| נשלח ב-3/10/2012 12:47 |
|
| |
חמור נושא ספרים (גדרי והגדרי התורה וההלכה)
מועדים לשמחה לכולם,
ניקח דוגמא חזקה ואז יבינו מה אני רוצה לטעון,
מתי נכנס השבת ?
בוודאי יאמרו בשקיעה\בערב,
האם השקיעה מכניסה את השבת או אנו קבענו שבשקיעה נכנס שבת ?
למשל יכולנו (סנהדרין) היום לקבוע שבשעה שבע בערב (בחורף ובקיץ ובאביב וסתיו) נכנס שבת, ולא להיות תלוים בשקיעה הטבעית, כלומר התליה בזמן הטבעי עושה את השבת או שאנו קבענו להיתלות בזמן הטבעי ?
כי לא היית שעונים וחשמל במילא זה היית השעון של אז כלומר השתמשו עם האור והחושך לשעון, היום שיש לנו שעון וחשמל ואין אנו משתמשים עם השעון הטבעי במילא יכולים אנו לקבוע מחדש מתי נכנס שבת ומתי יוצא שבת,
לדעתי אנו קבענו את השעון, ואין אנו תלויים בשקיעה,
ההוכחה לדברי תהיה כך:
מה דינו של יהודי הגר בקוטב הצפוני\הדרומי ששם (בערך) חצי שנה יום וחצי שנה לילה,
אז שבת אצלו כל שנה שביעית ובמשך כל השנה ?
אם נאמר שהשקיעה (היום והלילה) עושים את השבת. אז נכון יהיה לפסוק לו כך, כלומר כל השנה השביעית היא שבת אצלו וכל שש שנים חול,
מכאן הראיה שלא היום והלילה עושים את השבת רק אנו קובעים את השבת,
מהדוגמא הזה נוכל לעמיק ולהבין את כל התורה, כלומר שאין שום מצווה שהיא ראש בקיר = חמור נושא ספרים,
מה דעתכם חברי וחכמי וגולשי הפורום היקר,
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2012 09:08 |
|
| |
יש לדון בזה לאור דברי הגמרא על מי שאיבד את דרכו במדבר, שעושה כל יום שביעי שבת. האם זוהי הקביעה האמיתית מבחינתו או שמא (כפי שמבינים בד"כ) זהו רק זכר? נפ"מ אם הוא מחלל שבת בכה"ג האם עליו להביא חטאת.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2012 09:30 |
|
| |
על המאבד דרכו
יעויין באוה''ח הק' בענין זה לגבי מאבד דרכו לא הוי ממש שבת .
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2012 02:59 |
|
| |
<מי שאיבד את דרכו במדבר, שעושה כל יום שביעי שבת. האם זוהי הקביעה האמיתית מבחינתו או שמא (כפי שמבינים בד"כ) זהו רק זכר? נפ"מ אם הוא מחלל שבת בכה"ג האם עליו להביא חטאת>
מזכרוני:
הרב מנחם כשר ב"קו התאריך הישראלי" טוען, שרק לבני ישראל במדבר היתה ידיעה וודאית מתי הוא יום השבת, מפני שבאותו יום לא ירד המן.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 05/10/2012 03:02:48
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2012 04:20 |
|
| |
ראה עמוד אחרון (פרק מא) סוף טור א
תוקן על ידי נישטאיך ב- 05/10/2012 04:41:59
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2012 05:28 |
|
| |
שמירת שבת בתנאי-שביה
באילוצי עשיית-מלאכה - אוניברסיטת בר אילן
א. סוגית הבבלי: המהלך במדבר
ב. סוגית הירושלמי: גדול שנשבה בין העכו"ם ג. עדיפותה של שיטת המניה המחזורית ד. עיגון שיטת המניה המחזורית בנוסחאות ובטבלאות 1. נוסחאות יחס "המאמץ יחס "ההישג" יעילות" השיטה 2. טבלאות ה. מדוע לא נקט רב נחמן מחזור בן שבעה מנינים? ו. מדוע קושית ר' מנא היא דוקא מיום ג'? ז. משימה "קבלנית" שהוטלה על השבוי
תוקן על ידי נישטאיך ב- 05/10/2012 06:24:49
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2012 11:21 |
|
| |
מקס,
לא ירדתי לעומק דבריך, האם אתה בא לשלול את קביעת היום והלילה לפי השקיעה מכוח ההוכחה מהקוטב (אז מה כן?) או שאדרבה, אתה מוכיח שהקביעה של השקיעה לא מתבססת על קביעה שרירותית (ראש בקיר = חמור נושא ספרים ?) אלא על הגדרה הגיונית פרקטית לחלוקת היום והלילה ואין לך בכלל בעיה עם מה שבקוטב זה לא יהיה הגיוני (נצטרך למצוא מה יהיה הגיוני ונכון שם ואין זה סתירה).
