|
|
| נשלח ב-18/9/2012 20:07 |
|
| |
נתחיל שלב שלב. הנחות: א. לא תסור = לא לסור מדברי הפרשנים. ב. הפרשנים מסבירים כי אין מצוות לא תסור על דברי הפרשנים. האם טיעון כי עלינו לעשות משהו בגלל דברי הפרשנים ובגלל מצוות לא תסור אינו פרדוקס?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2012 20:24 |
|
| |
בפסוק יש התייחסות לחכמים האקטואליים מה הפרדוקס?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2012 20:39 |
|
| |
הפרדוקס כאשר החכמים האקטואליים טוענים כי הם שואבים סמכותם מהחכמים הקדמונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2012 22:24 |
|
| |
שואבים סמכותם מהפסוק
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2012 23:03 |
|
| |
מאיזה פסוק בדיוק?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2012 23:22 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: |  | שואבים סמכותם מהפסוק |
|
אם כך זו מחלוקת מהמציאות.
הפרשנים שאני מכיר, טוענים בעצמם כי הם שואבים סמכותם מהמסורת ומחז"ל. אף אחד מהם לא טוען כי הוא שואב סמכותו מהפסוק אם זה בניגוד לדעת חז"ל.
טוב. הענינים הובהרו, והבוחר יבחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2012 07:36 |
|
| |
ירוח
דברים יז/ ח-יא
אלי
תמיד טוב להכיר כאלו שנח לתקוף אותם
תוקן על ידי תלמידטועה ב- 19/09/2012 07:37:55
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2012 10:05 |
|
| |
תלמיד
דברים פרק יז
ח) כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בּוֹ: (ט) וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט: (י) וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ: (יא) עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל:
ראה את המפרשים רש"י ראב"ע רמב"ן ואחרים. המלמדים אותנו כי הלא תסור המפוסם נאמר לבית דין מערי השדה - שדלא יודע להכריע הדין לעלות לירושליים ולשמוע לבית הדין העליון. ואידך זיל גמור.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2012 14:00 |
|
| |
וזה בנוי על ההנחה שהפונה לביה"ד ה"תחתון" מחויב להם
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2012 15:30 |
|
| |
הפונה לביה"ד מחוייב מצד התחייבותו. אין שום קשר לדאורייתא, דרבנן או אפילו דת.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2012 15:34 |
|
| |
ודאי ודאי ואם הוא לא מחויב אז השוטרים מחיבים אותו, זה א ב בכל סדר חברתי. והתורה אומרת שבית הדין התחתון כפןף לעליון, בל שום פשרות.
אבל מה לזה, ולשימוש הגורף בלא תסור, לכל מה שרב כל שהוא העלה ומעלה בדעתו, לצוות?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2012 21:27 |
|
| |
ירוח טענתך שלא תסור מכוון לב"ד של כ"ג, אך יחיד אינו מחוייב כלל מלבד שהיא אבסורדית, נסתרת מפיה"מ לר"מ אבות פ"א סוף מ"ג אלי שכחתי להביא הוכחה משמעותית שגם הר"מ סובר את שיטת הסמכות (ןךא בגלל ההנחה שב"ד קןלעים לאמת) מכך שבמו"נ הרבה לבאר - גם דברים שיש להם נפ"מ להלכה – אחרת מהגמ' וביד פסק כמותה
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2012 22:00 |
|
| |
תלמיד וזה לא אבסורדי בעייניך שמה שמחייב את הכהנים , היחיד לא מחויב כלל?
מה רצית מהר"ם שיצא נגד כל השיטה שהוא בנה את כל בנינו עליו?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2012 00:02 |
|
| |
הר"מ דוקא כותב כי כל אלו ההלכות יסודם מסיני וכי לאחר הגמרא אם לא מתאספים כל בתי הדין זה אכן לא מחייב.
כ"כ נדמה לי כי הר"מ פוסק שלא תסור נאמר בסנהדריי וכו' והשאר זה חיוב דרבנן (חוץ ממה שנאמר הל"מ)
תוקן על ידי eli_s ב- 23/09/2012 00:06:09
|
|
|
|
|