חוקי אבולוציה

האבולוציה באה להסביר את היווצרות המינים בצורה אקראית, על ידי תהליכים המונעים מחוקי הטבע הידועים לנו. התודעה היא מרכיב מרכזי בחיים, וגם בתהליכים של ברירה, הכחדה, היתרבות, וכו', היא הציר שמניע את כל החיים. אם המרכיב הזה לא יכול להיווצר "בצורה אקראית, על ידי תהליכים המונעים מחוקי הטבע הידועים לנו", אין שום משמעות לאבולוציה, המטרה שלה היא לייתר כחות אחרים.

אני לא טענתי שכח מסתורי מספח תודעה, טענתי שאיננו יודעים כיצד היא נוצרת, אך ייתכן בהחלט שהחיים מייצרים חיים, התודעה מייצרת תודעה נוספת. אין לנו מושג איך להסביר זאת, אבל אנו יודעים בבירור ששיבושים בהוראות יצור של דומם, לא יכולים להביא לכך. לפיכך האבולוציה לא יכולה להסביר את היווצרות המינים החיים מתוך דומם, ואפילו לא מתוך דומם משתכפל.

ובנוגע לחישוב, מכיון שזה נורא מטריד אותך, אסביר בפרוטרוט: הידע שלי במתמטיקה פורמלית מוגבל, את החישוב שציינתי, עשיתי בעבר בעזרת מישהו, ורשמתי לעצמי את התוצאה. בשביל להבהיר כיצד מגיעים לתוצאה זו, נאלצתי לפנות שוב לעזרתו, אעדכן אותך ואת כל עם ישראל ברגע שתהיה לי תשובה ברורה (אם זה חשוב, הוא אינו 'חבר' שלי, פשוט הפניתי אליו שאלה במייל וקיבלתי תשובה), ואיני מבין מה כל הלחץ שאתה מכניס בנושא. במקום לנסות לתפוס ממני הצהרות של 'טעיתי בגדול', פשוט תעזור לנו בנושא המרכזי: כמות המוטציות שמספיקה ליצור את המינים, כגון את הקוף מן האדם. במדה ושאלה זו מטרידה אותך. (באם מה שמטריד אותך הוא להוכיח שאני טועה, חבל על זמננו).

תוקן על ידי אגנוסטיק ב- 16/10/2012 14:29:38

תוקן על ידי אגנוסטיק ב- 17/10/2012 12:50:17

אי אפשר להכחיש שיש קשרים הדוקים בין הגוף והתודעה והשפעות הדדיות וסיבתיות שמתקיימות בכל רגע נתון.

מה זה מוכיח? מלבד את מרכזיות התודעה בחיים.

אשר על כן אין כל דבר בלתי מתקבל על הדעת באפשרות שהתודעה, אעפ"י שאינה זהה עם החומר, בכל זאת נוצרת באופן הכרחי בכל פעם שחומר מתארגן ברמת מורכבות מסוימת

"נוצרת באופן הכרחי" מהווה סוג של הסבר? או של קביעה שרירותית. במדה ואין הסבר, וסביר שלכך התכוונת (שהרי פעולות גומלין של דומם אינן יכולות ליצור משהו שחורג מגבול הדומם). ואתה מודה שהחלק המרכזי והמהותי של החיים נוצר באופן שרירותי ואין לנו דרך להסביר זאת. לשם מה יש צורך לטרוח כ"כ ולמשכוני נפשך על היווצרות הדנ"א של מינים שונים באופן של טעות שכפול, אם התודעה שהיא העיקר נוצרת באופן שרירותי ואיננו יכולים להסביר, תכניס גם את הדנ"א בתמונה, ותקבע שגם השינוי של הדנ"א ממין אחד למין אחד נוצר באופן הכרחי כל פעם שיש צורך או רצון או סיטואציה מסויימת.

או באופן שגורם לו להתנהג באופנים מסוימים, כפי שקורה במוחותיהם של בעלי חיים מפותחים. כלומר למרות שהתודעה קודמת מבחינה אפיסטימולוגית היא לא בהכרח קודמת מבחינה אונטולוגית. וכך גם אנו רואים למעשה בהתפתחותו של כל אדם שהוא בתחילה חסר תודעה (ביצית מופרית) והתודעה הולכת ומתפתחת עם הזמן בד בבד עם התפתחות המוח.

העובדה שהתודעה מעמיקה ומתפתחת אינה רלבנטית לשאלת מקורה. אחרי שהיא קיימת היא יכולה לעבור שינויים ושכלולים, אבל עצם קיומה לא הוסבר עדיין בשום צורה, ולכן אנו עדיין בנקודת ההתחלה. חלוקה לשלבים אינה מסבירה הבדל מהותי.

