בס"ד
החברותא עם הליטאי פרק 1
טוב הגיע הזמן, אני חייב לעדכן אתכם איך ממשיכה החברות שלי על הליטאי (וכמו שאני_הקטנה פעם אמרה: "אם לא תספר לנו, אז למי תספר?" צודקת הקטנה...). הליטאי בזמן האחרון בתקופת התחזקות מה... והוא ממש בשאיפה לנצל כל רגע פנוי ללימוד התורה הקדושה.
ערב חורפי אחד בעודנו יושבים בנחת על איזו צלחת דג ומנשנשים מן הצד מיני תרגמה כדוגמת טבעות בצל ברוטב מוזר כזה (לא בהדר גאולה(, הוא החל לעיין בכובד ראש בלוזו הצפוף (יומן מהודר מעור מעובד שאחייניתו המתוקה פרגנה לו ליום הולדתו). מזיז פגישות משם לפה, מחליף את הזמנים ומסדר את המועדים, כאילו הוא האישיות היחידה ביומן הזה... מדי פעם הוא מסנן מבין שפתיו הלועסות חצאי הבהרות, סוג: "למה אני צריך לפגוש את הזבל הקטן הזה" (הנ"ל לא נקב בשמו של הזבל הקטן ההוא עקב חשש לשון הרע ל"ע) או "איך לעזאזל אני מגיע לחור הזה" (גם במקרה הנ"ל הוא נמנע מלנקוב בשם החור- כנראה מהסיבה שנכתבה לעיל- אחי קולט את גם נקודות טובות למרות שקשה לו..), וכד'.
אחרי לערך חמש דקות שאני יושב בכיסא יותר יפה מהפרח העומד על השולחן ושקט יותר מהדג המונח בצלחת, הוא מרים את ראשו חרוש הקמטים ושואל: "תגיד לי אחי בא לך לקבוע חברותא?" ואוו, השאלה ממש הפתיעה אותי, כאילו בחייאת, מאיפה נחת לו דווקא עכשיו הרעיון, אבל כמו שאתם כבר יודעים אחי23 הוא ניק די זורם ועניתי לו: "כן. בטח. למה לא? מתי?" יאנו גם באזרחי אני זורם... הוא הציץ שוב במן חשיבות מטומטמת כזו (סתם, סתם) ביומנו המעובד וזמזם: "יום שני בערב, זה בסדר?" המממ, האמת יום שני לא משו, אבל אמרתי פסדר והמשכתי לזרום.
יום שני הגיע, הליטאי מגיע עם האופנוע לישיבתי הקדושה והנעלה. החבר'ה חושבים שמדובר באישיות נעלה ונגשים ללחוץ לו יד ולברר אם הוא יכול לארגן הנחה להורים בארנונה וכו'. הליטאי נראה מפסוט מעניין אבל אחרי שתיים- שלוש שאלות החבר'ה מבינים שכולה מדובר בעוד איזה בחורון נחמד ועוזבים אותו לנפשו... מסכן קצת התבאס, אבל עבר לו מהר...
"בא לך ללימוד קידושין" אני מעיז להציע אחרי שסוף סוף הבחור התיישב לצידי. "בטח קידושין, אחי שיא האקטואלי" הוא עונה.
**********
טוב נמאס לי לכתוב עכשיו, אז בואו נקבע שזה היה פרק 1 ובעזרת ה' בקרוב אני אמשיך או אולי הליטאי ימשיך.
_________________
לאהוב זה הטוב שבטוב.