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2012 12:45 |
|
| |
| מעמיקחקר כתב: |  | מקס,
לא ירדתי לעומק דבריך, האם אתה בא לשלול את קביעת היום והלילה לפי השקיעה מכוח ההוכחה מהקוטב (אז מה כן?) או שאדרבה, אתה מוכיח שהקביעה של השקיעה לא מתבססת על קביעה שרירותית (ראש בקיר = חמור נושא ספרים ?) אלא על הגדרה הגיונית פרקטית לחלוקת היום והלילה ואין לך בכלל בעיה עם מה שבקוטב זה לא יהיה הגיוני (נצטרך למצוא מה יהיה הגיוני ונכון שם ואין זה סתירה). |
|
מה שאני בא להוכיח (לאו דווקא בקביעת יום ולילה, רק בכל המצוות והעבירות) היא. שהכל מוגדר על ידי בני אנוש לפי הפרקטיקה של הזמן וידע הזמן (לו ידעו מהקוטב אז לא היו קובעים יום ולילה על פיהם, היו ממציאים שעות כמו שהמציאו את השעות בהמשך, לו ידעו שארץ עגול ?! לא היו קבעים עונות שנה כי הם לא נכונים באף מקום רק מקומי, כידוע בדרום הכדור עכשיו אביב, לו ידעו מהכדור לעולם לא היו מדברים על מזרח מערב דרום וצפון = קצבות הארץ, כלומר אפי' השפה היית אחרת לגמרי,)
שחנוך המציא את לוח, הוא גם (כנראה לצורך ההמון) טען שהם אותיות השמים, כביכול הם מעבר לקיבעה אנושית רגילה,
כידוע בוטל לוח שמשי על ידי החכמים, כלומר החכמים לא ראו את אותויות כמשהו מיסטי או מה שחייבים ללכת איתם ראש בקיר,
מה זה חשוב כל כך,
זה חשוב שנבין שאין טעם לריב (כמו שרבו על עניין קו התאריך וכדומה) יותר נכון יהיה שנבין שאנו קובעים את ההגדרות במילא בשביל מה לריב,
והיות שכך אז אין לך דבר יותר גדול מלהקים סנהדרין (זקנים נבחרי הציבור) ויתקנו תקנות אחידות לכל כלל האומה,
וחסל כל צורתינו מצד העניין הזה ואז נוכל כולנו לעסוק בדברים יותר רצינים לטובת האומה ולטובת כלל האנושות,
כבר אלפים שנה מאות אלפי לומדי תורה והלכה שבכל דור דור עוסקים ממש בשטויות, זה העובדה,
והכל בגלל השטות הזה של לא להקים סנהדרין = סמכות תורנית חייה בכל דור,
ואחד מהתירוצים למה לא להקים סנהדרין = סמכות תורנית. היא בדיוק הטענה הזו שהכל שמימי וההוא וההוא דיבר ברוח הקודש, כלומר שכל ההגדרות הם לא בידי בני אנוש,
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2012 07:19 |
|
| |
| maxmen כתב: |  | מועדים לשמחה לכולם,
ניקח דוגמא חזקה ואז יבינו מה אני רוצה לטעון,
מתי נכנס השבת ?
בוודאי יאמרו בשקיעה\בערב,
האם השקיעה מכניסה את השבת או אנו קבענו שבשקיעה נכנס שבת ?
למשל יכולנו (סנהדרין) היום לקבוע שבשעה שבע בערב (בחורף ובקיץ ובאביב וסתיו) נכנס שבת, ולא להיות תלוים בשקיעה הטבעית, כלומר התליה בזמן הטבעי עושה את השבת או שאנו קבענו להיתלות בזמן הטבעי ?
כי לא היית שעונים וחשמל במילא זה היית השעון של אז כלומר השתמשו עם האור והחושך לשעון, היום שיש לנו שעון וחשמל ואין אנו משתמשים עם השעון הטבעי במילא יכולים אנו לקבוע מחדש מתי נכנס שבת ומתי יוצא שבת,
לדעתי אנו קבענו את השעון, ואין אנו תלויים בשקיעה,
ההוכחה לדברי תהיה כך:
מה דינו של יהודי הגר בקוטב הצפוני\הדרומי ששם (בערך) חצי שנה יום וחצי שנה לילה,
אז שבת אצלו כל שנה שביעית ובמשך כל השנה ?
