חוקי אבולוציה

פרוגרמי
[התודעה] "נוצרת באופן הכרחי" מהווה סוג של הסבר? או של קביעה שרירותית. במדה ואין הסבר, וסביר שלכך התכוונת (שהרי פעולות גומלין של דומם אינן יכולות ליצור משהו שחורג מגבול הדומם). ואתה מודה שהחלק המרכזי והמהותי של החיים נוצר באופן שרירותי ואין לנו דרך להסביר זאת. לשם מה יש צורך לטרוח כ"כ ולמשכוני נפשך על היווצרות הדנ"א של מינים שונים באופן של טעות שכפול, אם התודעה שהיא העיקר נוצרת באופן שרירותי ואיננו יכולים להסביר, תכניס גם את הדנ"א בתמונה, ותקבע שגם השינוי של הדנ"א ממין אחד למין אחד נוצר באופן הכרחי כל פעם שיש צורך או רצון או סיטואציה מסויימת.

"הרי פעולות גומלין של דומם אינן יכולות ליצור משהו שחורג מגבול הדומם". זאת מנין לך? במקרה של הביצית המופרית על פניו נראה שאין לה תודעה, והיא נוצרת איכשהו במהלך התפתחות העובר והתינוק מתוך החומר הדומם. אם לחלופין תטען שייתכן שגם לביצית המופרית יש תודעה, שאיננו מסוגלים להבחין בה, אענה לך שאולי גם לחומר הדומם יש תודעה שאיננו מסוגלים להבחין בה, ואם כן כל הקושיה שלך נעלמת.

פרוגרמי,

כתבת, "אני מקוה שאף אחד לא ייעלב, אבל גם הדברים היותר רהוטים מהוקצעים ואנליטיים, כל עוד הם מסבירים את הפסיכולוגיה של האלהים, הם חסרי טעם ומיותרים. אין לנו יכולת לעסוק בלמה עשה מה שעשה, ולכן ההימנעות מעיסוק רציני בנושא היא לא רק מתבקשת, אלא גם כפויה עלינו. אין לנו דרך לעסוק בכך ברצינות. לכן בלגן בזבוז ואכזריות אינם עושים עלי רושם. גם ניהול הבית שלי כולל בלגן בזבוז ואכזריות, ולא משום שאיני יכול למנוע זאת, אין קץ לפלפולים, ולכן אין להם ערך, הפלפולים האלו הם הבלגן האמיתי הבזבוז המשווע והאכזריות הקלאסית".

אני חותם על כל מילה.

רק ברשותך, מכניס תחת כנפי דבריך הנכוחים את "מטרת הבריאה".

תוקן על ידי אגנוסטיק ב- 18/10/2012 17:35:49

כפי שכתבת, העיסוק באבולוציה דכאן ועכשיו, אינו לברר שאלות מדעיות גרידא, אלא כוונת הקודש היא להשלכה התיאולוגית.

אז ראשית, השאלה כיצד נוצר העולם היא מצוינת. התשובה שיש יוצר פחות פותרת את השאלות כידוע.

ביכלתך להטות את הדיון שוב לענין התיאולוגי, זה לא הנושא, לא כל מה שאתה מסמן ב'כידוע' אכן מחזיק משהו

להגיד כי יש דבר מה שאינו זקוק ליוצר, ניתן גם על היקום עצמו, כידוע ומפורסם.

כל מה שבתוך המערכת של מרחב זמן חייב יוצר, אין פטור מסיבתיות אלא מחוץ למרחב זמן שלנו, וכאן המקום להוסיף עוד שלש כידוע וארבע כמפורסם

ועוד והוא העיקר, השאלה אם יש אלוהים אינה תיאולוגית, אלא פילוסופית. אכן, בלי אלוהים אין דת, אך אלוהים אינו מחייב דת.
מישהו טען שאלהים מחייב דת? מה אתה מתפרץ לדלתות פתוחות, משפריץ על הזולת, מערבב את הנושאים, וחוזר שוב לדישה החביבה עליך, דש מבפנים וזורה מבחוץ

הדת טוענת לאלוהים מתער,  או על כל פנים מתעניין, או למצער רוצה שיתרחש כאן משהו.

היטבת מאד לבאר מדוע כל ניסיון להשליך על אלוהים כוונות, רצונות ומאוויים, הנגזרים מעולמנו הפסיכולוגי, מופרך לחלוטין.
שוב אותה טעות ברדיוס כל כך קטן, להחליט מסברא שאלהים רוצה כך וכך וכו' זה חסר ערך. אבל האם מישהו טען כאן שהדרך לאמונה שלנו מושתתת על סברא כזו? כל הדיבור על רצונות של האל הוא רק על פי מה שנטען שהוא אמר, הדיון הוא בטענה זו, ולא בסברות