״מה אכפת לך להפגש? מקסימום בזבזת כמה שעות״ אז זהו שלא. כמה שעות. כמה וכמה מעות. המון אנרגיה מיותרת. תבדקו תבדקו תבדקו. אחרי הסינונים תגיעו לפגישה עם ראש פתוח...
נשלח ב-12/9/2012 00:49
נכון מאד נערונת. אם את בטוחה שזה לא יתאים וכבר לא מתאים ותשובתך השלילית מונחת כבר בראשך, אין טעם להיפגש.
נשלח ב-12/9/2012 00:50
אלא אם כבר קבעת איתו...
נשלח ב-12/9/2012 00:58
אני תמיד אוהב להיפגש, נהנה מלקשקש.......:)
אבל בעקרון מסכים אתך!
_________________
לאהוב זה הטוב שבטוב.
נשלח ב-12/9/2012 01:38
יש כאן מיתוס אחד.
המיתוס השני הוא...
נשלח ב-12/9/2012 02:00
נערונת, אלא אם כן כבר קבעת... ואם עוד לא קבעתם ממש ואת יודעת שתגיע הצעה לפגישה מעברו השני של המתרס בטוח שיהיה אז קל להוריד?
_________________
במקום בו נגמר ההגיון... שם מתחילה האמונה!!!!
נשלח ב-12/9/2012 02:16
אני חושב שמה שהכי מעצבן זה לא הזמן שצריך להתכונן (אני למשל צריך ליסוע מהעיר בה אני לומד לעיר הולדתי) אלא ההרגשה של הצפיה שאח"כ הופכת לעצבים ותסכול...
נשלח ב-12/9/2012 08:10
חדשונט כתב:
נערונת, אלא אם כן כבר קבעת... ואם עוד לא קבעתם ממש ואת יודעת שתגיע הצעה לפגישה מעברו השני של המתרס בטוח שיהיה אז קל להוריד?
_________________
במקום בו נגמר ההגיון... שם מתחילה האמונה!!!!
זה לא קל ומצריך בירור עצמי אבל אפשרי....
נשלח ב-12/9/2012 11:29
בס"ד
מסכימה איתך מאד!גם כל אחד שנפגש איתי נכנס לרשימה...וזה לא מחמיא כשעוברים סכום מסויים!
נשלח ב-12/9/2012 11:39
סכום של בחורים?... (אם זה באמת לא מחמיא אני אמורה לטמון ראשי בחול מרוב בושה) זה בעיקר מתיש. לא נראה לי שהבושה רלוונטית כאן :)
נשלח ב-12/9/2012 11:56
האמת שלא כל כך הבנתי על מה הקצף והתסכול... הרי.. אם ביררת, בדקת, חשבת והגעת למסקנה שזה שווה צ'אנס.. שזה שווה בדיקה.. אז למה לבכות על משהו שהיית צריכה להשתדל ומה לעשות זה לא הלך כמו הציפיות...?!
ואם מלכתחילה לא בדקת.. מלכתחילה סמכת רק על הטענה - "מה אכפת לך להיפגש..".."אם לא יועיל לא יזיק"... אז מה בכלל הטענה שלך..?!
לדעתי, כל זמן שעשית ברורים, כל זמן שעשית את ההשתדלות הנצרכת.. (למעט, חקירות שתי וערב שאין בהם תועלת, חפירות שרק מוציאות אנרגיה מיותרות..) אז באמת.. חובתך לעשות את ההשתדלות.. ואם עשית את ההשתדלות שנצרכת ממך.. אז במקום לבכות על העבר.. תקחי את העבר לשמוח על העתיד....:)
נשלח ב-12/9/2012 12:17
תוקן על ידי נערתהבזק ב- 12/09/2012 12:18:38
נשלח ב-12/9/2012 12:19
בס"ד בהחלט מתיש ללכת עם עקבים 15דק'-עד התחנה 15-דק' עד הבית מלון 15דק' עד התחנה ו 20דק' מהתחנה לבית.... וחוזר חלילה....... עכשיו אתם מבינים למה אני רזה מאד?(=
תוקן על ידי חייכנית770 ב- 12/09/2012 12:19:11
נשלח ב-12/9/2012 12:27
חייכנית770 כתב:
בס"ד
מסכימה איתך מאד!גם כל אחד שנפגש איתי נכנס לרשימה...וזה לא מחמיא כשעוברים סכום מסויים!
התכוונת "כמות"
למי זה לא מחמיא ולמה? גם להתחתן עם הראשון/שני/שלישי/ווטאבר זה לא מחמיא..
אין כאן עניין של מחמיא או לא. להיפגש עם מס' רב של בחורים זה בעיקר מתיש, מעצבן, מתסכל, מייאש וכדו'...
נשלח ב-12/9/2012 12:33
בס"ד כן אבל זה לא מחמיא בצורה אישית,שה"מזל"שלי לא משו... שאני צריכה לעבור כזה כמות של בחורים ולא למצוא... וגם שזה נותן פתח להורים להגיד שאני בררנית,כשהם יודעים את כמות הבחורים שנפגשתי,אז עדיף מכתחילה לא להפגש סתם....
נשלח ב-12/9/2012 13:08
אני ממש לא מסכים עם ניתוץ המיתוס, מכמה סיבות.
א, לפעמים האנרגיה שמבוזבזת על בירורים גדולה יותר מהאנרגיה שמבוזבזת ביציאה לפגישה.
ב, המון פעמים בבירורים מספרים על הבחור x למרות שהבחור הוא y, ולפעמים גם אם מספרים את האמת אין יכולת לנתח ולעבד בצורה ברורה את המידע שמועבר ע"י החברים, מה שעלול להביא לדעתי לפספוס של שידוכים שיכולים היו להתאים.
אני כמובן לא מדבר על גילאים צעירים מאוד שאז פגישה עלולה להכניס את הנפגש/ת למערבולת של רגשות, ואז אולי כן כדאי לברר טוב יותר, אלא לגילאים מבוגרים יותר שבהם הנפגשים כבר למדו להכיר את עולם השידוכים ולא לפתח ציפיות שווא.