אם נאמר שהשקיעה (היום והלילה) עושים את השבת. אז נכון יהיה לפסוק לו כך, כלומר כל השנה השביעית היא שבת אצלו וכל שש שנים חול,
מכאן הראיה שלא היום והלילה עושים את השבת רק אנו קובעים את השבת,
מהדוגמא הזה נוכל לעמיק ולהבין את כל התורה, כלומר שאין שום מצווה שהיא ראש בקיר = חמור נושא ספרים,
מה דעתכם חברי וחכמי וגולשי הפורום היקר, |
|
הציווי בתורה לשמור שבת, הוא לשמור "את יום השבת".
הגדרת היום כמתחיל בשקיעה, נובעת מ"ויהי ערב ויהי בוקר יום...".
במסכת חגיגה יב. מצאנו: "ואמר רב יהודה אמר רב: עשרה דברים נבראו ביום ראשון. ואלו הן: שמים וארץ, תֹהו ובֹהו, אור וחשך, רוח ומים, מדת יום ומדת לילה". ועיין רש"י שם המסביר כי מידת היום ומידת הלילה - 24 שעות שביניהם.
האם ישראל קובעים את קדושת השבת? ביצה יז. : "רבי אומר: אף חותם בה 'מקדש השבת ישראל והזמנים'. תני תנא קמיה דרבינא: 'מקדש ישראל והשבת והזמנים'. אמר ליה: אטו שבת, ישראל מקדשי ליה? והא שבת מקדשא וקיימא! אלא אימא: 'מקדש השבת ישראל והזמנים'. אמר רב יוסף: הלכה כרבי, וכדתריץ רבינא."
שבת, סט: : "אמר רב הונא: היה מהלך במדבר, ואינו יודע אימתי שבת – מונה ששה ימים ומשמר יום אחד. חייא בר רב אומר: משמר יום אחד ומונה ששה. במאי קמיפלגי? מר סבר: כברייתו של עולם, ומר סבר: כאדם הראשון."
על בסיס דין זה, כתב היעב"ץ במפורש במור וקציעה:
צריך עיון איך ינהגו היושבים או נוסעים במדינות הסמוכות לקוטב, ...ונראה לי שיש למנות שם שבעה ימים שווים של כ"ד שעות שוות שלנו, ומחשב מיום שהגיע לשם, מונה הימים בשעות, ומקדש שביעי, כדרך שנזכר לעיל להולך במדבר.
שים לב, מקס, כי לשיטתך, הרי אותו אדם לא רק שומר שבת פעם בשבע שנים, אלא גם מניח תפילין פעם בשנה, וכן הלאה לגבי כל המצוות התלויות בזמן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2012 13:04 |
|
| |
| מואדיב כתב: |  | | הציווי בתורה לשמור שבת, הוא לשמור "את יום השבת".
יש קושי לשמור את יום השבת = שבת בראשית 1, המבול שהמזלות לא שמשו (לפחות לנח ובניו) במשך שנה (רק אם תניח שהיו כבר שעות מדויקות ליממה), 2, אם חנוך הוא זה שהמציא את הלוח אז עד זמנו\דורו לא חישבו\סיפרו את הימים, כי שאין לוח לא סופרים, 3, חייב להיות רצף של סופרים מאז אדם הראשון עד משה רבינו שקבע את השבת במצרים, (תלוי כמובן מתי התחילו לשמור שבת, חז"ל שהולכים בדיעה שמשה התחיל להנהיג שבת במצרים באמת דנים אייך משה קבע את השבת וטוענים באמת שהיית לו מסורת ספירה, שזה נשמע לא הגיוני, מי ספר שבע ימים סתם ?)
הגדרת היום כמתחיל בשקיעה, נובעת מ"ויהי ערב ויהי בוקר יום...".
הרשב"ם חולק עליך וטוען שמ"ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" מתחיל בזריחה, כלומר היום מתחיל מהבוקר והלילה אחרי היום ולא לפני היום,
במסכת חגיגה יב. מצאנו: "ואמר רב יהודה אמר רב: עשרה דברים נבראו ביום ראשון. ואלו הן: שמים וארץ, תֹהו ובֹהו, אור וחשך, רוח ומים, מדת יום ומדת לילה". ועיין רש"י שם המסביר כי מידת היום ומידת הלילה - 24 שעות שביניהם.
