יה"ר שבברכת כהנים

התרוץ אולי מספק לזמן הקצר ההוא כשיעקב עשה את המעשה מבלי לחשוב על התוצאה הקשה  אבל לתאר מעשה זה כמעשה של חסד ורחמים לאחר ראיית התוצאות ההרסניות של האפליה הזאת זה לא סביר.

כמובן שלקבלה יש תרוץ מוצלח יותר אבל כמו כל הסבר קבלי הוא מתאים רק לנפשות מסוימות.

אין הנדון דומה לראיה.
 בזמן מלחמה בכל טנק בעצם יושב רוצח בפוטנציה .אבל כידוע מזוית ראיה אחרת -המטרה מקדשת את האמצעים. גם  למחבלים הפלסטינאים המתאבדים אנחנו נקרא מחבלים אכזריים ואילו הערבים יקראו להם קדושים וזה מובן.

אבל כאן מדובר במשהו אחר לגמרי מדובר כאן בחוסר ראיה לטווח רחוק של יעקב אבינו שהביא לתוצאה הרסנית ללא ספק ללא קשר לזוויות ראיה כלשהן.

גם אותם אנשים אחרים שראו את התוצאה הקשה מאוחר יותר גם זווית הראיה שלהם השתנתה.וגם מה שראו באותה שעה היתה טעות פטאלית כי זה נבע מטפשות וקוצר ראיה.

מדובר פה על תפילה שהכהנים מתפללים לנשיאת חן וחסד ורחמים-זה יותר מתמוה להתחנן אל ה' על ידי השוואה למעשה שתוצאותיו היו הרסניות.ורק קצרי רואי טעו וחשבו אחרת.