ערעורים

באחת העבודות שלי של השלמת הכנסה , ביום סתיו חמוד עם מצב רוח חמוד ... 

נגשה אלי אחת הלקוחות ,התחלנו לשוחח (יותר נכון היא התחילה ) על רמת השרות בעבודה   עברנו למזג האוויר ומשם השיחה

התגלגלה (כמובן ) לאיפה את לומדת? בת כמה את ? ושאלות כאלה ואחרות 

טוב כבר הבנתי  ששאלות מהסוג הזה , הם שאלות פתיחה\הקדמה  לשאלה : " את בשידוכים " ???

באותה תקופה לא הייתי בשידוכים , אז עניתי  : "שעדיין לא "

הסיפור היה צריך להיגמר כאן ,ובעצם לא הייתי כותבת אותו אף פעם ,אם הלקוחה  ( שהתברר לי שהפכה לשדכנית )

הוסיפה לי , שממש חבל  כיוון שהיא בשליחות  של לקוח -  בחור ישיבה ,שביקש להציע את עצמו כמועמד לשידוך ....

המחשבות שלי התחלקו  ל מצד אחד זה סיטואציה  מחמיאה , ויש בזה משהו נחמד , ומאוד מסקרן 

אבל חשבתי שאחרי הכל זה סוג של התחלה אלגנטית עם בחורה ... וזה לא מתאים לבחור ישיבה 


מה אתם חושבים ??? איך הייתי מגיבים בסיטואציה כזאת ?
יצא לי לחשוב על מס' פעמיים והמחשבות שלי נתקעו עם המסקנות האלה ...

כל הכבוד לבחור.

את צריכה להבין שצריך אומץ לא קטן בשביל לעשות כזה דבר...

בס"ד
אם את חושבת כך אז תלכי עם הלב שלך...למדתי בחיים שאין כמו אינטואציה אישית!שבד"כ אף פעם לא משקרת!

אני מבין את הפחד שלך ובעיקר מאיזה מקום הוא מגיע, אבל אם נרד לרזולוציה... מה היה לנו פה? שדכנית שהציעה שידוך, יפה נחמד לגיטמי ו - - - אפילו רצוי.... רק שבמקרה הזה מי שנגש לשדכן שיציע היה הנשוא בעצמו. ביג דיל.... כשר! מעשה ישר וטיפלה שובבי. 
נ.ב. ''יהודי'' התכוונתי שהפניה לשדכנים\ות , מאז ומתמיד הייתה הדרך לזיווג בקהילות ישראל. ואפילו פעמים שקלמן בנו של החייט נתן את עינו בצורה מעשית  בעלמה ליפשא בתו של געצל תופר... תמיד השידוך היה נחתם ע''ש השדכנית.

אח ביתו של געצל תופר היתה משהו משהו.....