| נשלח ב-6/9/2012 18:07 |
 |
| |
יש שיחסו את הפירוש לר' יום טוב אשבילי (הריטב"א)
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2012 18:10 |
|
| |
| בן_שלמה כתב: |  | | יש שיחסו את הפירוש לר' יום טוב אשבילי (הריטב"א) |
|
הוא היה כדרכו מזכיר את רבותיו ובעיקר הרשב"א.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2012 10:51 |
|
| |
אותי יותר מעניין למה הושמט שמו, הפירוש לא לפניי, אבל סיבות אפשריות :
* פשוט , נמצא כתב יד ולא נודע מי חיברו והדפיסוהו / העתיקוהו המאספים והמדפיסים ללא שם, כפי שמצאו.
* המחבר היה ענו וצנוע והשמיט שמו בכוונה.
* הנושאים הנדונים הם בפילוסופיה שנרדפה באותו זמן, באותם פרקים דרמטיים שעמדו בעין הסערה לא מזמן, והמחבר הרבני בכוונה לא רצה לייחס שמו על הפירוש כדי להימנע מהטרדות. ( לפי זאת נתחבר הפירוש בספרד סביבות תקופת הרשב"א )
* המחבר היה ידוע, אבל דמות שנויה במחלוקת בזמנו עקב עיסוקו בפילוסופיה , והמפיצים של אותו כתב יד היו מעוניינים בהתגלות החכמה ולא רצו למנוע אותה מהציבור הרבני האדוק העוסקים ברמב"ם בגלל זהותו של המחבר.( לפי זאת זמנו גם כנ"ל ).
* לא רצו לזכותו בתהילה לעיני הלומדים, כדי שלא ישאפו להתדמות אליו ולעשות כמוהו ולהימשך אחר הפילוסופיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2012 14:51 |
|
| |
יש הטוענים שהמפרש הוא ר' עובדיה בעל הפירוש על הלכות קדה"ח, אבל אין סימוכין לדבר. באחד מכרכי ישורון ההדיר ר' עזרא שבט חלק נוסף מהפירוש על הלכות יסודי התורה ושם דן בקצרה בזהות המפרש. באשר ליחוס אל הריטב"א מקורו בטעות שער של רמב"ם רפ"ד ח"ב שם כתוב ריטב"א במקום רשטב"א והוא ר' שם טוב בן אברהם בעל המגדל עוז. לר' דוד מצגר יש מאמר שלם שמפריך את היחוס לריטב"א.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2012 15:55 |
|
| |
| מוטיבןשלום כתב: | | אותי יותר מעניין למה הושמט שמו, הפירוש לא לפניי, אבל סיבות אפשריות :
1) * פשוט , נמצא כתב יד ולא נודע מי חיברו והדפיסוהו / העתיקוהו המאספים והמדפיסים ללא שם, כפי שמצאו.
2) * המחבר היה ענו וצנוע והשמיט שמו בכוונה.
3) * הנושאים הנדונים הם בפילוסופיה שנרדפה באותו זמן, באותם פרקים דרמטיים שעמדו בעין הסערה לא מזמן, והמחבר הרבני בכוונה לא רצה לייחס שמו על הפירוש כדי להימנע מהטרדות. ( לפי זאת נתחבר הפירוש בספרד סביבות תקופת הרשב"א )
4) * המחבר היה ידוע, אבל דמות שנויה במחלוקת בזמנו עקב עיסוקו בפילוסופיה , והמפיצים של אותו כתב יד היו מעוניינים בהתגלות החכמה ולא רצו למנוע אותה מהציבור הרבני האדוק העוסקים ברמב"ם בגלל זהותו של המחבר.( לפי זאת זמנו גם כנ"ל ).
5) * לא רצו לזכותו בתהילה לעיני הלומדים, כדי שלא ישאפו להתדמות אליו ולעשות כמוהו ולהימשך אחר הפילוסופיה.
|
|
1) לא מסתבר שהמדפיסים ידפיסו דברים יסודיים כל כך באמונה מבן בלי שם.
2) יכול להיות,אך קשה כנ"ל, וצ"ל מדוע המדפיסים שמו ממונם על קרן הצבי והדפיסו את זה
3) אין שם כל כך נושאים פילוסופיים השנויים במחלוקת, בוודאי לא בשני פרקים הראשונים
4) האם ידוע על עוד מחבר שהושמט שמו מחמת עיסוקו בפילוסופיה? בכלל בזמן הרמב"ם ובמקומות שכיבדו ספריו, לא היתה ה"עבירה" של עיסוק בפילוסופיה כל כך חמורה כדי החרמת ספרים. זולת כמובן אצל הצרפתים ששרפו את ספרי הרמב"ם, ואלו לא למדו בספרי הרמב"ם ובוודאי לא בהלכות יסודי התורה ולא הזדקקו לפירוש, אבל לא ברוב העולם ובוודאי לא אצל אלו שהגו בספרי הרמב"ם, שאליהם היה הפירוש מיועד.
5) כנ"ל
כמובן שהכול יכול להיות אבל לא מסתבר.
ראיתי עכשיו בהקובץ התורני עץ חיים, (אלול תשע"ב) שאלה מאת ר' אהרון די שלמה אנטוניס מאמסטרדם להגאון החכם צבי זצ"ל.
והר' אהרון הנ"ל היה תלמיד חכם מובהק ובעל בית דפוס שהוציא לאור ספרים חשובים בינהפ סידור שער השמים להשלה"ק ועוד, ונכתר בתוארים מופלגים מאת גאונידורו, גם הכין לדפןס ספרי תשובתיו של עצמו. כמו בערך הגאון יעב"ץ שהיה בעל בית דפוס.ועוד כמה כמוהו.
ואולי זה המחבר היה אחד מאלו, בעל בית דפוס שהדפיס את פירושו למלאות את הפירוש החסר, ומשום ענותנותו לא הזכיר שמו. וכנראה בדור ההוא ידעו מי הוא זה. ואח"כ נשתכח, אבל בינתיים נתקבל כבר הפירוש הזה.
|
|
|
|
|
