על תפיסת המציאות

ואמאי:
תיאור היסטורי שקרי, טפשי ומטומטם יש בכל דת אחרת בעולם. כל השאלה היא לאיזו פרשנות הוא נתון ובאיזו תקופה נכתב כדי להחליט שדווקא התיאורים אשר הגיעו לחז"ל, הם הם הנכונים, הם היום צריכים לבדוק אותם. הם, בזמנם.

אפשר לשאול אותך בפעם המליון מה בשם כל הקדושים ולמען ה' קשורים כאן חז"ל?? יש לך ספרות מקראית, והשאלה היא על אותנטיותה ופרשנותה. נניח שלא היו חז"ל, או שהיינו חיים לפני חז"ל.

להזכירך, הדת היהודית מבוססת על מסורת. בלי הטיעון של דור - מסר לדור, אין לנו כלום מלבד טקסט עתיק אשר מקורותיו הראשונים הכתובים הם בזמן חז"ל. כל דור, אמור היה לבדוק האם טיעוני הדור הקודם בדבר ההיסטוריה, נכונים.
אין לנו כל מידע על תפיסת המציאות לפני 3500 שנה, (יש השערות...) אך יש מידע חשוב על תפיסת המציאות בזמן חז"ל - 1200-2000 שנה אחרי מתן תורה. חוליה מרכזית במסורה, אם לא החשובה שבהם.

השאלה שנשאלה פה באשכול הינה, על אותה חוליה. חוליה זו שלכאורה בדקה ומצאה כי הסיפור המקראי נכון היסטורית, השתמשה בכלים אשר הביאו אות לטעויות קשות בדבר המציאות. קפיש?

שאלה שניה, לשיטתך בלבד.
לפי טיעונך נדחתה המציאות מפני הפילוסופיה. אולי גם פה קרה אותו דבר?

בדיקה כזו, נעשית הן באמצעים לוגיים, והן ע"פ כלי מדידה היסטוריוניים.
כאשר ברי שבבדיקת המציאות היו להם טעויות רבות ועצומות, תפיסת עולם הנובעת מפילוסופיה משונה (אליבא ד"ואמאי"), עולם שכולו רוחות, שידים וניסים. האם על מי שתפיסת עולמו כזו, (שלא באשמתו! - אליבא דאלי-ס) ניתן לסמוך בבירור עובדות מכריעות לכל אורח חיינו?
מי בכלל טוען שחז"ל ביררו עובדות מכריעות? הטיעון הוא שנכתבו בתורה דברים בימי אבותינו, וממש לא משנה מה חז"ל עשו עם הדברים האלו, או באיזה יג' מדות הם דרשו אותם.
עיין מעלה.
לפי התאוריה שלך השאלה גדולה הרבה יותר, מילא אם היה מחסור בכלי מדידה, ניחא. אך אם הלכו שבי אחר פילוסופיהבניגוד למה שרואים במציאות??? אולי למרות שהמציאות הראתה כי מעולם לא היה "מעמד הר סיני" נדחתה ההמציאות מפני הפילוסופיה?

עד מתי אתה מפזר חלגלוגיך??? מי ביקש לפני דקה "עברית!? מה קשורים כלי מדידה ומה קשורה פילוסופיה, מדובר כאן על סיפור, שכל איש שפוי יודע אם היה אתו לנגד עיניו אתם פה כולנו חיים היום או שלא היה. במדה ומי שהיה שם כתב אותו בתורה, יש לנו כאן דיון היסטורי. מה קשורות הבעיות הפסיכולוגיות של אריסטו שחז"ל שלא ידעו אפילו מי היה במקרה אימצו כמה מדעותיו בנושאים שלא יכלו ולא ניסו לבדוק?? כמה עקום אתה יכול ללכת כדי להגיע לנושא מאחורי הגב של הזנב שלו?? לא נמאס לך????
סיפור אשר דומים לו קיימים בכל דת. סיפור אשר בנביא מסופר כי "לא ידעו ממנו". סיפור שבלי תירוצים והנחות שונות, לא מחזיק מים. הטיעון היחיד הינו מסורת מדור לדור. כל חוליה במסורת חשובה, כולל החוליה שלא ידעה באיזה צורה העולם. (לדעתך - באשמתה...)


