על תפיסת המציאות

ואמאי.

בא נדבר על המציאות.

השימוש במינוח "היסטוריה" עלול קצת להטות את הדיון.

יש הסכמה כי תפיסת המציאות בזמנם - לא של חז"ל. של בני התקופה - התעלמה קצת מהמציאות?

מוסכם?

כאשר מישהו עם תפיסת מציאות מתעלמת מהמציאות, מספר לנו על אירוע יוצא דופן, האין עלינו לבדוק, אולי הוא שפט את המציאות על פי תפיסתו, ולא טרח לבדוק אותה באמת?

ואמאי
אל תתן לעובדות להפריע לתפיסת המציאות שלך של הקדמונים הסכלים שלא הסתכלו על המציאות בניגוד למדענים החכמים שבודקים פעמים כל טענה.

תלמיד,

אפשר וצריך לדון בנפרד על כל פרט.

אני בשלב ההנחה הראשונה.

האם היא מוסכמת?

ואמאי.

בא נדבר על המציאות.

השימוש במינוח "היסטוריה" עלול קצת להטות את הדיון.

באמת? אני חושב שהמינוחים ה'ישירים' 'ממוקדים' 'מתומצתים' שלך מטים את ה'דיון'. שמלכתחלה לא היה כאן מעולם

יש הסכמה כי תפיסת המציאות בזמנם - לא של חז"ל. של בני התקופה - התעלמה קצת מהמציאות?

ממש לא, איך הגעת להגדרה זו? מה זה אומר 'תפיסת מציאות שמתעלמת מהמציאות'?? העובדה שהקדמונים טעו בשאלות מדעיות, נבעה מתפיסה מדעית שונה מהתפיסה המודרנית. הם הניחו שאין בכח תצפית שיטתית להביא למסקנות ולהתקדמות מדעית (לשם כך יש צורך להניח את אחדות הטבע), ולכן במדע היווני לא היה מעולם שום תהליך של התקדמות או של בירור נסיוני. כמובן שאם הובאה ראיה מהמציאות פלפלו בה בדרך של חסורי מחסרא והכא במאי עסקינן. אבל לא אימצו את יסוד המדע בדרך של תצפית שיטתית. אפשר להתבחבש עם 'לא רוצים' על כל קרעכץ של פרשנות והגדרה, או לצטט מליון מקורות, זה לא מה שיקדם את הדיון כאן. אבל אין דבר כזה 'תפיסת מציאות מתעלמת מהמציאות'.

כאשר מישהו עם תפיסת מציאות מתעלמת מהמציאות, מספר לנו על אירוע יוצא דופן, האין עלינו לבדוק, אולי הוא שפט את המציאות על פי תפיסתו, ולא טרח לבדוק אותה באמת?

כבר הסברתי לך בעברית פשוטה שלא מדובר במשהו שיש לטרוח לבדוק אותו, אלא באירועים פשוטים שלא נתונים לשום פרשנות אחרת, קוראים לזה היסטוריה, למרות שהמלה הנוראה הזו מטה את הדיון.

אולי תנסח משפט כמו "כאשר מישהו עם תפיסת מציאות שאינה מתעלמת מהמציאות מדווח לנו על אירוע יש להחשיב את האירוע כמציאות"? מה הבעיה לשחק עם הגדרות עד קבס?

מה הופך אירוע ל"היסטוריה" במובן שזה פוטר אותנו מלהתייחס לתפיסת המציאות של המדווח ?

יפה מאד.

לתפיסת המציאות של הגורם המספר, יש קשר ליחס לסיפור?

אגב, אמרת עכשיו שואמאי היינו דינו, או שתפיסת הניקים שלי צריכה שיפור?

רגע, איך קראת לזה? "להתבחבש". יופי. (אם כי אני הייתי קורא לזה "להתמחבש")
בא נסכם את דעתך עד עתה.
הקדמונים הבינו את המציאות בצורה שונה מאחר ו:
1.הייתה להם תפיסה מדעית שונה.
2. הניחו כי תצפית שיטתית אין בה כדי להביא למסקנות ולהתקדמות מדעית.
3. אם הובאה ראיה מהמציאות הם פלפלו בה לשוא.
התוצאה - (ציטוט שלך) "לא היה מעולם שום תהליך של התקדמות"

בסדר. "שיטת ואמאי לאי התקדמות בגלל הנחות שגויות".
בסופו של יום, כמו שכולנו יודעים, שיטתם הביאה לטעויות מופלגות.

כעת,
אולי גם בבירור ההיסטוריה הם השתמשו באותן שיטות?
אולי גם אז כשהובאו ראיות מהמציאות הם פשוט התפלפלו בהם למוות?
אולי גם בבירור ההיסטוריה הם עשו את אותן טעויות שעשו בבירור המציאות?

שאפו! סוףסוף חזרנו לנקודת ההתחלה. זו בדיוק הייתה השאלה בראשית האשכול. חבל שמחבשת אותנו עד לכאן לשוא.

יתכן

השאלה היא, האם דיווח על אירוע חריג, על ידי מי שכלל לא התייחס לכך כחריג, אמור להתקבל ללא ביקורת.

דוגמה מהימים האחרונים.

נהר בסין הפך לאדום.

האם בהכרח מדובר ב"מכה", או שניתן לשקול חלופות שונות?

או הדוגמה שאתה הבאת.

איך אתה מתייחס ל"דיווח" על הבדל השיניים בין איש לאישה?

מדוע שלא תאמר כי בזמנם היה הבדל ונשתנו הטבעיים?

הרי מדובר במה שהיה לנגד עיניהם בזמן אמת.

ברשותך, אצביע על מה אנו מתווכחים.

היו אנשים בעלי תפיסת מציאות שונה, או כל הגדרה שתיתן, לעובדת אי היותם מבססים את מסקנתם על המציאות מתוך תצפית, אלא מתוך מגוון אופני היסק, שאינו מקובל עלינו.

עד כאן יש מסכים?

עכשיו הם מספרים לנו סיפור שאני מניח כי גם אתה מסכים כי הוא פלא ואינו עולה בקנה אחד עם התצפית הידועה.

אני אומר, בא נבדוק. אולי הם פירשו את המציאות באופן שונה. אולי הם כלל לא ניסו לבדוק את המתרחש באופן תצפיתי, כפי שלא ניסו לעשות את הדבר הפשוט ולספור את השיניים.

אתה אומר, דיווח הוא דיווח.

אין סיבה לחשוב כי הם פירשו את המציאות בצורה שגויה.