על קושיות שאין עליהן תשובה

אליס

א.      מהו סביר ואלו טעמים הגיוניים – גם זה נתון לשיפוט שבסופו של יום נתלה במילה סביר. זו בעיה שגם המשפט החילוני מתמודד איתה והיא אינה בת הגדרה מדוייקת. מי מחליט – דינא דגמ' ועוד, זו שאלה טכנית שאינה שיכת לנושא ולו במעט. למן הפשטות לא אכפת לי לומר שהמצב כיום אינו הרצוי. לא אכפת לי גם לומר שנוכח הידיעות התלמודיות שאתה מפגין – אתה לא (ואיני שולל שיש לך ואתה חושב שלא זו הבמה).

סביר או לו סביר, יש לו משמעות כשכולם יודעים כי המבחן הוא הסבירות. לא כשעובדים על כולם כי ההגדרות הינן דברי אלוקים חיים.
אגב, תודה על המחמאות.

ב.      ראיה – איני חושב שצריך יותר מתיאוריה אחרת, אבל חושבני שיש לכך. לא זה האשכול. על קצה המזלג -  אחרת אין משמעות למושג או"א דא"ח ולמדרש אודות משה שלא הבין את דברי ר"ע שאמר הללמ"מ. לדעתי אין הבנה אחרת במהלך המסקנות המוצאות ע"י כל שכבה הסטורית מקודמותיה תוך היתלות בה. [היכן ראית בר"מ שזו כפירה? פשפשתי בעיקרים שלו ולא מצאתי]. שאלת המחייב לעשות דבר שאינו בר משמעות היום נענתה לך לפחות פעמיים או שלש.  עול.  

שלושה עשר העיקרים שקבע הרמב"ם הם:

1. מציאות הבורא - כל הדברים הקיימים במציאות נמצאים מכוחו, והוא המציאות היחידה שאיננה תלויה בדבר אחר.
2. הבורא אחד - כלומר אינו ניתן לחלוקה מופשטת, ואין דומה לו במהותו.
3. הבורא אינו גשמי ושום התנהגות גשמית אינה משפיעה עליו.
4. הבורא הוא 'קדמון' - כלומר כל הדברים מלבדו (הן בעולם הגשמי והן ברוחני) נתהוו 'אחריו'.
5. הוא היחיד שראוי לעבוד לו, וכל שאר הנבראים אינם יכולים לעשות דבר כנגד רצון ה' ולפיכך אין לעבוד את ה' דרכם.
6. קיום מושג הנבואה; בני אדם יכולים להיות נביאים.
7. נבואתו המיוחדת של משה רבנו - נבואתו גדולה משל שאר הנביאים שהיו או שיהיו בארבעה דברים: הוא היחיד שניבא בלא מסך, ללא חולשה, בהקיץ ובכל זמן שרצה. מתוך כך, הגיע משה לדרגה גבוהה יותר מכל אדם אחר בידיעת האל.
8. תורה מן השמים - להאמין שכל חמשת חומשי התורה כולם העתקה שהעתיק משה מדברי ה', ומשה לא כתב מעצמו אפילו אות אחת, וכן התורה שבעל פה אף היא נתקבלה בסיני והועברה במסורת מדור לדור.
9. אסור להוסיף או להפחית מהמצוות האמורות בתורה, בין זו שבכתב ובין זו שבעל פה.
10. הבורא יודע את כל מעשי בני האדם.
11. הבורא נותן שכר למקיימי התורה, ועונש לעוברים עליה.
12. ביאת המשיח - להאמין שיגיע המשיח מבית דוד והוא גדול מכל המלכים.
13. המתים יקומו לתחייה.

ג.       כונתה המדרש היא בדיוק שהעניין הוא מסגרת ועול. מדינה חילונית אינה מעוניינת בכך (בצבא למשל יש). עניין חוקי המס הובא כדוגמה לכך שכאשר יש חוק חקוק הוא מחייב את המערכת גם כאשר תוצאותיו אבסורדיות, זו טיבה של מערכת משפטית.

כל חוק מחייב. אנחנו דיברנו על חוקים הנחקקים בלי שום מטרה או הגיון, אני ממתין לדוגמאות.

ד.      כנ"ל פעם 2 או 3 – לפני חכמים היה מונחת התורה שהם חשבו שהיא מחיבת. אם חשבו שפרשנות פלונית מחייבת אזי פירשו כך וכשם שבדיני המס פעמים ופרשנות פלונית פוטרת רווח כלכלי או יוצרת חיוב על הפסד כלכלי כך פרשנותם אינה צמודה למטרת החוק.

אתה טענת כי הפרשנות אינה מחויבת. שאבין, חז"ל ידעו זאת או לא?