א - בין אם היו נוכלים ובין אם לאו, הרי ששיטת המשפט הבריטית הושתתה בפלסטינה ולאחר מכן בישראל מסיבות פרקטיות שאין בינם ובין הנוכלות הלכאורית של הבריטים מאומה. לא הייתה לבריטים שום סיבה לאמץ את שיטת המשפט הקונטיננטלית, ואימוץ שיטת המשפט המקובלת (ובלע''ז קומון לאו'') הייתה מתבקשת מאליה. ואני מקווה שמקסמן לא חושב אפילו לרגע שהיה עליהם לפתח את שיטת המשפט העברי. שכן כל בקיא בדת ודין יודע שאין שום אפשרות טכנית להחיל את קורפוס ההלכה AS IT IS במערכת משפט מודרנית ללא עיבודו - שזהו פרוייקט מונומנטלי. כל הדוגלים בהחלת מה שמכונה ''המשפט העברי'' התכוונו לפרוייקט רב שנים. כינוי הבריטים כנוכלים בהקשר הזה תמוה ביותר. גם אף אחד לא כפה על מדינת ישראל את שיטת המשפט הבריטית. הייתה לה ועדיין יש לה את האפשרות לאמץ כל שיטת משפט כפי שתמצא לנכון.
.ב - למרות ששיטת המשפט הבריטית נוצרה מתוך מערכת קפיטלסטית ומשקפת ערכים הנגזרים ממנה, ישנה אפשרות תיאורטית להחיל אותה גם בהקשר של מערכת כלכלית אלטרנטיבית.
ג - איזה רווח יצא לבריטים מהחלת שיטת המשפט שלהם? ואילו רווחים הם צברו וצוברים בהקשר הנ''ל?
ד - האם מקסמן מכיר אסכולות משפט מודרניות צודקות יותר? האם שיטת המשפט הקונטיננטלי צודקת יותר? לי נראה שאין לשפוט מערכות משפט במונחים של צדק גורף כנטייתו של החבר מקסמן.
כבוד גדול לי לדון עם המנהל בעצמו, ותודה לך מקרב לב על כך,
א, אני ציינתי במפורש שלדעתי לבריטים לא היית עניין (כלכלי) בארץ ישראל,
הסברתי אייך הוא נכנס אלינו ממש במקרה,
ירוחם היקר חולק עלי בעניין, ואייך שאני זוכר שהמשפט הבריטי נכנס לגמרי במקרה על ידי האסירים שלמדו שם משפט,
האם זה היה בקפריסין או בכלא אחר ?! ממש אני לא זוכר !!
ב, ולכן יש טעם לדון בכך, כלומר מאוד רצוי לקבל את העקרונות המשפט של תורת משה, לפחות החוקי יסוד,
כי זה לא עניין של בחירה זה שאלת חיים או מוות האומה, (או המדינה)
בכדי שנבין את דברי אני הסביר קצת את העניין, (אם המנהל כבר יודע את דברי אז זה יהיה לטובת הגולשים)
יסוד (מלשון עמודי הבנין) האומה\החברה שלנו בנויה אחרת מכל חברה אחרת כמעט,
האומה שלנו מול אומה אחרת היא בכך שאנו משפחה (פיזית טבעית) שרוצה לשרוד לנצח ולנצח את המוות בסוף ולהיות כאלוקים,
כלומר אנו לא חברה שנוצר במקרה כי גרנו באיזה ארץ ובנינו חברה לתועלתינו שלבסוף כבר לא יודעים למה בדיוק הקימו את החברה, מה לפני. החברה או האדם הפרטי,
כמובן היום חברתית האדם הפרטי העיקר, אבל רק לחייו הוא, השבעים שנה ותו לא,
אנו חברה שהם צאצאיה אב משפחה ראשון (האבות) שהם במפורש ידעו שבלי ארץ אין להם סיכוי,
וקיבלו ארץ בגורל נח לבניו, וירדו מהארץ לטובת יוסף העשיר במצריים, וחזרו בסוף,
אבל ידע משה רבינו שבלי חוקה אין סיכוי שנישאר בארץ ישראל,
החוקה מנסה להתמודד עם הירידה של יעקב ובניו למצרים אם זה שהחוקה אסרה להתחתן עם שני אחיות, אז לא יהיה ריבים בין אחים ולא ימכרו אח לגלות, ואז לא יקרה שוב מקרה יוסף במצריים,