אוקיי אין מידת יום ולילה אמרנו לעיל, כל דבר שאין לו מידה כללי רק מקומי לא שמי "מידה" מהי מידת היום אם בכל מקום היא אחרת, דווקא החלוקה של 24 שעות ליממה יותר מדויק וכללי בכל הכדור, והשעות המציאו מאוחר יותר אחרי שהמציאו את השעונים,
מכאן אני אומר אם השעות יותר נכונות וכללי, אז נקבע שבשבע בערב שבת בכל הכדור,
יכולנו גם לקבוע שהשבת מתחיל ביום עד למוחרת ביום כפי שהרשב"ם טוען,
בקיצור אני רוצה להוכיח שהם לא שמימיים\מיסטיים, הכל בני אנוש קובעים, ואם כך הכל פונקציה של אחידות כלומר הקדמונים תלוי את העניין באילן גבוה אך ורק שלא יהיה מחלוקת ופירוד זמנים, שהזמן והלוח הכל יהיה אחיד,
אבל אם התליה באילן גבוה גרם לכל המחלוקות ביהדות, מתי זמן קריאת שמע מתי זמן תפילה ומתי בדיוק השקיעה כמה בין השמשות וכו' וכו' אז צריך פשוט להוריד אותם מהאילן הגבוה ולומר להם חמורים נושא ספרים אנו אנו קובעים את הזמנים, והתליה באלין גבוה היית בשביל המחרחי ריב שבכל דור ודור, בכדי שיהיה הלכה יחידה לכולם,
האם ישראל קובעים את קדושת השבת?
ביצה יז. : "רבי אומר: אף חותם בה 'מקדש השבת ישראל והזמנים'. תני תנא קמיה דרבינא: 'מקדש ישראל והשבת והזמנים'. אמר ליה: אטו שבת, ישראל מקדשי ליה? והא שבת מקדשא וקיימא! אלא אימא: 'מקדש השבת ישראל והזמנים'. אמר רב יוסף: הלכה כרבי, וכדתריץ רבינא."
בוודאי שההלכה כרבי כל זמן שמסוכם על השבת שהיא שבת בראשית (וכנראה היא לא שבת בראשית כנ"ל לעיל אבל מספיק לנו שזה מוסכם שיהיה אחידות הזמן אצל כולם) ברגע שלא יהיה מוסכם, אז לא מועיל הזעקה ששלי שבת בראשית ושלך לא, שוב נצטרך לבלף לטיפשים, ולכן אומרים מקדש השבת ואחריו ישראל, לומר שהשבת לא אנו קובעים רק היא שבת בראשית, שלא יהיה מקום לחזונאישניק לחלוק על בריסקער וחוזר חלילה,
אבל ברור היא 1, שזה לא צריך להיות באמת שבת בראשית העיקר המוסכמות, 2, התליה באילן גבוה כמו שבת בראשית יכול לגרום שבקוטב הצפוני\דרומי נחלל את השבת במשך שש שנים,
לומר לנו שתלויה באילן גבוה יש בא חיסרון גדול, למשל הגלות הארוך היא בגלל התליה באלין גבוה,
יוצא: שבגלל הטיפשים תולים באילן גבוה, והפיתרון של תליה באילן גבוה היא בעצמה חיסרון גדול, במילא טוב יהיה שלא נהיה טיפשים ואז לא יצטרכו החכמים להיתלות באילן גבוה וזה לא יחזור עלינו כבומרנג כמו הגלות הארוך,
שבת, סט: : "אמר רב הונא: היה מהלך במדבר, ואינו יודע אימתי שבת – מונה ששה ימים ומשמר יום אחד. חייא בר רב אומר: משמר יום אחד ומונה ששה. במאי קמיפלגי? מר סבר: כברייתו של עולם, ומר סבר: כאדם הראשון."
כאן המחלוקת היא לא עקרונית, כי לפי שניהם שבת היית באותו זמן, רק השאלה ממתי לספור או כמו שספרו אז בתחילת הבריאה = קודם ימי החול ואחר כך שבת, או לפי אדם שקודם היית אצלו שבת ואחר כך ספר ימי חול,
על בסיס דין זה, כתב היעב"ץ במפורש במור וקציעה:
צריך עיון איך ינהגו היושבים או נוסעים במדינות הסמוכות לקוטב, ...ונראה לי שיש למנות שם שבעה ימים שווים של כ"ד שעות שוות שלנו, ומחשב מיום שהגיע לשם, מונה הימים בשעות, ומקדש שביעי, כדרך שנזכר לעיל להולך במדבר.
