א.
צר לי אבל פרימיטיבי ואני מקבל את תורה מסיני (אם כי סביר שהיא אימצה לפעמים מנהגים כאלו) ואיני חושב שהמקור הוא תקופות פרימטיביות עוד יותר ממני.
אין כאן מקום גדול להתפלספות. קרא במקרא ותראה איך הדברים התקבלו. עפ"י מגילת אסתר מצוות הפורים התקבלו בצורה הזאת - מרדכי כתב לכל היהודים לקבל וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם את אשר כתב [בדומה לקלת ברית האזינו על כל הדורות הבאים והנלוים]. לולי קבלו דור אסתר בקבלה מחייבת לדורות לא היה לאגרתו כל תוקף. התקופות הקדומות אופיינו בהנהגה שבטית בהם ראש השבט מנהיג ומדריך בהסכמת וקבלת העם. לא ניכרת טירדה חזקה במגילת אסתר כיצד רשאי הנביא מרדכי לחדש מצוות וגם לא מה גדר המצווה הזאת האם היא מדאורייתא דלא תסור או מדברי קבלה ברוח הקודש. כל הבעיות האלו התעוררו מאות שנים אח"כ. ב.
1. לך ידוע? נא שתף.
כתבתי שאיני יודע כיצד התפתח תופעת "בית המדרש" ותכניו ומיתודות דרשותיו את התורה. אבל ניתן לשער שהיה זה בהשפעה הגותית סביבתית בהתפתחות רבת שנים שיש לה עקבות בסיפורי התלמוד. וכפי שציינתי השיטה הזאת הגיעה לכדי אבסורד בהפיכתה מצוות עממיות לדקדוקי סופרים תלושים מהרקע התרבותי בהם נוסדו המצוות שכ"כ דוקדקו.
2. התפתחות משפטית היא טבעית לכל מערכת משפטית, ראה כדוגמה מקבילה למס הכהונה את דיני מס הכנסה ומע"מ שהתוספתו בהם מרובות פי כמה מהמקור.
וודאי טבעית. ולא רק תוספות מאוחרות על גוף החוק הראשוני, אלא גם פלפול משפטי מעמיק וחוקר בצורה חיובית מאוד. וע"ז אין לי כל טענה.
טענתי היא על העיקור והסירוס של רעיונות המצווה המקוריים והפיכתם לריטואלים נטולי כל משמעות [מלבד משמעות דרשתית די מוזרה]. לדוגמה הבאתי את מצוות חג הסוכות מעשיה חקלאית ושמחה טבעית לפני מי שאמור להיות ריבון הכל לריטואלים טרחניים כהכנה למצווה וטכס מוזר כעשיית המצווה עצמה. שאל מישהו בסוכות מהי מצוות נטילת לולב הוא יענה לך בחקירות האם היא התפיסה או הנטילה או הלקיחה כשתדבר איתו על משמעות המצווה לא ברור שהוא יבין מה אתה רוצה. שאל מישהו מהי מצוות פאת הראש הוא ידגים לך כל צורה אפשרית סביב האוזן כשתשאל אותו מה בדיוק הענין בזה הוא יזהה אותך כרפורמיסט.
כמו"כ כל המצוות החברתיות שברובם הם חקלאיות-משקיות או המצוות התיאו-פולחניות העתיקות או המצוות הסמליות-שבטיות או תלויי תרבות-קדומה אחרות שאין להם כלום עם תרבות מתקדמת ומתפתחת כמו של דור התנאים-אמוראים. הדבקות בכתוב ובעתיק הפך השקעה אדירה של חכמי דת לא בקידום ותירגום של הרעיונות המקראיות לצורות חיים מודרניים יותר אלא בחיטוט בלתי נלאה בכל תג וקוץ והקשים וגז"ש ודימויים ושאר מידות דרשה שהאדירו והעצימו את המצוות הישנות למימדים מדוייקים להפליא מבחינה מודלית ולוגית אך עקרים ותלושים ומיובשים לגמרי מבחינה תרבותית.