החוקה מנסה להתמודד עם העבדות שמכרנו את עצמינו במצריים,
החוקה מתמודדת עם הנוכלות של יוסף בזה שהיא אוסרת מכירת אדמות לצמיתות, החוקה נותנת אדמה = דיור ומקור פרנסה לכל נולד (בלי קשר אם למד מקצוע או הוא מספיק חברמן לקחת משכנתא לדירה ולעמוד בהם)
החוקה גם המציא את הירושה חוקי הירושה, (לאוו דווקא משה המציא את זה, כבר קדמו לו באלפי דורות, אבל מי המציא את המושג הזה ירושה ולמה ? למה שלא נחליט שכל זמן שאני מחזיק בדבר זה שלי ושאני מת זה הפקר, המושג ירושה בא אך ורק מהחשיבה שכל אב כובש אדמה לו ולצאצאיו לדורי דורות לנצח, אחרת בשביל מה מקים משפחה ובשביל מה כובש אדמה לעצמו, מכאן מושג המשפטית ירושה, בעולם המודרני אין סיבה לירושה פשוט נחזיר את האדמה הדירה לחברה, והחברה תרויח יותר כסף)
החוקה הבינה שריבית והמצאת הכסף יכול לשעבד את האדם לעולם ולשלול ממנו מקום ביקום לגור בה,
ולכן מתמודדת החוקה בצורה שהיא נותנת להשתעבד לשש שנים ותו לא, היא נותנת לשחק בכסף אבל רק לשש שנים ואחר כך שמיטת חובות = ביטול הכסף,
התורה רואה בזה חוקי יסוד, לאפשר לכל אדם פרטי את נצחותו, ובעיקר שיוכל ללמוד כל חייו חכמה ובינה למצוא תרופה לכל המחלות ומי יודע בסוף ננצח את המוות גם כן,
התורה יודעת מראש שאם לא נקיים את החוקה הזאת, אין לנו סיכוי, נהיה עבדים וכעבדים מה לי ארץ ישראל מה לי חוץ לארץ בשום מקום אין לי סיכוי לנצחיות אישית, במילא בכל מקום החשיבה היא רק השבעים שנה שלי,
ולכן נצא שוב לגלות ושוב נחיה רק את השבעים שנה וצאצאינו (אם בכלל) יתבוללו באומות והלך האומה ח"ו,
זה בדיוק קרה מאז חורבן בית ראשון,
בכדי שלא נדבר באוויר, אני לא טוען שחייבים לחזור לחוקים בדיוק כפי שהתורה מציע אז בזמנם,
אפשר לעשות זאת באופן מודרני ובאופן יצירתי יותר כפי החכמה והתבונה של היום, אבל שהתוצאה תהיה כפי שהתורה רצתה, כלומר חירות האדם לו ולנצח נצחים (מצאצאיו הוא) ובעיקר התפתחות התבונה האנושית עד שננצח את המוות,
תוכן החשיבה של התורה חייבת להישמר, אחרת נחזור לגלות ונמשיך להפסיד את צאצאינו לטובת ההתבוללות שזה אומר האדם אישית מת, כי כל העומד למות כמת דמי, רק שצאצאיו חיים ומפתחים את התבונה האנושית אז הוא חיי לעולם כמו שמשה רבינו חיי היום עם זה שאנו דנים בחשיבתו עד ימינו אנו,
ג, זה באמת העונש, כמו במצריים שיוסף קנה את כל אזרחי מצריים ואדמתם לפרעה, ובסוף המצריים (המלך החדש שלא ידע את יוסף = ידע וידע) קנו את צאצאי יוסף וצאצאי כל בני ישראל לעבדים,
היום באמת אין לבריטים כמעט כלום מכל כיבושם, אבל את חוקם ההודים אוכלים עד היום לצערינו,
ד, אני טוען שצריך להיות יצירתיים יותר אם אנו חפצים בחיים נצחיים כאומה וכאדם פרטי,
אין כאן מקום לבחירה כנ"ל לעיל,
אגב: מהם הצדק וממי וממה אנו מגדירים מהי צדק ומשפט ?
