סיכום ביניים (מנקודת מבטי) אתה טענת כי ללא אמונה בישות חוץ פיזית אין מוסר. אני טוען כי ככל שהמוסר נעשה עקב חיוב כלפי ישות כזו / שכ או עונש וכו' הוא אינו מוסר. ככל שהעושה עושה זאת מסיבה אחרת, ללא קשר לישות, אין כל הבדל בינו לבין האתאיסט.
מעתה: מוסר - מעשה לא ניהלסטי. אין שום קשר לדת. היפוכו של דבר, הדת היהודית (ועוד אחרות) הן אנטי מוסריות בעיניים מערביות.
תוקן על ידי eli_s ב- 24/09/2012 17:40:30
נשלח ב-24/9/2012 23:46
מה כוונתך ב"חיוב כלפי ישות", מה מחייב? אם בגלל שכר ועונש אני חושב שזה לא מוסרי. אני לא טענתי שצריך להאמין בישות חוץ פיזית כדי שמחויבות כלפיה תיצור את המוסר אלא שהמוסר עצמו הוא משהו חוץ פיזי. לא טענתי שאתאיסט לא יכול להיות מוסרי אלא שבמסגרת האתאיזם (או ליתר דיוק מטריאליזם) אין מקום למוסר. מוסר לא קשור בהכרח לדת, לא יודע למה הדת לדעתך לא מוסרית בעיניים מערביות, האם בגלל שרבים מתושבי המערב לא מסכימים עם חלקים בהתנהגות הדתית? זו לא הנקודה בעיני, כתבתי שגם נאצי יכול עקרונית להיות מוסרי בעיני אם יפעל ממניעים טהורים.
נשלח ב-24/9/2012 23:59
מהם מניעים טהורים?
נשלח ב-25/9/2012 00:01
אם הוא יעשה את מה שבעיניו הוא טוב בגלל שזה טוב.
נשלח ב-25/9/2012 07:07
יש ערבובים בעולם, עוד פעם אני מוצאת את עצמי מזכירה. 'מה שבעיניו טוב' זה לא משהו טהור מנוקה מסיגים. כשהשכן שלך שנוא עליך כי הוא יהודי ואתה בגרמניה ששטופה בשנאת יהודים אז מהר מאד אתה חושב שהטוב זה לטהר את העולם ממציאותו של יהודי כי הוא עלוקה ונצלן ומפיץ רעל ופוגע בכלכלה ובגזע הארי וכך הלאה ואתה פוגע בו ומלשין עליו ומכה ואולי הורג וחושב שאתה עושה טוב כמו חייל שהורג בחור מקסים שעומד מולו ורוצה כל כך לחיות וחושב שזה טוב, וכמעט כולם חושבים שזה טוב. וכשאתה בחור שגר במאה שערים מתולדות אהרן אז מהר מאד אתה חשוב שהטוב זה לזרוק אבנים על שוטרים כדי לשחרר ממעצר בתנאים קשים את האם מהרעיבה וכך הלאה.
ולאלי, שאלת אותי באשכול אחר מה זו אבחנה רציונלית? פשוט, אבחנה שהרציונל עשה אותה. למשל, בשכלי (ובידיעותי שנקנו בכלי הלמידה) אני מבינה שיש (או היו בעבר) הבדלים בין חסידים לליטאים. בין תרבות המערב לתרבות המזרח. בין קמצנות לנדיבות. אבחנה לא רציונלית היא אבחנה שאני מרגישה אותה ברגש או באינטואיציה. למשל, מוסיקה שאני נמשכת אליה יותר ולא בגלל סיבה ניתנת להגדרה, או תחושה בלתי מנומקת בהגיון שכדאי לי לבחור במסלול א' (בכביש או בבנק או בלימודים) ולא במסלול ב', למרות שעל פניו המציאות לא מראה סיבה שתעדיף מסלול א' וכך הלאה.
ולענין הויכוח שלכם. נדמה לי שפשוט לראות שמוסר אינו תלוי דת. יש מוסריים לא דתיים וכן דתיים. ודתיים, הם מוסריים על פי אמונתם, כלומר-היכן שהדת מוסרית (בתפיסה מערבית, נניח) הם יהיו מוסריים אולי ביתר הקפדה ועקביות מאחרים, במקום שבו מתנגשת הדת במוסר, הם יבחרו בדת, מתוך אמונה שהבנתם המוסרית מוגבלת וקטנה משל האלוקים שנתן את הדת.
