ראב"ד הלכות תשובה פרק ה, הלכה ה' - משמעות דבריו

מדוע? בהחלט יתכן מצב שהתנאים יכריחו את הבחירה שלי - לא אוכל לבחור בערך שאני רואה אותו כטוב אל מול הטבע שמושך אותי ההפך מן הדבר שאני רואה אותו כטוב וכנכון.
אמנם במידה ותנאי הטבע לא יוכלו להכריע את הבחירה שלי ואוכל להתגבר על תנאי הטבע אזי הצלחתי לבחור בטוב כנגד מה שהטבע שלי אומר לי.
והאלוקים פשוט יודע מתי הטבע חזק ממני ומתי לא. והנה מקום לבחירה...

כשיש מאבק בין צד חזק לצד חלש אין שום בחירה - החזק מנצח (בין אם "אתה" הוא החזק ובין אם "הטבע").

בחירה חופשית פירושה שברגע ההכרעה שתי הדרכים אפשריות.

קדיש, דומה שאינך מבין את הנקודה. אם ניתן להסיק מן האישיות שלך כיצד תבחר במצב זה או אחר, אינך בוחר, אלא אתה כפוי לעשות כפי ש"בחרת" על-ידי מרכיבי האישיות שלך.

עצם העובדה שקיימות שתי אפשרויות עדיין לא אומר שיש בחירה. גם אם לפעמים אתה מצליח להתגבר על "הטבע" ולפעמים לא, אם אפשר לדעת מראש מתי תתגבר - זו אינה בחירה אלא מאבק צפוי מראש שבו מתגבר הצד החזק ("הטבע" או "אתה"), ולכן אין כאן שום בחירה.

שנהב, נתתי את הדוגמא של המורה היודע את מעשי תלמידו לקראת העתיד אעפ"י שאיננו משפיע על בחירתו. הקב"ה יודע כך רק יותר מדוייק. מדוע זה משפיע על הבחירה?

אם המורה יודע בודאות לתלמיד אין בחירה מכאן ולהבא.

ידיעת המורה אינה משפיעה על התלמיד. אך העובדה שהמורה יכול לדעת מראש במה יבחר התלמיד, על-פי נתוני התלמיד, מוכיחה שהתלמיד אינו באמת בוחר באופן חופשי, אלא הנתונים שלו גוזרים עליו כיצד "יבחר".

אם אתה מניח בחירה חופשית, פירושו של דבר שאין נתונים שקובעים כיצד תהיה הבחירה, ואם כן אין לדעת מראש כיצד היא תהיה (אלא אם ננבא את העתיד).

לדעתי זו טעות. אין שום בעיה שמורה המכיר היטב את תלמידו יודע מה יבחר. זה לא פוגע כלל בבחירת האדם. הרי האדם יכול תמיד לבחור. זו מציאות של כל יום. אני יודע שאבא שלי ישמור את השבת הבאה. זה לא פוגע בבחירה החפשית שלו אלא הוא עצמו מצד עצמו אין לו בחירה בדבר לא בגלל הידיעה שלי, זאת כי הוא התרגל לשמור שבת.
הקב"ה יודע מה תהיה פעולת האדם במצב מסויים מתוך היכרות מוחלטת של אותו אדם אמנם לא מדובר על ידיעה המכרחת אלא בהכרת האדם בלבד והידיעה היא דבר הנגזר מתוך האישיות שהאדם עיצב לעצמו.