מאמר יפה שראיתי שמסביר את כל הענין בצורה יפה וברורה.
מה דרווין מצא, ומה דרווין דמיין?
דרווין ידוע כמי שהמציא את "תורת האבולוציה". בצעירותו ביקר צ'ארלס דרווין באיי הגאלאפגוס, שם הוא הבחין בתופעה מעניינת: באיים המבודדים מהעולם, קיימים מינים רבים של ציפורים מסוג "פרוש". דרווין הבחין במינים שונים של פרושים באי, חלקם עם מקור ארוך וחלקם עם מקור קצר, חלקם בצבעים בהירים וחלקם בצבעים כהים. זוהי ללא ספק עובדה מדעית ממנה לא ניתן להתעלם. גם כשמביטים בעולם, אנו מוצאים בני-אדם כהים ובני-אדם בהירים, בעלי צבעי עיניים שונים, תבנית פרצוף שונה וכן הלאה. בכל היבשות נמצאים יצורים זהים אך בצבעים וגדלים שונים. מסיבה זו הגיע דרווין למסקנה ההגיונית שהמינים השונים בטבע הם למעשה צאצאים של אבות קדומים יותר. כך לדוגמה, כל סוגי הציפורים מסוג "פרוש" התחלקו מציפור "פרוש" קדומה אחת.
העובדה המדעית של שינוי המינים היא הגיונית מאוד גם לאדם הדתי. יהיה זה הגיוני להניח שהבורא יצר מספר מוגבל של בעלי-חיים בעולם, אך נתן להם את היכולת הגנטית להשתנות בהתאם לסביבת מחייתם. יכולת זו מאפשרת גיוון כמעט אינסופי של צבעים וצורות בטבע. קיימים אלפי מינים של סרטנים, עשרות אלפי מינים של דגים, ומיליוני סוגי חרקים שונים ומשונים. כל אלו הם צאצאיהם של אבות קדומים אותם יצר הבורא. כך מבין האדם הדתי, לאור המציאות המדעית.
ואכן, דרווין הביט בעובדה מדעית פשוטה, והסיק מסקנה הגיונית פשוטה. היתה זו העובדה המדעית היחידה בכל תורת האבולוציה, שבאמת היתה נכונה. רק חבל שדרווין לא המשיך עם הגישה המדעית, ובמקום זאת בחר לברוח למחוזות הדמיון. דרווין לא הסתפק בעובדה שמינים שונים של ציפורים הם צאצאי ציפור קדומה. הוא התחיל לדמיין לעצמו שהציפור היא למעשה התפתחות של לטאה-קדומה, הלטאה היא התפתחות של דג-קדום, והאדם הוא התפתחות של קוף-קדום. כאן למעשה בחר דרווין בדמיון, "מדע בדיוני" טהור.
היה זה לפני 150 שנה לערך, כאשר פרסם דרווין את ספרו "מוצא המינים". בספר זה הוצגה העובדה הפשוטה, שכל המינים השונים בטבע הם צאצאיהם של חיות מוגדרות מאוד. אך דרווין לא הסתפק בעובדה מדעית זו, ובחר לתאר בדמיונו כיצד בעלי החיים מתפתחים האחד לשני.
דמיונות אלה לא עמדו במבחן המציאות. אילו היה דרווין צודק, היה עלינו למצוא בטבע אינספור מינים שהם שלבי-מעבר בין יצורים מוכרים. היה עלינו למצוא בטבע דגים-רגליים, זוחלים-מעופפים, זוחלים-יונקים, לוויתנים-רגליים, וקופי-אדם. שלבי המעבר כמובן לא קיימים, ולכן אבולוציונים נאלצים לדמיין אותם.
גם כיום, כאשר מדענים מזכירים את המושג "אבולוציה", הם לא שמים לב כי מדובר בשני מושגים שונים. האחד הוא מציאותי, השני הוא דמיוני לגמרי. המושג "אבולוציה" מתחלק לשניים:
1) אבולוציה עובדתית (מיקרו-אבולוציה) - כלומר העובדה כי מינים משתנים מבחינה גנטית בהווה (וריאציות), על פי מאגר גנים קבוע.