נשלח ב-25/9/2012 10:30
"מתוך אמונה שהבנתם המוסרית מוגבלת וקטנה משל האלוקים שנתן את הדת."
בגלל אמונה זו (שהבנתם מוגבלת וקטנה משל האלוקים)התרחשו מסעי הצלב ומדורות האינקווזיציה.
נשלח ב-25/9/2012 13:13
היי,אני חדשה כאן.
אפרים,אתה צודק.
כשאדם מקבל על עצמו דת מסוימת כי הוא מאמין שהוא מחויב לה ,גם ציווים שאינם נראים לו מוסריים יקבלו את ההסבר הנ"ל של קטנות המוסר האנושי מול המוסר האלוקי וכו'..
הוא יכול לתרץ ציווי מסוים בכך שהוא אכן מוסרי גם בקנה מידה אנושי-רק שא"א לראות את זה בנקודת זמן המסוימת הזו,או שהוא עצמו אינו מסוגל להבחין במוסריות שבעניין (לא שהמין האנושי לא יכול-אלא הוא עצמו ,עם הכלים וההבנה שיש לו לא מסוגל..)
השאלה מה נדרש ממנו במצב כזה-לזרוק הכל /לקיים גם מה שנתפס אצלו כסותר את המוסר מתוך הכנעה כלפי ישות אלוקית/ לקיים רק ציווים המתיישבים עם המוסר שלו.
_________________
תוקן על ידי צהוב_עולהה ב- 25/09/2012 13:13:19
תוקן על ידי צהוב_עולהה ב- 25/09/2012 13:14:11
"I may disagree with what you say,
but I'll defend to death your right to say it"
(Voltaire)
נשלח ב-26/9/2012 19:17
"השאלה מה נדרש ממנו במצב כזה-לזרוק הכל /לקיים גם מה שנתפס אצלו כסותר את המוסר מתוך הכנעה כלפי ישות אלוקית/ לקיים רק ציווים המתיישבים עם המוסר שלו."
שוב ,כפי שכתבתי באשכול סמוך,התנגשות בין ערכים היא לא תופעה נדירה ובדיוק בשביל מצבים כאלה ניתנה הבחירה החפשית.
כמובן שסיטואציה כזאת מוכיחה את הסכנה שבדת שבגללה אדם זונח את ערכיו המוסריים כמו אותה דוגמא שנתתי באשכול סמוך על אותה זקנה נוצריה שהוסיפה זרד למדורת האינקווזיציה.
(גם אברהם וגם שאול המלך היו בסיטואציה כזאת וכל אחד מהם הכריע מה שהכריע. התנ"ך לא מותיר מקום מקום לספק מי מהם נהג כשורה ומי לא)
נשלח ב-26/9/2012 19:24
שאול לא התלבט יותר מדי בשאלה אם להרוג את כל העמלקים או לא. הוא חס על הצאן כי היה לו חבל על הבזבוז ועל אגג זה לא ברור למה. אבל בעניין להרוג את כולם מפשט הכתוב לא נראה שהייתה לו בעיה.
נשלח ב-26/9/2012 19:39
דייר ראה איך חכמים למדו פשט- יומא דף כב : שמואל א' טו וירב בנחל, אמר רבי מני: על עסקי נחל. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לשאול -שמואל א' טו - לך והכית את עמלק, אמר: ומה נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה, כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה! ואם אדם חטא - בהמה מה חטאה? ואם גדולים חטאו - קטנים מה חטאו?
נשלח ב-26/9/2012 19:48
מכיר את המדרש אבל הפשט הוא שהוא ארב בנחל.
הוא השמיד את כולם והשאיר את הצאן ואת אגג.
אותו שאול "רחמן" ו"מוסרי" לא מהסס להשמיד את נוב עיר הכהנים אז כנראה שזה לא כל כך פשוט.
תוקן על ידי דייר ב- 26/09/2012 20:16:57
נשלח ב-26/9/2012 20:19
מה עם אברהם בסדום?
(ע"פ הבנתי..)=הרי ברור לו שאלוקים עושה צדק..ובשביל שיקל עליו לתפוס את העניין הוא מבקש לבדוק אם יש צדיק אחד ..ומבין בעצמו שאין..ובכ"ז,הוא לא מתואר כמי שמיתמם עם אלוקיו-אלא להפך,
כמי שבודק אותו ורוצה לראות במו עיניו את המוסר והצדק,ולא מהסס "להוכיח אותו"..
זה בעצם פותח לנו פתח ללכת בעקבותיו ולדרוש שקיפות ומוסר..לא?