|
|
| נשלח ב-21/10/2012 17:18 |
 |
| |
:)
ושיהיה לך Evening טוב
אגב What שלומך?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 17:20 |
|
| |
דייר, ידידי, המאמר של פרופ' נתן אביעזר מפתיע אותי, ועם כל הכבוד לפיסיקאי מקצועי, ועם כל ההדיוטיות (אי-מקצועיות) שלי בפיסיקה - טענותיו נראות לי TGTBT (קיצור של המלים too good to be true). אני מבקש פסק זמן כדי להתעדכן במה שידוע לקהיליית המחקר אודות טענות אלה, במיוחד לאור העובדה כי קיימים שני סוגי כוחות גרעיניים - חזק וחלש והחלש קטן פי מליון מן החזק ( הנה ארבעה הכוחות), ואילו מאמרו של הפרופ' הנכבד אינו מפרט לאיזה מהם הוא מתייחס, ולפיכך נתפש בעיני כ"עמום" משהו (בתום לב, כמובן, הרי מדובר בחוקר בעל שם)...
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 17:30 |
|
| |
| דייר כתב: |  | גוברנור כמו שאמרתי חזרנו לימי הביניים מדומם נהיה חי מזעה נעשות כינים.
השמש היא מקור החיים אולי אתה סובר כמו היוונים הקדמונים שלשמש יש שכל גדול
והיא זאת שיצרה את העולם שלנו.
האם אנחנו מדברים עם גלגול של סוקרטס או אפלטון???
|
|
הרמב"ם כינה בּוּר את מי שחושב שלגלגלים אין שכל. just saying
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 18:43 |
|
| |
רציו מסכים איתך זה המדע העתיק והרמב"ם הלך בעקבותיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 19:01 |
|
| |
גוברנור אתה שופך אותי מצחק מה זאת אומרת too good to be true
אתה לא מסכים שהתנאים בכדור הארץ מותאמים לחיים.
לא קר מדי לא חם מדי הרכב החמצן האטמוספרה שמגנה עלינו מהקרינה הקוסמית.
השמש נמצאת בדיוק במקום המתאים וגם הירח ועוד אלפי פרטים ופרטי פרטים והכל כדי שנוכל לחיות פה.
אז מה אתה משתומם כאילו גילית את אמריקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 19:31 |
|
| |
דייר
ההתאמה הפוכה. אנחנו מותאמים לחיים בכדור הארץ ולא להפך.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 22:30 |
|
| |
הרי הראיתי לך כי תנאים אידיאליים אלה הם בני חלוף. טענתך היתה ראויה להישקל אילו היקום היה סטאטי אגב, טענתי כי בכל מקום בו יתפתחו יצורים תבוניים, ולא משנה האם על בסיס פחמן, חנקן, או צורן (סיליקון) - מוּעד חלק מהם להתחיל לסבור כי ליקום תכלית אחת ויחידה - איפשור קיומם, והוא עוצב למטרה זו על ידי מתכנן. לא יכלת להחליט האם אתה מסכים או חולק. אולי גיבשת בינתיים עמדה ? הטענות של פרופ' אביעזר נראות לי אידיאליות מדי, ויש בי תחושת בטן כי הדברים אינם מדויקים (understatement). אני ממשיך לתור אחר דיעות mainstream של פיסיקאים לגבי הנקודות אותן פרט פרופ' אביעזר (אגב, גם הוא הזכיר את פרופ' Hans Bethe מציע ההסבר אודות התהליך המתרחש בשמש, אלא שהפעם איש לא צחק. כאשר אני הזכרתי אותו - כינית את דברי "בלבולי שכל")...
תוקן על ידי גוברנור ב- 21/10/2012 22:31:08
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 22:44 |
|
| |
בלבולי שכל התכוונתי לכל ויכוחי הסרק האלה כן מקרה לא מקרה כן פרימיטיבי לא פרימיטיבי.
בטח ובטח לא התכוונתי לאזכור של המדען.
תשמע ידידי מחמל נפשי לא מדובר בשריטה אלא בהגיון פשוט.
אתה רוצה לקרוא לזה שריטה זכותך.
לגבי הארעיות מדובר במיליארדי שנים מבחינתי לפחות מדובר בנצח נצחים.
ואם כבר מדברים מה אתה אומר על דוגמת הפיתה העירקית שלי?
האם אתה מקבל את הטענה שבלי תבונה ושכל לא יצא שום דבר בעל משמעות.
