|
|
| נשלח ב-11/9/2012 09:20 |
|
| |
אני בעצם לא רואה כאן טענה.
הוא לוקח מושג עם משמעות שלילית, שכל מי ששומע את המילה הזאת זה יוצר אצלו רגשות שלילים ומחליט שהחוזרים בשאלה הם כאלו.
זה כמו השימוש במילה גזענות בכל מיני נושאים.
בוא נגיד שהוא בוגד, מי אמר שלבגוד זה דבר גרוע?.
העוול בבגידה זה לא בגלל שהמעשה נקרא בגידה, אלא בגלל תוכן המעשה במקרים מסוימים שיש בו דבר שלילי.
אז גם אם נחליט שהמעשה של חזרה בשאלה הוא בגידה עדיין זה לא הופך אותו לדבר גרוע.
דבר נוסף, גם אם מההסתכלות שלנו כמאמינים המעשה שלו הוא גרוע, עדיין זה לא אומר שמהשקפת עולמו של החוזר בשאלה זה גרוע,ואם אנו כבר הולכים מנקודת מבטנו כמאמינים אני לא חושב שצריך להגיע למושג בגידה כדי להסביר למה זה תופעה שלילית.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2012 09:47 |
|
| |
חברים יקרים.
אני חוזר שוב (בגרון ניחר):
1. החברה הדתית רואה חזרה בשאלה כמעשה שלילי ומזיק מאד. זוהי עובדה, ולא היא שעומדת כאן לדיון.
2. בגידה, לצורך הדיון כאן, מוגדרת כמעשה של אדם שנוטש את ערכי החברה לה הוא היה שייך (ולכן מה שהוא עושה כעת הוא שלילי ומזיק, ואולי אף מרושע, בעיני חבריה).
הבהרה למתקשים: שתי ההנחות הללו לא הועמדו כאן לדיון (שכן הראשונה היא עובדה והשנייה היא הגדרה. אין טעם להתווכח על זה). השאלה אותה העליתי לדיון כאן היא אך ורק הבאה (!):
3. האם החברים באותה חברה בהכרח אמורים לשפוט את הבוגד לשלילה, או שמא גם אם הם רואים את מעשהו כשלילי (וזה ודאי נכון לפי הגדרה), בכל זאת את העושה הם לא חייבים לשפוט לגנאי (כי מניעיו טהורים והוא עושה מה שהוא מאמין בו).
זוהי שאלה ערכית, לא הגדרה ולא עובדה, ולכן עליה, ורק עליה, יש מקום להתווכח. דעתי היא שיש להבחין בין המישורים, ודעת משה רט היא שלא. זה הכל.
כעת אפשר להבין שלמעשה המונח בגידה לא ממש חשוב לדיון. לענייננו די לדון במעשה שהוא מאד שלילי ומזיק בעיני החברה הנדונה. השאלה האם אפשר לדרוש מאנשים לנתק את השיפוט של המעשה מהעושה, גם ביחס למעשים שהם מאד שליליים ומזיקים בעיניהם.
כל זה נראה לי ממש לא מסובך, ואת כל ההסטות של הדיון שעולות כאן שוב ושוב נטרלתי כבר בהודעת הפתיחה (כי הן היו צפויות), למי שרק טרח לקרוא אותה, בחלמא הדין או בחלמא דאתי.
אז הבה נתמקד בניסוח שלוש הנקודות שהצגתי כאן. אם למישהו יש הערה או טיעון רלוונטי לגבי נקודה 3, ייכבד ויופע נא מייד. בינתיים לא ראיתי כאן משהו כזה.
בהצלחה.