נו זה בדיוק טעניתי, התורה רוצה חירות ושביתה כל שש יממות, יממה = 24 שעות, במילא לא משנה אייך נגדיר את יום השבת,
כי אם הטבע קובע את היממה אז אייך הוא רוצה לחדש כאן חידוש שכזה ? לכאורה היה צריך לפסוק שכל שש שנים חול ושנה שביעית שבת,
והיות שהיעב"ץ הבין את הפשוט מה שאני מסביר כאן ולכן פסק ששבת היא באמת כל שש כפול 24 שעות,
אחריו 24 שעות שבת
שים לב, מקס, כי לשיטתך, הרי אותו אדם לא רק שומר שבת פעם בשבע שנים, אלא גם מניח תפילין פעם בשנה, וכן הלאה לגבי כל המצוות התלויות בזמן.
שוב אתה מסכים איתי ולא חולק עלי. אתה אומר שגם תפילין, בוודאי מי שחושב שהיום היא אור וחושך ולא 12 + 12 = 24 ?! באמת לא יהיה חייב להניח תפילין רק פעם בשנה, וזה אבסורד !!!
ולכן אני טוען שבאמת כל הדאורייתא וכל הדרבנן שתלויים בזמן הם בעצם תלויים בשעות ולא באור ובחושך,
|
|
לסיכום העניין,
האנושות חייבת לוח, חייבת לחלק את היממה לשעות, חייבת לקבוע קו תאריך,
והיות שבני אנוש לא אוהבים להסכים ביניהם, אז יצטרכו החכמים בכל הדורות להיתלות באילן גבוה = מיסטיקה וכדומה, או לכפות מצד החוק שזה יכול לעשות רק אימפריה\מלך,
יוצא שכל התליה באילן גבוה מגיע מרוע בני אנוש ולא כי זה באמת כך,
התליה באילן גבוה גבה מחיר כבד מהאומה שרבו המחלוקת ויצאנו לגלות הארוך,
ואפי' שחזרנו לארצינו אנו ממשיכים להיתלות באילנות גבוהים, וזה חיסרון גדול כנ"ל,
אז אני טוען שצריך לבטל את האלילות הזו, ולהוכיח שאין בהם כלום,
ומי שטוען שיש בהם משהו, הוא פשוט חמור נושא ספרים ואין לו דעת,
אנו חייבים לדעת שכל קביעה חברתית, חייבת להיות אחיד, אז לא נצטרך לכפות או להיתלות באילן גבוה, ששניהם מביאות את הגלות,
מהדוגמא הזה נלמד לכל מצוות התורה,
בכדי שזה יעבוד נכון, אז אין לנו כלי יותר טוב מסנהדרין נבחרת מהציבור,
תוקן על ידי maxmen ב- 07/10/2012 13:15:07
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2012 13:37 |
|
| |
רציתי לתת עוד תובנה מעניינת (לדעתי כמובן)
והיות שב"ה מצאנו עוד מערכות שמש שיש להם כדור ארץ כמו שלנו,
וזה צריך לשמח כל אדם חושב ואוהב את האלוקים וביראתו, כי אין כבר את הבעיה של פיצוץ אוכלוסין כי אפשרי בעתיד בעזרת השם להגיע לשם,
ואז נשאל האם התורה רלוונטי שם ?
על פי החמורים הנושא ספרים בוודאי שלא, התורה שם לא רלוונטי כלל,
אם יוצאים בהנחה שהתורה נתנה משמים באופן הילדותי שבדבר, אז אין היא רלוונטית במערכות שמש אחרות,
אבל אם נבין מהי תורה משמים, שהמושג שמים הילדותית = תליה באילן גבוה, אז שוב נפלנו מהאילן הגבוה,
כלומר משה רבינו שתלה באילן גבוה בעצם כשל, כי אם ידע שיש עוד מערכות שמש וכדורי ארץ כשלנו. לא היה תולה באילן הזה,
האם המשה רבינו שיגיע לארץ במערכת שמש אחרת גם יתלה באילן גבוה ? או יהיה מספיק חכם לא להיתלות יותר באילן גבוה ופשוט יכפה חינוך חובה ? ואז כולנו יהיו מספיק משכילים לקבל על עצמינו את סמכות החכמים שבכל דור, או שכולנו נהיה חכמים בעצמינו ונגדיר גדרים תבוניים מוסכמים על כולם,
והבינו את עומק העניין,
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2012 01:44 |
|
| |
סיפור טרי יפיפה מהיום שמתאים לאשכול,
בהגבהת ספר תורה (זאת הברכה) רצה יהודי לעשות את ההגבה שנוהגים לעשות בשמחת תורה,
אמרתי לו שלא עושים זאת רק לספר בראשית,
אוקי (אומר היהודי) אני רוצה לעשות בספר בראשית,
אני אומר לו 1, אולי יש כאן יהודי עם יד שמאלית, 2 ספרי התורה של היום (שהקלף היא משליל) לא צריך לעשות הגבהה כזו,
ורובם אומרו לי זה מנהג וחייבים לעשות כך,
מה אתם אומרים ???