השאלה לא הייתה על המסקנות הנובעות מהתורה, השאלה הייתה על המסקנה ההיסטורית בזמן חז"ל, כי אכן ניתנה תורה ונעשו ניסים, אלפיים שנה קודם לכן.

שוב זמן חז"ל, מתי תירגע?

שהאגנוסטיקנים צודקים?

מה קשורים אגנוסטיקנים? יש הנחות, המדע משתנה מדור לדור, ובעוד אלף שנה, ואפילו מאה שנה, המדע שלנו ייחשב כמוטעה ומיוסד על הנחות מוטעות, בדיוק כמו שהמדע של המאה ה18 נחשב בזמננו. גם מי שפקפק בארבעת היסודות נחשב אגנוסטיקן בזמנו.
מה אכפת לנו? איך זה עוזר לטיעון שלך?

ענין אחד הוא הכבוד וההערכה כלפי הוגים וכלפי מסורת,. ענין אחר הוא ההתיחסות לתוכן העמדות. גם עם תוקף העובדות בטל, הרי נשאר העולם האנושי על מכלול ההתנסויות שלו, הדרכים שהלכו בהם, ההצלחות והכשלונות. כל אלו מענינים כשלעצמם, ומכולם אפשר ללמוד כולם ראויים להערכה. באשר לאבותינו שלנו, היום איש לא ילמד מהם עניני רפואה פיזיקה או כימיה וכיוצא באלו מדעים. גם הכלכלה השתנתה, ועוד ועוד, אבל עולמם היה עולם אנושי, והוא מדבר אל כל בני אנוש באשר הם.

נרחיק למקום אחר ולנושא אחר שחסר במאמר הפותח.

 ודאי, תמונת עולמו של אריסטו כבר אינה תקפה, אבל מלבדה נותרו רעיונות ושיטות בעלי תוקף, גם בעיות שעדיין הן נתונות ועומדות. עם זה נותרה בעינה ההערכה למפעלו כגדול אנשי המדע, וגדול הפילוסופים [יחד עם אפלטון, המורה שלו]. הסקירה הקצרה בויקיפדיה תראה את הקף המחקר המדהים שלו. ודאי, לאריסטו לא היה טלסקופ, ולא ניתן לו לראות מה שראה גלילאו כ 1900 שנים אחריו. גם מיקרוסקופ לא היה בידו.

 אבל השנוי אינו רק בכלים, אלא, הרבה יותר עמוק, בהשקפות. הנה כמה דוגמאות.

 איכות לעומת כמות. עבור היווני, חום וקור הם איכויות. מדע מודרני עוסק בגודל כמותי, טמפרטורה.. מד חום לא היה לקדמונים אבל גם לא מחשבה שאפשר למדוד מה שנחשב איכות. מד אורך ודאי היה להם שכן הצטיינו במבנים בעלי יחסים מדויקים. ובכל זאת, כאשר אפלטון מנסה לברר משפטי יחס, הוא נתקל בבעיה. אם גבוה ונמוך הם איכויות, וא' גבוה מב' הרי שבא' נמצאת האיכות 'גובה'. אבל בה העת א' עשוי להיות נמוך מג', כלומר בעל האיכות 'נומך', ושתי האיכויות הסותרות מצויות בו באותה השעה.