תוקן על ידי mdabraham ב- 11/09/2012 09:49:37
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2012 10:31 |
|
| |
ר' מיכי, בנוגע לרישא (ההבדל בין המעשה לעושה וכו') אני לגמרי מסכים איתך. בנוגע לסיפא אני חושב שפיספסת בגדול, כיון שמסורת הדורות (בניגוד למצע מפלגה או מדינה שהיא דבר ארצי וממילא יש לה נגזרות מעשיות חד משמעיות) היא דבר פתוח יותר שנתון לפרשנות , כך יש צד לחשוב שאפשר להמשיך את מסורת היהדות גם בלי שמירת מצוות , דרך בניית הארץ וכד'. כמובן יש לי ויכוח עז אם הגישה הזו ,אלא שבמצב בו רוב מנין ובנין העם נוקט בו הלכה למעשה (!) קשה בעיני מאוד לומר שמדובר בבגידה במובן הפשוט והקשה של המילה. טעות כן, כזו שלפעמים מביאים למקומות שלילים ורעים מאוד בהחלט כן (לצערי), אבל מכאן ועד בגידה יש עדין מרחק. בהקשר הזה צץ לי המדרש בענין "וירח את ריח בגדיו" אם יש רצון אשתדל להביא אותו בהמשך לטובת מי שלא מכיר.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2012 11:08 |
|
| |
ועוד משהו (לאחר שקראתי את שאר התגובות) נראה לי שביחס לחברה הדתית לאומית פשוט לא נכון לומר שמתייחסים לחילוניות כבגידה. ממילא א"א להתייחס כך גם לדתל"שיות. כמובן בגידה בערכים מסוימים ודאי יש כאן, אבל לא בגידה באתוס של החברה. אחרי הכל החברה הדתית לאומית מבינה שיש להתחלנות רקע , שקשה לפתור אותו בקש, ולא רק בגלל שרוב העם נטה אחריה במידה כזו או אחרת, ושהממסד המדיני בו אנו חיים מנוהל על פיה.
כמובן זה לא מקהה בכהוא זה (לפחות לא אצלי) את עוצמת הטעות של החילוניות בעיני , ככזו שבמובנים רבים מדי, זורקת את האמבט עם התינוק ,אבל מכאן ועד בגידה (להבדיל מבגידה בX Y Z , שזה ודאי קיים, אבל לא בזה אנו עוסקים) המרחק גדול.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2012 11:45 |
|
| |
| mdabraham כתב: |  |
אלי, לא אמרתי שבגידה אינה מוסרית. להיפך. קרא שוב.
|
|
השאלות הופנו בעיקרון נגד מאמרו של רט, ובעקיפין נגד הסמנטיקה שלך לפרוש המושג "בגידה".
ע"פ הסמנטיקה שלך אכן בגידה אינה בלתי מוסרית. רט, הביא זאת כסיבה להמשיך במורשת. מכאן - סתירה - או שהסמנטיקה אצלו שונה.
מכל מקום השאלות שהפנו כלפיי מאמרו עדיין בעינן עומדות.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2012 11:49 |
|
| |
ובנוגע לנקודה 3. האנשים נוטים פסיכולוגית לייחס מעשים אשר בעינהם רעים לעושה. בד"כ הם חושבים כי הוא עשה זאת מתוך תאוותיו ולא מאחר שהגיע לתובנות חדשות. עצם ההבנה כי ניתן להגיע לתובנות חדשות, מנוגדת להשקפת עולמם.
אלו מבינהם המסוגלים ליטול הקורה, מתנגדים גם מסיבה אחרת. "חינוכית". ככל שהיחס לאנשים כאלו לא יהיה שלילי מאוד, עלולים אחרים לעשות כמעשיהם.
סיבה שלישית, היא "אמונית". מי שמאמין כי יש להרוג כופרים, ניתן לצפות ממנו שיתייחס אליהם יפה?
ומכאן למאמר. אשמח אם בעל המאמר יסביר הקשר או סיבה כלשהי לשימור הדת בגלל "בגידה" בדרכם של אחרים. דרך שלדעתו היא מוטעית ואולי הרסנית.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2012 11:53 |
|
| |
אלי,
להבנתי, הסמנטיקה שלי היא גם זו שלו. לא זכור לי שרט הביא זאת כסיבה להמשיך במסורת, שהרי הוא אומר שאם מישהו לא מאמין בזה הוא מבין מדוע הוא נוטש. טענתו היא רק כלפי השיפוט של החברה הדתית כלפיו. לדעתו היא צריכה לגנות אותו גם במישור האישי ולא רק להילחם בתופעה. אני חולק על כך. דומני שזה תוכן מאמרו, ולא ראיתי בדבריך שאלות כלפי זה.
כעת ראיתי את הודעתך השנייה, ודבריי עדיין בעינם. אבל אוסיף רק עוד תוספת אחת: אם אנשים נוטים לתלות זאת ביצרים ומניעים רעים ולא בשינוי השקפה, אז אין כאן מקום ויכוח. פעולה נגד ערכים נכונים בגלל כניעה ליצר היא פעולה שראויה לגינוי לכל הדעות. אבל רט עצמו טוען את טענתו גם כלפי מי שמשנה עמדה מתוך שינוי השקפה. הוא עצמו ודאי מודע לאפשרות של שינוי השקפה, ובכל זאת טוען את טענתו גם כלפי זה.