נסה לתאר איך הייתה נראית התורה היום לו ניתנה בדור שלנו. האם האתיקה החברתית הייתה מסתכמת בהשארת עומרים בקיבוצים ובמושבים וחקירה טרחינית מה הדין שתי שבולים או שלושה או הייתה מתמקדת במצוות ביטוח לאומי לפרטי החוק שלו? האם העמדת חסידים ואנשי מעשה כקצב ואיציק מרדכי הייתה עדיין מסתובבת בסביבות שתי עדים ופריסת שמלה וממילא השארתם חופשי לציד נוסף או הייתה מפתחת מערכת הוכחה והכרעה נסיבתית מתקדמת יותר? האם מערכת הזוגיות הייתה תואמת תרבות בני קדם או הייתה תואמת תפיסות מתקדמות יותר?
ייתכן ואם ישראל לא היה גלותי כ"כ בשעת ההתפתחות התרבותית הגדולה שלו. כל מערכת התרבות הייתה שונה. אבל בדיוק בשעה שהחל לפרוח בהגותו החל לשקוע בלאומיותו ועצמאותו [ואולי הא בהא תליא] וכך הפכה השקעה אדירה של אלפיים שנה לחקירה אינסופית באורחות תרבותיות שמזמן הקיץ קיצן.
ד. אני מרשה לעצמי להעלות גירה ולהזכיר שבתיאוריה שלך קיים חור משמעותי, כיצד כל המוזרות הזו הומצאה והתקבלה.
כיצד הומצאה כבר כתבתי שאיני יודע, אני מניח שהיא התפתחה לאט לאט כרצון למסד את החוקה הישראלית שלא הייתה לה עדנה מחקרית אלא מסורת פולוקלורית, תוך חדירת אלמנטים שונים בסביבת חוגי החכמים הפרושים. אחרי הכל צורת הדרשות הזו לא ידועה לי בתרבויות אחרות (אולי אנחנו המצאנו את זה). נדמה לי גם שהעדר עיסוק פרושי בסתרי עולם ובמחשבות פילוסופיות מקבילות בשאר האומות (חוץ מדור יורדי המרכבה המיסטי והפנטסי) הוביל את ההתפתחות העיונית למשעול הצר של פילפולים וחקירות ודקדוקים במה שכן ניתן והם דרשות המצוות לצד דיני ממונות ואישות.
וכיצד התקבלה לא קשה לי בפרט כשאני קורא קטע כמו הזה "בכנסייה הגדולה של 'אגודת ישראל' שהתקיימה בתש"מ בירושלים, השתתף הגר"י קמינצקי, שהגיע במיוחד ארצה. באחת מדרשותיו סיפר על התמיהה שהייתה לו בנושא הנחיתה (והסתירה לדברי הרמב"ם על נפש הגלגלים), והאופן בו יישב אותה. אלא שבניו של הגרי"ז מבריסק לא אהבו כל-כך את התירוץ, וטענו שאין לבטל את דברי הרמב"ם בשל קוצר ההשגה, ו"פון א קשיא שטארבט מען נישט". אם אדם פתוח במדינה נאורה כארה"ב במאה העשרים (לאור התפתחות המדע המדהימה) היה צריך לעמול כ"כ הרבה אחרי הנחיתה כדי להבין שהרמב"ם בהלכות המדע לא מצריך טעלעוויזיע כדי לדון בדבריו, וגם זה לא עלתה בידו ל ג ו ד ל ק ו צ ר השגתינו. מה נענה על דורות שקטן שבכולם החייה מתים והיו בוראים עגלא תילתא בספר יצירה והיו צופין במרכבה ומבדילים בין מים עליונים לתחתונים ועוד הרבה נפלאות אין חקר. קבוצה אנושית אחת משקיעה ראשה בפיתוחים טכנולוגיים חובקי יקום וחקירות קוונטיות חודרי עולם והעמקה רעיונית מפוררת וקבוצה שניה משקיעה ראשה איך זה לא יסתור את המדע העתיק והבלתי מוכח ומבוסס רק כי חכם יהודי החליט להפוך את המדע העתיק ההוא לתורה מסיני...אז למה שיהיה קשה איך היא השיטה הזאת התפתחה והתקבלה אז אם היום היא מתקבלת ומתפתחת כל כך יפה?!