אם כן, ההסבר האבולוציוני לקיומה של התודעה הוא שהמוח אצל בעלי חיים מסוימים התפתח לרמת מורכבות גבוהה משום שהדבר העניק להם יתרונות ברורים בתהליך הברירה הטבעית, ובמקביל לעלייה ברמת המורכבות של המוח גם עלתה רמת התודעה שהמוח הזה מפיק.

המשפט צריך הסבר, מורכבות המח היא נושא אחד, אבל 'עליית רמת התודעה', מצריכה רמת תודעה בסיסית. ושוב אתה חוזר להתפתחות ושכלול התודעה, ולא לשאלה של היווצרות התודעה.

נמצא אם כן, שלגבי הנושא המדובר, איך נוצר המרכיב המרכזי בחיים של המינים, שלא היה לאבותיהם הצמחים למשל, אין האבולוציה יכולה להסביר ולא כלום. ולכן הטיעון שהחיים נוצרו במקרה על ידי טעויות שכפול בדומם משתכפל, בטל ומבוטל.

ואחזור לראשית דבריך:

האם אתה מאמין שהתודעה היא ישות רוחנית שאינה יכולה להיות תוצאה של תהליכים חומריים?

קשרי גומלין כמובן קיימים, שני המישורים משפיעים זה על זה. אבל היווצרותו של מישור התודעה אינו יכול להיות מוסבר על ידי מורכבות החומר. לא משום שהתודעה היא 'רוחנית' או 'לא פיזית'. אלא משום שמורכבות אינה מסבירה את הפונקציה של 'לדעת שאני קיים'. כשם שבניה לרוחב לא יכולה להסביר גובה. כך שכלול של הפונקציות שיכולים האיברים לעשות, כגון להתכופף, לעוף, להיות מותאם למאגרי מזון, לא מתקשר לתחום של 'לדעת שאני קיים'. התודעה היא תכונה שצריכה להיווצר על ידי גורם רלבנטי. כמו שחוקי טבע צריכים להיווצר על ידי גורם רלבנטי, (ההקבלה לא ממש מדוייקת, כי חוקים הם רק התנהגות של החומר, הם חייבים להיות מובנים במרחב, אבל בסופו של דבר ייתכן שיסודם במורכבות כל שהיא שאינה ידועה לנו. איננו יכולים להסביר מדוע הקבועים הם דוקא כך ולא אחרת, אבל ייתכן שאם נחדור למורכבות יותר ממה שיש ביכלתינו, נראה שמדובר בגורם פיזי שיסודו בסיטואציה ספציפית מוגדרת. שכן חוקי הטבע הם בסך הכל גורמים של פעולות, של הפעלת כח. התודעה והמורכבות לעומת זאת לא נפגשות בשום מישור, תודעה יכולה להיות גם ליצור פשוט מאד, ותיאורטית גם לזלזל דשא בודד, כל עוד יש אחידות אורגנית בין חלקיו).

בנוגע לקבלת האבולוציה כעובדה, יש להבדיל בין הטיעון המרכזי של האבולוציה: התפתחות אקראית, לבין הטיעונים ההיסטוריים של האבולוציה: אב קדמון, ועולם זקן. את הטיעונים ההיסטוריים קל יותר לבסס, ואכן רבים מקבלים אותם, ואינם רואים בהם סתירה לדת. בנוגע להתפתחות אקראית יש הרואים סתירה לדת ויש הטוענים שאין סתירה, זה ענין תיאולוגי ופרשני, שלא נוגע לדיון כאן. וקל וחומר שהדיון התיאולוגי על נשמה שהיא מעבר לתודעה, לא נוגע לכאן. (אף שהוא מאד מעניין).

הנקודה של האקראיות היא מוקד הטענה, המשמשת את מי שאינו מאמין בכך שמישהו היה צריך לברוא את העולם. וברגע שהתודעה לא מוסברת, איני רואה שום טעם או תועלת לנגן על האקראיות, וממילא גם להאמין היסטורית שכל ההתפתחות אירעה רק מטעויות, אמונה שבעיני היא מופרכת והזויה מסיבות פשוטות וידועות.

אב קדמון וגיל העולם, הן סוגיות היסטוריות רציניות, שאין לזלזל בהם. כשכתבתי שהתיאוריה בטלה לא דיברתי על השאלות ההיסטוריות, אלא על השאלה התיאולוגית של היווצרות אקראית. המהווה אמונה שאין דרך להוכיחה, שהרי אפילו אם היינו יושבים וצופים בעינינו בשינויים במשך הדורות היוצאים מאב קדמון, וכיצד כך עץ החיים אכן מתרחש במציאות, אי אפשר להוכיח שהשינויים אקראיים. אפשר רק לדון האם תיאורטית יש כח לאקראיות ליצור מגוון של מינים, או שאפילו תיאורטית זה לא אפשרי. אבל לא האם באמת מה שקרה היה במקרה.

תוקן על ידי אגנוסטיק ב- 17/10/2012 17:14:32