2) אבולוציה דמיונית (מאקרו-אבולוציה) - כלומר האמונה הדמיונית כי המינים הקיימים בטבע התפתחו מיצורים קדומים השונים מהם (יונקים מזוחלים, זוחלים מדגים וכדו'), ומסוגלים להתפתח לחיות מסוג חדש.
* * *
מבחינה מדעית:
יכולת המינים להשתנות מבחינה חיצונית, ולהסתגל לסביבת המחייה שלהם, היא עובדה מאומתת מבחינה מדעית. באמצעות הכלאה מלאכותית, ניתן ליצור זנים חדשים של בעלי-חיים. כלב הפודל והבולדוג הן דוגמאות יפות לכך. בכל כלב קיים מאגר גנים המאפשר יצירת זנים מגוונים של כלבים. ברירה של גנים אלו, מתוך מאגר הגנים הקיים בכלב, מאפשר הכלאות של כלבים נמוכים או גבוהים יותר, כהים או בהירים, וכן הלאה.
באמצעות ברירה מלאכותית של צאצאים, ניתן לברור גנטית את הגנים האחראיים על גובה, צבע, בהירות וכדו'. מדובר כמובן במאפיינים חיצוניים בלבד, ומזעריים מבחינה גנטית. מסיבה זו קיים שינוי טבעי של מינים בטבע, אך לא צורות חיים חדשות של מינים.
כלב יכול להשתנות לזנים רבים ומגוונים של כלבים, אך לעולם לא יוכל להצמיח כנפיים, להפוך לקוף, או לעמוד זקוף. מאגר הגנים נשאר קבוע, והשינויים הבאים לידי ביטוי - הם רק דרכי ביטוי שונות של אותם גנים.
גם בבני-האדם קיים מאגר גנים קבוע, בו ניתן לעשות וריאציות מגוונות. למשל, מעטים יודעים כי ההבדל שבין צבע העור של אפריקאי לאירופאי בהיר, טמון רק במספר הפגמנטים של האדם (רמת הבהירות של העור). בכל אדם טמון הפוטנציאל של עור כהה ועור בהיר. מסתבר שצבע עור בהיר יבוא יותר לידי ביטוי בארצות קרות, בהן נדרש העור לספוג כל קרן שמש אפשרית (עור בהיר יותר סופג את קרני השמש יותר מעור כהה). לעומת זאת במדינות חמות יבוא העור הכהה לידי ביטוי, כי העור הכהה מסנן את קרני השמש הרבות. האדם החושב נפעם לנוכח החוכמה שבבריאה, המאפשרת שינוי של יצורים חיים בהתאם לסביבת המחייה שלהם. בלעדי יכולת גנטית זו, היו מינים רבים נכחדים.
יכולת גיוון זו, של ברירת גנים וקומבינציות גנטיות, היא שיוצרות גיוון רב בטבע, ומאפשרת הסתגלות של מינים לסביבת המחייה שלהם. רק בזכות עובדה זו נמצאים בני-אדם כהים ובני-אדם בהירים, בני אדם גבוהים ונמוכים.
עם זאת, חשוב להבין שכל השינויים האפשריים כבר טמונים בדי-אנ-אי, בתוך מאגר הגנים של כל יצור. שינויים אלו יכולים לגרום שתהיה יותר גבוה מסבא שלך, אך הם לעולם לא יוכלו להצמיח לך מחושים או כנפיים... הכל נמצא מוגדר במאגר הגנים של האדם, והשינויים הגנטיים שאנו רואים הם בסך הכל צורות ביטוי שונות של אותו מאגר גנטי.
אותן צורות ביטוי גנטיות הן גם אלו שגורמות לעיתים נדירות למוטציות ועיוותים ביצורים החיים, כמו אדם הנולד עם שש אצבעות וכדו'. גם מוטציות נדירות שכאלה, של דג דו-ראשי, או שש אצבעות, אינן יוצרות "מידע גנטי חדש", אלא רק עושות שימוש באותו די-אנ-אי בדיוק. כאשר חל שיבוש בהעתקת הדי-אנ-אי, נוצרים מוטציות - אך גם שיבושים אלו נמצאים במסגרת הגנים הקיימים, ולא יוצרים גנים חדשים (גם מוטציות מעוותות לא ייצרו לעולם זוג כנפיים לכלב, או עיניים ליצור חסר עיניים). כל הטעויות הגנטיות מתרחשות רק במסגרת הגנים הקיימים, ולכן לעולם לא יוצרות דבר חדש.