לכן עדיין לא מצאתי כאן טיעון שנוגע לנקודה 3 שלי.
תוקן על ידי mdabraham ב- 11/09/2012 11:56:10
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2012 11:55 |
|
| |
אני צריך להזכיר שוב שלא הבאתי את המאמר של משה רט בגלל עצם הויכוח מהי בגידה אלא בגלל הצורה שבה הדוקטורנט מבר אילן מציג את עמדתו .
תזכורת:
"מיתוס הנוצרי, שיש לו שורשים גם ביהדות, מסופר על נפילת המלאכים. זמן קצר לאחר בריאת העולם, התמרד לוציפר, מלאך האור, כנגד אלוקים, ויחד איתו שליש ממלאכי השמיים. מלחמה גדולה התחוללה, ובסופה הושלכו לוציפר והמלאכים המורדים מהשמיים אל מעמקי הגהינום. שם יצרו להם ממלכה משלהם, רחוקה מאורו של אלוקים. לוציפר הפך לשטן, אויב האל, והמלאכים הנופלים הפכו לשדים. "
הדתל"ש הוא מלאך שנופל לצפרני השטן לפי דעתו של הדוקטורנט מבר אילן.
אבל אפילו בדימוי הפרימיטיבי הזה לא מוזכרת כלל המילה בגידה אלא המילה נפילה.
כלומר גם התותחים הכבדים של השטן והשדים שהוא מגייס להבעת דעתו אינם בעצם פועלים לצד הרעיון הדמיוני ,הדמוני,השגוי שלו .
ואכן,כמו שתמיד קורה שלא מגדירים נכון את המושג פתאום צצות דוגמאות שמראות בברור שהרעיון שגוי למשל מה שכתב אלי שגם הגרים, לפי הרעיון השגוי הזה הם בוגדים
ברור ,אם כן,שהמושג בגידה בהקשר של שינוי דעות הוא שגוי..
.
תוקן על ידי אפריםבן ב- 11/09/2012 12:20:44
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2012 14:33 |
|
| |
אכן במידה ומסורת אבותיהם שוללת את היהדות הגרים אכן בוגדים בה, אני לא שותף למסורתם ולכן אני לא רואה בכך בעיה. אמריקאים רבים בזמן מלחמת ויאטנם חיו בקנדה ובצרפת בשביל להימנע מגיוס, מבחינת האמריקאים הם היו בוגדים מבחינת מארחיהם אנשים שנמלטו ממלחמה מטופשת. השאלה היא כיצד צריכה חברה להתייחס למי שנוטש אותה ואת ערכיה מתוך אי הסכמה איתם, הדיון הוא עקרוני ונוגע ליחס החברה הדתית לאלו שנוטשים את החברה הדתית, ליחס החברה ה נוצרית לנוצרים שמתגיירים, ליחס החברה החילונית לחילונים שחוזרים בתשובה (במידה ומדובר בחברה ששוללת את הדת ולא רק אדישה כלפיה) וכו' וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2012 14:48 |
|
| |
| קסת כתב: |  | אני בעצם לא רואה כאן טענה.
הוא לוקח מושג עם משמעות שלילית, שכל מי ששומע את המילה הזאת זה יוצר אצלו רגשות שלילים ומחליט שהחוזרים בשאלה הם כאלו.
זה כמו השימוש במילה גזענות בכל מיני נושאים.
בוא נגיד שהוא בוגד, מי אמר שלבגוד זה דבר גרוע?.
העוול בבגידה זה לא בגלל שהמעשה נקרא בגידה, אלא בגלל תוכן המעשה במקרים מסוימים שיש בו דבר שלילי.
אז גם אם נחליט שהמעשה של חזרה בשאלה הוא בגידה עדיין זה לא הופך אותו לדבר גרוע.
דבר נוסף, גם אם מההסתכלות שלנו כמאמינים המעשה שלו הוא גרוע, עדיין זה לא אומר שמהשקפת עולמו של החוזר בשאלה זה גרוע,ואם אנו כבר הולכים מנקודת מבטנו כמאמינים אני לא חושב שצריך להגיע למושג בגידה כדי להסביר למה זה תופעה שלילית.
|
|
מדוייק. ונכון שהרב מיכאל אברהם אומר ש: "2. בגידה, לצורך הדיון כאן, מוגדרת כמעשה של אדם שנוטש את ערכי החברה לה הוא היה שייך (ולכן מה שהוא עושה כעת הוא שלילי ומזיק, ואולי אף מרושע, בעיני חבריה)."
