שכלם גבר על גופם, וגופם שימש בעיקר לקבלת התורה. לפיכך איברי גופם נתקדשו ונהיו רוחניים, והיה להם לב רחב לקבל החכמה. האמוראים, שהיו אלפי מונים חכמים יותר מאתנו, הכירו מה ערכם ביחס לתנאים, ואמרו שאם ראשונים (רבי עקיבא) לבם כפתחו של אולם (לקבלת התורה), הם (רבי יוחנן) לבם כמלוא נקב מחט סדקית.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 18:22 |
|
| |
אין בעיה.
לאחר שהתעמקת בדבריהם זמן רב והבנת, שאלת שאלה בראשית האשכול.
על מנת שיהיה אפשר להתדיין בשאלתך, פשוט תסביר ותגדיר למה אתה מתכוון.
(או אולי יש גם לשבת כמה שנים ולהתעמק בדבריך?)
תוקן על ידי eli_s ב- 03/09/2012 18:22:52
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 18:30 |
|
| |
השאלה בתחלת האשכול הינה שאלת פתיחה כדי להתחיל לדון ביחס של אמונה ודעת.
בעקבות השאלות שבאשכול, הגדרנו שאמונה הינה בחירה לקבל חכמה, ודעת הבנת הדברים שנתקבלו לאמתותם.
לפיכך, לכאורה יש סתירה בין אמונה לדעת, כי אם אמונה היא בחירה לקבל חכמה, הרי שאיננה תלויה בהבנת הדברים, ואם דעת הינה הבנת הדברים לאמתותם, הרי שמבררת אם הדברים שנתקבלו נכונים, ולכאורה יש סתירה לקבלתם.
האם הדברים מובנים עד כאן?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 18:36 |
|
| |
נטשנו את נושא הלב?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 18:46 |
|
| |
נשוב לשאלה שבתחלת האשכול:
האם האמונה בשכל והדעת בלב או שמא הדעת בשכל והאמונה בלב?
מה הכוונה?
האם הבחירה לקבל חכמה הינה שכלית וידיעת הדברים בלב, או שמא הבחירה לקבל חכמה הינה בלב וידיעת הדברים שכלית?
האם רצוני לנגן בכנור שכלי וידיעת הנגינה לבבית, או שמא בחירתי לנגן בכנור לבבית וידיעת אמנות הנגינה שכלית?
האם בחירתך ללמוד על אוסטרליה שכלית או לבבית? האם ידיעתך את אוסטרליה לבבית או שכלית?
תוקן על ידי מ80 ב- 03/09/2012 18:48:50
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 19:17 |
|
| |
כדי לחדד את השאלות נגדיר שכל ולב באופן הבא:
שכל - ידיעות מופשטות.
לב - ידיעות התלויות בחושים.
לדוגמא:
צבעים, צלילים, טעמים, ריחות, תחושות - אלה דברים שבלב.
טוב, ישר, צדק, אמת, שלום - אלה מושגים שכליים.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 19:33 |
|
| |
לא נראה לי שאתה צודק.
טעמים, צלילים, צבעים וריחות משחררים כימיקלים שונים במוח, חלקם גורם לתחושת עונג.
כל אלו קשורים ל"תאוות" המוטים ע"י גנטיקה, סביבה ופסיכולוגיה.
טוב, הוא דבר יחסי התלוי בדרך כלל בדרך חינוך. ישר, צדק וכו' ניתן להתווכח עליו באמצעים לוגיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 19:38 |
|
| |
ומכאן לשאולותיך בהודעה הקודמת.
הבחירה האם לקבל חכמה מסויימת, תלויה אישית באדם. לדעתי, מי שיבחר לקבל חכמה (או סכלות) המנוגדת ללוגיקה הוא פשוט טיפש. ככל שאין לנו ידיעה ואנו בוחרים לקבל חכמה, בד"כ הדבר נעשה מתאוות אישיות מוטות נסיבות פסיכולוגיות.
אהבה לצלילים היא ככל הנראה גנטית בתוספת תחושת עונג במרכז כלשהו במוח. הבחירה ללמוד מוסיקה, והיכן, היא לוגית.
הידיעה בדבר אוסטרליה היא לוגית.
|
|
|
|
|