העולם האריסטוטלי הוא סופי, נצחי, קבוע. שינויים קימים רק בעולם הארצי, החומרי. מלבדו קיים עולם 'נפשי' 'שכלי', שמימי. זה עולם יציב ולכן אופטימי. אבל קימת גם תפיסה אטומיסטית מטריאליסטית. תפיסה זו מתארת חלל אין סופי המכיל אין סוף אטומים נופלים. התנגשויות מקריות יוצרות מבנים מורכבים יותר, כולם זמניים. בצד כל העולם הנגלה לנו נוצרים הווים ומתפרקים עוד עולמות במרחבי החלל. [תאור יפה של ההשקפה הזו אפשר לקרא בעברית בספר 'על טבע היקום' של לוקרציוס].

מעגל. המשמעות האפלטונית של המעגל היא אחת ההשקפות המתמידות עד הזמן החדש, ואפשר ללמוד ממנה על היחס שבין השקפה למציאות. כל תנועה שעל הארץ מגיעה לידי סיום והגוף הנע עובר למנוחה. מנוחה היא המצב הקבוע של כל הגופים הארציים. לעומת זה, כל הגופים השמימיים נעים בתנועה מעגלית, תנועה הנמשכת לנצח, ובכך התנועה המעגלית היא חיקוי של הנצח. התנועה הזו מונהגת על ידי שכלים נצחיים. עולם שמימי זה ערב למהלך הזמן המחזורי, ולסדרים המחזוריים של העולם, ובכך לפעילותו התקינה שתמשך במשך כל הזמן כולו. כך מקבל אפלטון עולם אופטימי [אריסטו היה תלמידו].

מה קורה כאשר אסטרונומים בעת העתיקה משקיפים על כוכבי הלכת? מסתבר להם שהכוכב פונה לפתע אחורנית, נע בכיוון ההפוך, ושוב משנה כיוון אל המסלול המקורי. הכוכב עובר מסלול דמות האות הלטינית 'אס'. התצפית לא מתאימה להשקפה התאורטית. מה עושים? את ההשקפה לא משנים. במקומה משנים את הסבר המציאות. מניחים שעל המסלול המעגלי המושלם [הספרה] מצוי מרכזו של גלגל קטן, ועל ההקף שלו מצוי כוכב בלכת. נוצר מבנה מאד מורכב של מעגלים ומעגלי משנה [אפיציקלים].  המבנה הזה עובד ושומר על עיקרון תאורטי.

יוהנס קפלר, 1571-1630  דמות מפתח בראשית המדע המודרני, כותב ספר בשם 'מסתרי היקום', [ראו בויקיפדיה, והציור שם]. בספר הוא מתאר את מבנה העולם על פי ההשקפות של אפלטון בדבר תנועה מעגלית והשלמות של הכדור, והגופים הגאומטריים המושלמים [כל אלו, עניינים שאפלטון עסק במחקר הגאומטרי שלהם]. אבל קפלר זכה למדריך טוב, טיכו ברהה, אחד מטובי התצפיתנים. הוא עוסק בניתוח מתמטי של התנועה הניצפת, והתוצאה המתקבלת היא שכוכבי הלכת נעים במסלול אליפטי. הנסיון המדויק והתחשיב המתמטי המדויק דוחקים את העקרונות התאורטיים המסורתיים, את ההשקפה המסורתית הישנה ואת התמונה שקפלר צייר לעצמו קודם לכן על סמך אותם רעיונות. קפלר עצמו מסמל מהפכה של השקפה, ובכך הוא מאבות המדע המודרני.

האם אפלטון והרעיונות שלו חלפו מן העולם? האם מיותר לבזבז עליו זמן? מסתבר שלא. גם לאחר שינויים כבירים ועמוקים, מחשבת אפלטון מצויה עד היום באופן חי ופורה ביסודה של כל תרבות העולם המערבי.
עודד

ואמאי,

אני מוכן.

בא נפתח אשכול על מועד כתיבת התורה ועל האפשרות כי המקרא לא דייק.

אם תרצה, אבקש מההנהלה לסגור את האשכול לדיון אחד על אחד.

כל שאר הסיפורים המקראיים, כוונתי למיתוסי שאר הדתות בעולם.