אך לקוראים, אפרים בן ועוד אנשים אחרים בתוכם, יש בעיה עם המונח הזה. אם משה רט היה מפרסם מאמר שכותרתו, "התדל"שות" היא נטישה של ערכי החברה לה הדתל"ש לשעבר שייך, לא היה כאן אייטם, ואף אחד לא היה קורא אותו גם לא הוא עצמו. אז הוא בכוונה נקט במילה המעוררת סערת רגשות מסויימת, ועכשיו רבו שואל מדוע כולם מתרגשים?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2012 15:51 |
|
| |
המילה בגידה בהחלט משמשת בהקשר הזה, למשל כאשר הייתה תופעה של המרת דת סביבות תחילת המאה ה20 השתמשו במילה בגידה בשביל לתאר את אלו שזנחו את דתם. גם בימינו המושגים "בגידה בדרך", "בגידה במורשת האבות", "בגידה בנופלים" וכו' וכו' נמצאים בשימוש לא פחות מאשר ההגדרה המילונית המדויקת. למי שמתעקש על טוהר לשוננו הוא יכול להחליף כל פעם שמוזכרת המילה בגידה במשפט "מעשה שמצדיק יחס שלילי מצד החברה הדתית".
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2012 15:53 |
|
| |
חברים יקרים. אני חוזר שוב (בגרון ניחר): 1. החברה הדתית רואה חזרה בשאלה כמעשה שלילי ומזיק מאד. זוהי עובדה, ולא היא שעומדת כאן לדיון.
[כל חברה רעיונית רואה במי שחורג מאמונותיה הרעיוניות כגורם שלילי ומזיק. יהיו אלו הקפיטליסטים או הקומוניסטים שמאשימים אלו את אלו בנזק והפרעה לחיים. יהיו אלו ימניים ושמאלנים באתרא קדישא הדין ובכל אתר ואתר שרואים אלו באלו מקור כל רעה ורע. יהיו אלו היהודים-נוצרים-מוסלמים ועוד שרואים ביהודים-נוצרים-מוסלמים מקור הרוע-סטרא אחרא-קליפה דבעירא. וכך בכל וויכוח פוליטי או פרסנולי כל צד רואה את המציאות דרך משקפיו המפליאים ראות ומבין את משקפי הרוע שמרכיב הצד שנגדו. סתם לתשומת לב כדאילהסביר ההמשך, מבלי חלילה לסתור את הודעתו הראשונה דמר או להטריחו חלילה בניחור גרון חוזר].
2. בגידה, לצורך הדיון כאן, מוגדרת כמעשה של אדם שנוטש את ערכי החברה לה הוא היה שייך (ולכן מה שהוא עושה כעת הוא שלילי ומזיק, ואולי אף מרושע, בעיני חבריה).
[אולי לצורך קידום הדיון היה כדאי לכנות את מי שהוטלו בו ספק בערכי החברה בה גודל כ"אנס מסוכן" כך ייקל להבין את נקודה 3 ביתר שאת ועז. ההגדרה "בוגד" בכל זאת החזירה כאן כמה למעשה מינורי ושולי שעשה איזשהו חולה נפש ששמע לרב שלא שנה ולא קרא. הגדרתי הרבה יותר מבהירה את שאלת ההמשך. כתבתי זאת כי השואל (הרב לא התלמיד) לא מבין שכשהוא מתייחס למי שסובר אחרת ממנו כ"בוגד" הוא לא רק מציב הגדרה לשימוש מילולי אלא מבהיר את יחסו המוטעה שגרם לכל הדיון המוזר כאן. בקשתך להלן לנתק את המינוח בגידה מבהירה את טעותך בכל נושא השאלה.
