תורה, לימוד, מחשבה

בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ. אומרת המשנה: משה קיבל תורה מסיני.

מדוע מסכתות הגמרא מתחילות בדף ב'?
א. ללמדנו שהאמת בכללותה שייכת רק לקב"ה.
ב. ללמדנו שנדרש להבין מה שלומדים.
ג. ללמדנו שכדי ללמוד ולהבין על האדם להיות שני ל-מה שהוא לומד.
ד. ללמדנו שכאשר לומדים תורה, הלימוד לעולם איננו ממצה את עומק האמת.
ה. ללמדנו שהגמרא הינה שער ללימוד המשנה.

לימוד תורני מתחיל בדברי תורה המוסכמים על כולם. לדוגמא, התנאים התחילו את לימודם במשנה קדומה המוסכמת על כולם, או בשאלה הנובעת ממשנה קדומה המוסכמת על כולם, ואז ביררו את גדריה או את טעמיה. עוד דוגמא, האמוראים התחילו את תלמודם בהלכות שנתקבלו מהתנאים, וביררו את טעמיהם והכריעו מה ההלכה.

מה זו מחשבה?

לחשוב פירושו לדמות דבר לדבר על-פי חשיבותו.

מה ההבדל בין מחשבתם של חז"ל למחשבתם של פילוסופים ומדענים?

חז"ל התייחסו לתורה, לדברי הנביאים ולדברי קבלה כאמת אלקית. דבריהם, אם במדרשים ואם במשלים, אינם אלא רמזים המכוונים את הלומדים, אם ילמדו דברי תורה בעיון, לאמיתותה של תורה. האמת של דברי חז"ל נובעת מקבלתם את התורה מרבותיהם ומהסמכתם ע"י רבותיהם להורות תורה.

מגמתם של סוקרס ואפלטון היתה לשלול את כל ההבנות הנורמטיביות של מושגים כדי להגיע להגדרה טובה יותר של מושגים או למבוא למחקר טוב יותר של מושגים. אריסטו, ובעקבותיו המדענים, הגדיר מושגים באמצעות כללים ופרטים כדי להגדירם את מהותם בצורה מוחלטת. במלים אחרות, סוקטרס ואפלטון התנגדו למחשבות הסופיסטים והפילוסופים שקדמו להם, כדי להגיע למחשבה טובה יותר, וכך גם עשה אריסטו ביחס לאפלטון, ובדרך דיאלקטית או סיסטמטית כזו הפילוסופיה והמדעים התקדמו, או שלא התקדמו, לאורך הדורות, עד למשבר המחשבה המערבית שבמאה השנים האחרונות.

נמצאנו למדים שתלמוד תורה יסודו בנאמנות לדבר ה', ואילו פילוסופיה ומדעים יסודם בביקורת של השכל האנושי.
כאשר יש מחלוקת בדברי חז"ל, הרי שהמחלוקת בד"כ הינה מי נאמן יותר לרוח הדברים של קודמיהם, או מי הבין כראוי את דבריהם. להבדיל, כאשר יש מחלוקת בפילוסופיה או במדע, הרי שהביקורת שוללת את תוכן דברי פילוסופים או מדענים קודמים כי מוצאת או סוברת שאינם נכונים.

אם-כך, נשאלת השאלה מדוע רבי חיים מוולוזי'ן פירש והוי מתאבק בעפר רגליהם - ניתן לנו רשות להלחם בדבריהם ולתרץ קושייתם?

חכמים אינם נביאים ועל-כן עשויים לפעמים לטעות, לפיכך חובת התלמידים לברר את האמת, אולם צריכים לזכור את המשך דברי ר"ח ביחס לדברי או ספרי רבותינו: ידע בלבבו כי כמה פעמים לא יבין דבריו וכוונתו, ולכך יהיה אך בענווה יתירה באומרו אם איני כדאי אך תורה היא וכו'.