[כמו כן מעניין לציין שכל הטעויות הגנטיות לא שורדות בדורות הבאים. כך לדוגמה, גם אם נולד אדם עם שש אצבעות, ילדיו יוולדו נורמאליים לגמרי. זאת מכיוון שמאגר הגנים נותר זהה, ולא משתנה. למעשה, במקרים קיצוניים של עיוות גנטי, לא יוכל היצור להביא צאצאים לעולם, ובדרך כלל ימות בצעירותו - זהו למעשה מנגנון אנטי-אבולוציוני הקיים בכל היונקים, אשר נועד לעצור מוטציות ועיוותים גנטיים בתורשה!].
מאגר הגנים נותר קבוע. גם השינויים המועטים שבין יצורים חיים (צבע עור, בהירות העור, צבע עיניים), הם בסך הכל צורות ביטוי שונות של אותו די-אנ-אי. אפילו המוטציות (הטעויות הגנטיות) נעשות תמיד לפי אותו מאגר של די-אנ-אי, ללא שינוי או יצירה חדשה במין.
מסיבה זו יצירת מינים חדשים נראית בלתי אפשרית, מבחינה מדעית. השינויים שבין בני-אדם ובעלי-חיים בעולם, הם בסך הכל וריאציות גנטיות, הנובעות מאותו מאגר גנים מוגדר.
כלב ישאר תמיד כלב, גם אם פעם יוולד גבוה או נמוך יותר, בהיר או כהה יותר. לכן יצירה חדשה של זנים היא אפשרית, אך יצירת סוגים חדשים של בעלי-חיים החורגים ממשפחותיהם, נראית בלתי אפשרית לגמרי.
הבריאה:
יכולת השינוי של בעלי-חיים נראית מוגבלת, והיתה צריכה להופיע בשלב כלשהו בהיסטוריה, כנראה מיד בעת הופעתם של כל סוגי בעלי החיים. הוא רגע הבריאה.
המציאות המדעית מראה כי המינים הופיעו בשלב כלשהו בהיסטוריה, בצורתם השלמה והמוגמרת, וזאת עם יכולת השתנות חיצונית בהתאם למקומות המחייה שלהם. מכיוון שלא קיימת "היסטוריה אבולוציונית" של בעלי החיים, יש להסיק שהבורא יצר מיד את כל בעלי החיים כפי שהם, ומהם נוצרו כל המינים השונים והמגוונים שאנו רואים כיום בטבע. נראה שלבעלי-החיים יש יכולת אבולוציונית מוגבלת, אותה טבע הבורא בכל האבות הקדומים של בעלי-החיים.
זוהי גם הסיבה שבימינו נמצאים מינים המשתנים במהירות-שיא, כאשר הם עוברים מאזור לאזור. הבורא טבע בכל בעלי-החיים מנגנון גנטי רב-עוצמה המאפשר להם להשתנות במהירות לפי סביבת המחייה שלהם, וכך ליצור עולם מרתק ורב גוני.
הבורא יצר את בעלי-החיים הראשונים עם יכולת אבולוציונית של שינוי. איננו יודעים עד כמה מוגבל הוא השינוי הזה, אך נכון להיום נראה כי הוא לא מסוגל לבנות מנגנונים ומערכות חדשות ביצורים חיים (חיידק לעולם לא יהפוך ליצור שהוא לא חיידק, חיידק לעולם לא יפתח שוטון, לטאה לעולם לא תצמיח כנפיים, ונחש בלתי-ארסי לעולם לא יפתח מערכת הכשה).
נראה שהיכולת האבולוציונית (כלומר יכולת השינוי הגנטית) של בעלי-החיים מוגבלת רק לתוך המשפחות והסוגים, כך שהשינויים באים לידי ביטוי רק בתוך המינים, תתי-מינים והגזעים. מנגד זאת, יתכן שהבורא יצר את בעלי-החיים עם יכולת שינוי בלתי-מוגבלת, המאפשרת להם גם שינוי מהותי, ואף יציאה ממשפחות וסוגים.
