אם הוזכרה פה כבר ההפריה האנושית מצ"ב קטע מדהים על הפיכת ביצית מופרית לאדם שלם
כל אדם מתחיל את חייו בתור תא יחיד – הביצית המופרית. בשלב זה, אחד מזרעוניו של האב הצליח כבר להשחיל בערמומיות את המטען הגנטי שלו לתוך הביצית האמהית ולהפרותה. הביצית המסופקת לוקחת לעצמה זמן-מה לעכל את המצב החדש, ואז מתחילה באחד התהליכים ההנדסיים המופלאים ביותר בטבע – יצירתו של תינוק שלם, שגופו מכיל מאה-אלף מיליארדי תאים, מתא אחד בודד. זהו מסע ארוך של תשעה חודשים, וכדרכם של מסעות גם זה מתחיל בצעד אחד קטן ופשוט להפליא: הביצית המופרית מתפצלת לשני תאים. כל אחד משני התאים החדשים מתפצל בעצמו לשני תאים, וכל אחד מארבעת התאים החדשים מתפצל גם הוא לשני תאים, ושוב ושוב ושוב. לאחר מספר חלוקות כאלו, מתקבל כדורון חלול המורכב ממאה תאים לערך. קליפת הכדור עשויה מתאים, אך תוכן הכדור הוא האוצר החשוב באמת: הכדור החלול אוצר בתוכו כמה עשרות תאי גזע עובריים, המסוגלים ליצור את גוף התינוק בכוחות עצמם. בתשעת החודשים הבאים מתחלקים תאים אלו פעמים רבות, בונים את גוף העובר בתוך הרחם ומייצרים את סוגי התאים המתאימים לכל רקמה: כאן לב, שם מעי ובמקומות אחרים כבד, כליה, ריאה, או כל אחת מהרקמות הרבות האחרות מהן מורכב הגוף. כנחשול המונחה ביד אומן, לאורך חודשים רבים זורמים ונוהרים התאים העובריים אל יעדיהם ומרכיבים את העובר על כל חלקיו. זהו תהליך בנייה מפרך, המשפיע גם על הבנאים עצמם, מכיוון שבמהלכו עוברים גם התאים העובריים שינוי קיצוני והופכים לתאי גוף בוגרים.
מה מבדיל תא גוף בוגר מתא עוברי? ניתן לחשוב על התאים העובריים כילדי בית-ספר. כאשר הם צעירים, הם יכולים לרכוש להם כל מקצוע שירצו. אם יקבלו את ההנחיות המתאימות, יכולים תאים אלו להתבגר ולהפוך לתאי עור, לב, כבד, או כל רקמה אחרת הקיימת בגוף. אך מהרגע שקיבלו התאים את עיסוקם החדש, הריהם נחשבים לתאים בוגרים, והם אינם יכולים להחזיר את השעון אחורנית. המקצוע בו בחרו יישאר שלהם לתמיד, והם לא יוכלו להחליפו עד ליום בו ימותו. ההבדל השני טמון ביכולתם של התאים העובריים להתחלק ולהתרבות ללא הגבלה. הם צעירים, זה ברור. אך מרגע שהם מתבגרים ורוכשים לעצמם מקצוע, הם מאבדים בדרך כלל את יכולת החלוקה. תאים אלו יבצעו את התפקיד שקיבלו על עצמם עד יומם האחרון, מבלי שיותר להם להביא צאצאים לעולם – היינו, להשתכפל וליצור עותקים נוספים של עצמם. לכאורה, נשמע הדבר אבסורד מזוויע. מדוע שלא נרצה שתאי גופינו ימשיכו להתחלק? הרי בדרך זו, היינו יכולים להחלים מכל פציעה ותאונה! העצמות והעצבים היו משקמים את עצמם מחדש וגפיים קטועות היו גדלות לאורכן המלא. אלא שדרכי הגוף חכמות הן. אילו היו כל התאים בגוף מסוגלים להתחלק ללא שליטה, האיזון העדין שבין הרקמות היה משתבש במהירות, והמערכת המורכבת שהיא הגוף היתה מתמוטטת. במוקדם או במאוחר היה הגוף כולו הופך לרקמה סרטנית אחת גדולה, בלתי-ניתנת לעצירה או לריסון. העצמות, העצבים והשרירים היו נאבקים זה כנגד זה, במקום לשתף פעולה ולהביא ליצירת רקמה פועלת. לגידם או לנכה קשה בוודאי להתעודד מכך שגפיו אינן מתחדשות מעצמן, אך הוא יכול להתנחם בידיעה שאילו היו התאים הבוגרים מסוגלים להמשיך להתחלק ללא הגבלה,
הרי שכל ילד היה חולה בסרטן כבר בשנים הראשונות לחייו.
שווה לקרוא את כל הכתבה באמצע העמוד
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?whichpage=3&topic_id=2945804&forum_id=1364
תוקן על ידי דייר ב- 26/10/2012 12:14:47
 |
|
|