תוקן על ידי דייר ב- 21/10/2012 22:47:40
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 23:48 |
|
| |
דייר וגוברנור למיטב זכרוני (מבלי לבדוק) הדברים של נתן אביעזרי נכונים עובדתית, והם רק אחת מכמה עובדות פיזיקליות שביחד מכונות "העקרון האנתרופי" שלפיו כמה מהקבועים הפיזקליים "מכווננים" באופן כזה שיאפשר יצירת חיים וסטייה קלה מהכוונון שלהם לא היתה מאפשרת חיים. הדברים ידועים מאד ולא ממש חדשים. חפשו בגוגל 
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2012 01:11 |
|
| |
על מספר המוטציות בין האדם לשימפנזה
פרוגרמי
נתחיל בדיון בשאלה 2 שניסחתי לעיל בהקשר זה:
שאלה 2 שואלת מהו מספרן של המוטציות שנמצאות בפועל בגנוטיפ של האדם שדי בהן ליצור את ההבדלים הפנוטיפיים בין אדם לשימפנזה?
במאמר שהפניתי אליו באתר בוהן הפנדה מופיעה הטענה שמדובר בין מאות בודדות ל1000 מוטציות חיוביות בעלות השפעה מורגשת. כמובן שאיננו חייבים לקבל מספר זה כתורה למשה מסיני. מדובר פה על הערכה בלבד שמתבססת על שיקולים שונים שאינם ודאיים. אבל השאלה הזאת היא שאלה אמפירית שניתן, לפחות באופן עקרוני, לברר אותה באופן הבא:
לוקחים דנ"א מביצית מופרית של שימפנזה. משתילים בתוכו בטכניקות של הנדסה גנטית את כל 1000 המוטציות המשמעותיות שלפי המשוער מבדילות בין אדם לשימפנזה, ואת הביצית המופרית מכניסים לרחם של אישה. אם נולד ולד חי רואים האם הוא אדם או שימפנזה או משהו באמצע. אם הולד הוא אכן יצור אנושי הרי שבכך הוכחנו שאכן די ב1000 המוטציות האלו כדי להסביר את ההבדלים הפנוטיפיים בין אדם לשימפנזה.
כמובן שניסוי כזה עדיין איננו אפשרי כיום מבחינה טכנית. הטכנולוגיה עדיין אינה משוכללת דיה לאפשר ניסוי כזה. אבל לאור ההתקדמות המהירה בתחומי הביוטכנולוגיה איו זה בגדר מדע בדיוני להעריך שאולי בעוד 20 או 30 שנה ניסוי כזה יהיה אפשרי טכנית. כמובן שמעבר לשיקולים הטכניים ישנם שיקולים אתיים כבדי משקל שעשויים למנוע את ביצוע הניסוי, אבל זה נושא לאשכול בפני עצמו.
תוקן על ידי אגנוסטיק ב- 22/10/2012 01:12:42
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2012 02:49 |
|
| |
תוקן על ידי אגנוסטיק ב- 22/10/2012 02:50:25
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2012 09:34 |
|
| |
אגנוסטיק, ידידי, ה- Anthropic Principle הוא השקפה פילוסופית המוּעדת להתגבש במוחם של חלק מן היצורים התבוניים, בכל מקום בו התפתחו, ולא משנה האם על בסיס פחמן, חנקן, או צורן (סיליקון), לפיה היקום נברא באופן מכוון ומנוהל לתכלית אחת יחידה - איפשור קיומם...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2012 12:53 |
|
| |
גוברנור אולי במקום לחזור על המנטרה שלך תענה לעניין.
אגנוסטיק גם אתה מוזמן לחוות דעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2012 13:30 |
|
| |
תמיהה ראשונה: קל לי להסכים כי אם הקבועים המהותיים (fundamental constants) של היקום היו משתנים לפתע פתאום בוקר אחד - היה מתחולל הרס יקומי. אולם, לעניות דעתי, אם "לכתחילה" היו הקבועים המהותיים של היקום בעלי ערך שונה, במידת שוֹנוּת גדולה בהרבה מן השוֹנוּת שמצטט פרופ' אביעזר (ובמלים שלו " ולו במספר אחוזים בלבד") - היו החיים מתפתחים אחרת, אפילו גם עד כדי התהוות יצורים תבוניים תמיהה שניה: אם הקבועים המהותיים של היקום הם כה finely tuned לאיפשור חיים - הכיצד זה היקום שומם מחיים למלוא העין סביב (ובמלה "עין" אני מתכוון לכל אמצעי תצפית מוכר הסורק את החלל העמוק)? הרי היקום אמור היה להיות שוקק חיים, אפילו פחות תבוניים מאלה שלנו. האין זאת?! האין זה אומר שהמחשבה הזו היא פרי גישה אנתרופוצנטרית (האדם במרכז - להבדיל מסתם גישה אנתרופית)?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2012 13:39 |
|
| |
אותי מעניין יותר לדעת
איך אתה מתייחס לטענה שללא התערבות של תבונה שיודעת מה היא עושה ומשתמשת בכל כוחות הטבע
ובכל החומר הדומם בצורה מושכלת לא תצא שום יצירה בעלת משמעות ולא משנה כמה זמן ומרחב וגודל ניקח בחשבון.
|
|
|
|
|