רוב הצדק היום אנו לא מבינים מנין זה הגיע כמו הירושה לעיל,
ולכן אני טוען שכל המשפט בעולם מגיע מהיסודות של התורה וחשיבתם,
במילא אני טוען באו לחזור ליסודות המשפט והצדק,
נשלח ב-3/10/2012 19:59
ההתעוררות לחיבת ציון התחילה במזרח אירופה אצל הרב צבי הירש קאלישר שבפעילותו התורנית והציבורית שיכנע כמה מגדולי הדור, כגון הרב אליהו גוטמכר, בנחיצות קיום מצוות יישוב הארץ וגאולתה. כעבור כמה עשרות שנים, הרב שמואל מוהליבר, הנצי"ב מוולוז'ין, והרב מרדכי עלישברג ייסדו את תנועת חובבי ציון יחד עם סופרים שהתאכזבו מתנועת ההשכלה, ובראשם לילנבלום ואחד העם, והוגי דעות, כגון פינסקר. כשקמה התנועה הציונית, כמעט כל רבני רוסיה תמכו בה, ויהדות רוסיה היתה באותה תקופה הקהילה היהודית החשובה ביותר באירופה. התנועה הציונית קמה במזרח אירופה, ברוסיה, רומניה, ופולין, אולם רוב מנהיגיה, כגון הרצל סוקולוב ונורדאו, היו בעלי אוריינטציה מערבית.
נשלח ב-18/10/2012 12:50
אם כך,עליי לבקש אזרחות בריטית,לפי דבריכם.
ללמוד את תורת המשפט שלהם או שלנו,,וכיצד היא מתחברת אלי היהדות והציונות,האם חוקי המשפט מובאים מהברית החדשה. מה היחס אל הנבואה וכיוצא בזה.
נשלח ב-18/10/2012 13:02
מישהו פה למד משפטים בישראל?
אשמח אם מישהו יסביר לי כיצד מערכת המשפט בישראל עובדת.
לא איכפת לי אם יפתח אשכול חדש.
תוקן על ידי הוא_אה ב- 18/10/2012 13:02:55
נשלח ב-18/10/2012 13:33
הוא_אה כתב:
א. מדוע חוגגים את חנוכה?(אם אינה מופיע כלל בתלמוד)
תלמוד בבלי מסכת שבת דף כא עמוד ב
תנו רבנן: מצות חנוכה נר איש וביתו. והמהדרין - נר לכל אחד ואחד. והמהדרין מן המהדרין, בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמנה, מכאן ואילך פוחת והולך; ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך. אמר עולא: פליגי בה תרי אמוראי במערבא, רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא, חד אמר: טעמא דבית שמאי - כנגד ימים הנכנסין, וטעמא דבית הלל - כנגד ימים היוצאין. וחד אמר: טעמא דבית שמאי - כנגד פרי החג, וטעמא דבית הלל - דמעלין בקדש ואין מורידין. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שני זקנים היו בצידן, אחד עשה כבית שמאי ואחד עשה כדברי בית הלל, זה נותן טעם לדבריו - כנגד פרי החג, וזה נותן טעם לדבריו - דמעלין בקדש ואין מורידין.
תנו רבנן: נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. אם היה דר בעלייה - מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים. ובשעת הסכנה - מניחה על שלחנו, ודיו. אמר רבא: צריך נר אחרת להשתמש לאורה. ואי איכא מדורה - לא צריך, ואי אדם חשוב הוא, אף על גב דאיכא מדורה - צריך נר אחרת.
מאי חנוכה? דתנו רבנן: בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון, דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון. שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה.
נשלח ב-18/10/2012 13:47
אנסה להבין כיידיעתי הנוכחית. אינני יודע מה נכון ומה אינו נכון,לגביי בית שמאי,אולי נשאר את פרופסור אליאור ונשאל אותה מה אומרים בית שמאי.(ישירות)
אני מבין שאת כל סיפור הגבורה בחרב וחנית שעשו בית חשמונאי(צדוקים),לא סופר,אלה רק בספר מקבים,כל הסיפור שלמיטב החוקרים נכונותו מהימנה.
אני מבין גם שחז"ל ,החליטו לא לקחת חלק בסיפור הזה,הם העדיפו את אגדת נס פך השמן,והדלקת נרות לימים מתקצרים או מתארכים למיטב האור.(לא נכנס לעובי הקורה של הסוגיה)
מה שכן אני מבין,חז"ל העדיפו אגדה מאשר ראליה(צדוקים[ראלים],פרושים[אגדות])
זה היחס שהבנתי עד הנה.
כלומר חוקי המשפט הינם ביחס לאגדות? על אלו מחוקקים הלכות?
תוקן על ידי הוא_אה ב- 18/10/2012 13:57:47
נשלח ב-18/10/2012 14:20
אבל האמת זה לא מה שמעניין אותי,כרגע,אין לי צד בעיניין.