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2012 13:13 |
|
| |
ברצוני להגיב להודעת הפתיחה של אשכול זה.
מקסמן, האסמכתה עליה אתה מסתמך והדוגמא שהבאת מיהודי הנמצא בקטבים שהוא קובע הוא את מועדי כניסת ויציאת השבת ע"פ השעון, היינו בצורה מלאכותית, שהרי אם יסתמך על "הזמן הטבעי" יצטרך לעשות שישה חודשים חול ושישה חודשים שבת, וזה לא הגיוני, ואם כך אתה מסיק שגם לגבי השבת "הרגילה" היא תיקבע ע"פ קריטריונים מלאכותיים, היינו ע"פ שעה קבועה ולא על סמך "הזמן הטבעי (שקיעה, צאת הכוכבים וכדו')
עד כאן הבאתי מדבריך.
עלי להעמידך על מספר טעויות הקשורות להנחות היסוד שלך.
התורה חוקיה ומצוותיה, ברובם הגדול ניתנו ע"מ לקיימם בארץ ישראל.
דבר זה מבוטא במקרים רבים וניתן גם להבנה מהפסוקים עצמם (כי תבואו אל הארץ, דיני הקורבנות, המועדים הקשורים לעונות השנה: חג האסיף=סוכות, חג הקציר=שבועות, חג האביב=פסח, ועוד)
קיום המצוות שלא בתחומי א"י, דומה הוא לקיום מצוות כגון תרו"מ, תפילה במקום קרבנות וכו' שזה קיום לא כל כך "מלכתחילה" אלא כדי שלא תשתכח המצווה, וקיום שהוא קרוב ככל הניתן לליבה של המצווה המקורית.
לפיכך, שבת בקטבים היא לא שבת "לכתחילה", אלא שבת "בדיעבד", ויהודי הנמצא בקטבים, מקיים בעצם שבת בצורה הכי קרובה לשבת "האמיתית" כפי האפשר לו.
ומכיוון שהאופן בו הוא מקיים את השבת שם, הוא בדיעבד, אין זה יכול ללמד על מצב השבת "לכתחילה".
ואי אפשר ללמוד ממצבי "דיעבד" על ה"לכתחילה".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2012 13:33 |
|
| |
מקסמן, לאחר שקראתי עוד הודעה שלך, אני קולט שאתה רוצה ללכת "רחוק מדי" ולסטות "רחוק מדי" בהסתמך על אפשרויות "מדעיות" או "בדיוניות", או "פסבדו מדעיות", שספק אם הן מועילות, ספק אינן מועילות, ספק אפשריות ספק אינן אפשריות, ותגובתי אינה הולכת "רחוק לשם", כי אני לא מאמין "בהשתרעות" לשם, מהסיבות שציינתי.
לכן כנראה מה שכתבתי קודם יהיה מגוחך בעיניך "שלא ירדתי לסוף דעתך".
ואכן, הכאן ועכשיו הוא שמעניין אותי ולא "השתרעות היתר", דוגמת "מדע בדיוני הלכתי" כפי שהתרשמתי שאתה מוביל את דבריך לשם.
ולוואי שאנו יכולים לפתור את "הכאן ועכשיו", לפני שאנו הולכים לאותם מחוזות "לא עכשוויים" [ואני מאמין שברגע שהם כן יהיו רלוונטיים (אם בכלל) נקבל את התבונה לפתור את השאלות האמונתיות וההלכתיות שיהיו קשורים אליהם.]
אבל בינתיים, אינני רוצה בכלל אפילו לנסות להתעסק בהם, ואת האנרגיה הזו עדיף לי להוציא בשאלות הכאן ועכשיו..
תוקן על ידי לריחשמניך1 ב- 09/10/2012 13:35:03
|
|
|
|
|