בשל העובדות המדעיות הנצפות כיום, אני דבק במסקנה הראשונה (מיקרו-אבולוציה). מבחינה מדעית, אנו רואים כי מינים לא מסוגלים להפוך ליצורים חדשים, ותמיד ישתנו רק במסגרת המין שלהם. השינויים הגנטיים הם מוגבלים בהחלט, ולא ניכר עדיין שינוי מהותי שהפך בעל-חי לסוג אחר של בעל-חיים.
במכתב ידוע כתב דרווין על אנשים הרודפים כל חייהם אחרי אשליה, ושם הוא מתוודה: "לעיתים קרובות עוברת בי צמרמורת קרה, ואני שואל את עצמי האם לא הקדשתי את חיי לפנטזיה (- אשליה)".
עם זאת דרווין מרגיע את עצמו בטענה ש"חוקרים של אמת" לא יכולים להמצא טועים לגמרי (wholly wrong).
דרווין מצא נחמה רק בשותפיו לדמיון, וכתב בהמשך המכתב: "יהיה זה בלתי אפשרי שחוקרים מחפשים אמת, כמוך וכמו הוקר, יכולים להיות לגמרי טועים ולכן נחה דעתי".
מקור: (Life and Letters, 1887, Vol. 2, p. 229).
דרווין באמת הקדיש את רוב חייו לאשליה, אך הוא גם צדק נקודתית - מינים אכן מסוגלים להשתנות בטבע. "חוקרי האמת" לא טעו לגמרי, וגם דרווין לא טעה בעובדות המדעיות שהציג בספריו (כמו מיני גזעים והסתגלות לסביבה), אולם הוא טעה מאוד במסקנותיו על מוצא החיים.
כל ההשערות מעבר למחקר המדעי שערך, באמת היו רק פנטזיה דמיונית. גם דרווין לא היה בטוח בכלל בתיאוריה שהמציא, ותהה בצדק - האם היא היתה רק אשליה. באמצעות תיאורית האבולוציה, הציע דרווין תחייה מחודשת לאתאיזם, אשליה מתוקה אותה חיפשו אנשי מדע במשך מאות שנים, ולכן הוא התקבל באהדה בקרב מדענים.
לסיכום מהיר,
1) זוהי עובדה מדעית כי המינים מסוגלים להשתנות, וכך מתאימים לסביבת המחייה שלהם (מושג זה נקרא בשם "מיקרו אבולוציה").
2) לעומת זאת הטענה כי המינים מתפתחים ליצורים השונים מהם היא דמיונית, ואינה נתמכת על ידי המציאות המדעית הנצפית (אמונה זו נקראת בשם "מאקרו אבולוציה").
3) האדם הדתי מבין שהבורא יצר את כל אבות בעלי החיים כפי שהם, ומהם נוצרו כל המינים והזנים שאנו רואים בטבע. כך שאין לאדם הדתי כל בעיה עם העובדות המדעיות הנצפות, והוא רואה בהם יכולת נוספת שטבע הבורא ביצורים החיים כדי שיוכלו להסתגל לסביבת המחייה שלהם, וכך להתפזר בכל רחבי העולם. בזכות עובדה זו נמצא גיוון כמעט אינסופי של יצורים בעולם החי, המראה על פלאי הבריאה והתכנון האלוקי.
4) אפשר היה לחשוב שהבורא יצר את כל המינים עם יכולת אבולוציונית בלתי מוגבלת, אולם נראה שהמציאות סותרת אפשרות זו. לפי הנתונים המדעיים הנמצאים ברשותנו נראה שהאבולוציה היא מוגבלת, ויכולה להעשות רק בתוך מסגרת המין. נראה כי יכולת ההשתנות שטבע הבורא במינים היא מוגבלת, ולא יכולה ליצור סוגים חדשים של בעלי-חיים בטבע.
5) גם דרווין היה מודע לעובדה, שמלבד המחקר המדעי על שינוי חיצוני של המינים, כל התיאורים על התפתחות החיים ומוצא החיים לא היו מבוססים על מדע, וספק אם לא היו יותר מפנטזיה דמיונית. דרווין מצא נחמה רק ברעיון שחוקרים "לא יכולים להמצא טועים לגמרי"... אפשר לומר שהוא צדק באופן חלקי מאוד.
תוקן על ידי דייר ב- 12/10/2012 12:53:28
 |
|
|
