מה הוא הצורך הרוחני של התקופה

נכון. אני דווקא לא מדבר על מוסר הנביאים אלא על האופן שהם מתארים את התהוות התורה יציא"מ וההמשך וכו'.
לסתירה בין מוסר הנביאים לתורה יש שני תשובות. א'- שלא זה הפשט בנביא. ב'- שלא זה הפשט בתורה. אני בוחר בצד ב'.
גם החומש לאו דווקא תומך בממסד [עכ"פ יש פרשיות כאלה ויש כאלה. עם הסתירה תעשה מה שתרצה.]

אתייחס לשאלה בתחילת הדיון.
הרב קוק כותב במאמר הדור את הצורך של הדור.
הרב כותב שמה שהדור שלנו מחפש הוא אמת גדולה שתצא מתוך התורה,
מה שנקרא בחסידות "אורות דתוהו בכלים דתיקון".
הדור מחפש תורת חיים שתנבע מתוך בית המדרש,
שתהיה מחוברת לחיים הלאומיים והפרטיים,
שתדע להביא את דבר ה' לכל חלקי החיים שלנו.

בעל,
לצערנו בית המדרש עוד לא לגמרי השכיל לשמוע בקולו של הראי"ה. ואין אנחנו יכולים למצוא ממש תורה שמחוברת לכל חלקי החיים.
אבל דוגמאות לדבר קיימות בהרבה תחומים פרטיים. כדוגמת מכון פוע"ה, מכון התורה והארץ, מכון צומת וכו'
דוגמא טובה היא אולי שינוי מעמד הרבנות הצבאית בזמן שכיהן בה הרב רונצקי. לפני הרב רונצקי הרבנות שימשה בתפקיד משגיחי כשרות, והרב רונצקי רצה להפוך את הרבנות למובילת חזון בצבא, כדוגמת כהן משוח מלחמה.

החזון של הרב קוק היה כמובן גדול הרבה יותר, ומקיף הרבה יותר.

הרב קוק היה רב גדול, ויש לו הרבה זכויות, אבל אין כל בסיס הגיוני וריאלי אחרי מילותיו, חוץ מפלצנות

ארמון קרטון בציפוי שוקולד וסירוף דביק, אשר מכסה על הכלום שבתוכו. כלום עם ציפוי