לחשוב אחרת ממך לא קשור במה שחשבו אבותיו במסירות נפש אחרת ממנו. ולכן הדיון על חוזר בשאלה הוא אותו דיון על מי שנולד איתך על אי בודד בלא כל קשר עם מסורת והגיע בעצמו לעמדה דתית או א-דתית אחרת ממך, אתם יכולים לחשוב אחד על השני שלילי ככל שתחפצו אבל אתם יכולים להתנשאות מעל עצמכם ולהבין שרעיונות ודעות אצל אנשי אמת יכולים להיות שונים בסיבת טעות או דרכי חשיבה אחרים או גורמים מנטליים או גורמים אחרים (או העדפת צד אחד של הספק והעצמתו לוודאי). כל הדיון המבולבל כאן לדון על חוזרים בשאלה בנפרד ממי שחושבים אחרת מבלי מחשבות או אמונות קודמות בנושא המווכח, הוא תוצאת המשגה התפיסתי החמור של הרב ותלמידו לראות במי שלא מבין כמותם רע ופסול עד כדי כך שאם פעם השתייך למגזר רעיוני מסוים הם רואים בו "בוגד" (כפי שביארתי אמש בוגד הוא משהו אחר לגמרי).
אם אתה כדתי רואה באדם שאינו דתי רע ושלילי מה זה קשור לזה שבמקרה אבותיו חשבו כמוך (והוא רואה בם כבך טועים)? איך גלגלתם את הנושא הזה לחזרה בשאלה?
תנסח את השאלה כך- "אם אני מתייחס למי שחושב אחרת ממני כרע ושלילי איך אני אמור להתייחס אליו עם מניעיו טובים?" התשובה פשוטה - תתייחס אליו רע ושלילי במעשיו ורעיונותיו וטוב וחיובי באישיותו ואנושיותו. מדוע לא נוחה לך התשובה הזאת כי שאלתך לא נובעת משיפוט אובייקטיבי אלא משיקול מוטה וצר שלא מסוגל להכיל את האחר.
כל זה נראה לי ממש לא מסובך, ואת כל ההסטות של הדיון שעולות כאן שוב ושוב נטרלתי כבר בהודעת הפתיחה (כי הן היו צפויות), למי שרק טרח לקרוא אותה, בחלמא הדין או בחלמא דאתי. אז הבה נתמקד בניסוח שלוש הנקודות שהצגתי כאן. אם למישהו יש הערה או טיעון רלוונטי לגבי נקודה 3, ייכבד ויופע נא מייד. בינתיים לא ראיתי כאן משהו כזה. בהצלחה.
אם תרצה להבין את מה שמסבירים לך תיווכח שכבר קיבלת תשובות לשאלה 3 הגדולה הזו בעמוד הקודם. כדאי שחוץ מלקרוא גם תנסה לצאת החוצה מאיצטגנינות דידך.
תוקן על ידי מנחם_פיש ב- 11/09/2012 15:56:49
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2012 16:10 |
|
| |
תוקן על ידי לומדתלומדת ב- 11/09/2012 16:13:56
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2012 16:38 |
|
| |
האלמנט העיקרי בבגידה הוא האויב-כלומר בוגד הוא מי שמסייע לאויב ולא מי שבמקרה נולד בבית חרדי ובגיל מסוים מחליט,לאחר חקירה מקיפה שכל מה שלימדו אותו הם שקרים קדושים.
ובהתאם לכך אם נדייק במונח הרי דווקא החרדים הם הבוגדים בכך שהם לא משרתים בצבא ועל ידי כך הם מחלישים את הצבא ובכך יש סיוע ממשי לאויב בעוד שהדתל"שים מתגייסים לצבא ומחזקים את המדינה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2012 17:05 |
|
| |
מעיון במאמרו של משה רט עולה בבירור, כי הוא מתכוין להשתמש בקונטציה השלילית שיש למושג בוגד.
אני מבין שהעוול בבגידה זה הפרת האימון, אדם נתן למישהו משהו מתוך אימון מסוים, והאדם הולך ועושה פעולה שהיא נגד האימון הזה.
האשה נותנת לבעלה את עצמה כדי שהוא יהיה איתה, והוא מיפר את האימון הזה.
לגבי חיל שערק,אני חושב שזה בגידה רק אם החייל משתמש בידע שצבר מהצבא הקודם שלו, הצבא נתן לו ידע מתוך אימון מסוים שלא ישתש בזה כנגדו והוא מיפר את האימון הזה.
בנושא שלנו, מה הדורות הקודמים של היהודים נתנו לאותו חוזר בשאלה בגל אימון מסוים, האם ההורים של הילד גדלו אותו רק מתוך אימון שהוא ישאר דתי? ואם לא הם היו מרעיבים אותו למות?.
|
|
|
|
|