|
|
| נשלח ב-8/10/2012 22:57 |
 |
| |
דלפון זה צירוף של דלק וטלפון מה שגורם לנו בימינו אנו להיות דלפונים
ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2012 23:06 |
|
| |
גוברנור, לא מדובר בטענה חסרת מובהקות כפי שמשתמע מדבריך (למשל אני אטען שבתורה יש הרבה אותיות א', אבל בעצם אין שום סטיה מובהקת לטובת א'), אלא שמדובר בטיעון למובהקות, שנראה פנטסטי, אבל אין דרך לכמת את מידת פנטסטיותו, ולכן א"א להפוך את הטיעון למתמטי.
בעיה זו קיימת בהרבה טיעונים פנטסטיים, כולל רמזי מגילת אסתר אם באמת הם היו פנטסטיים, אם אני אטען ששמי הוא 'רמי הצפרדע' ובמשך שמונה הפעמים האחרונות שעברתי ברחוב 'רמי' קפצה לי על הכובע צפרדע, זה יהיה פנטסטי מאד, אבל לא ניתן לכימות ולהערכה סטטיסטית. שכן אין דרך להעריך את מספר האפשרויות האחרות שיכלו להתרחש. יכל הרי גם לקרות שאעבור ברחוב צפרדע ויקפוץ עלי רמי, או שאראה על השלט של רמי לוי ציור של צפרדע, או שהאותיות ר'מ'י' וכו' יש אינסוף אירועים ואין שום דרך לקבוע מה הסיכוי שיקרה לי מקרה כזה. אעפ"כ הטענה נשמעת פנטסטית ולא סבירה ולכן אף אחד לא יאמין לי שכך אכן קרה, גם אם אשבע בזקן הנביא או בכובעו של מיימוני.
זה בדיוק המצב עם הדילוגים, וזו הבעיה של פרופ' אומן, שאי אפשר לכמת את הטיעון שבתורה יש צירופי רמי + צפרדע מופלאים שלא היינו מצפים להם. כי יש אינסוף אפשרויות אחרות שהיו יכולות להיות. אבל הטיעון עצמו הוא דבר מופלא ומפליא, ולא סתם טענה חסרת מובהקות.
ולגבי הת'ש'ז' מדובר בשגיאה, שכן אם האלף הששי מסומן בה' שנת תשז' צריכה להיות מסומנת בו', או להיפך. שיטת הסימון היא בלתי אחידה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2012 23:11 |
|
| |
לגבי ההדר קבלוה, אם לא הבנתם זה היה בקריצה.
.
אפרים
תגובתך עלבון לאינטלגנציה, דיברו על רמזים ? על גימטריא ? דילוגים ?
איך אתה מסביר סטטיסטית, שכותב המגילה בעשרת בני המן טרח להקטין אותיות תש"ז. ויליוס שטרייכר דקה לפני מותו נזכר מפורים.... ממש סביר כמו שהשמש זורחת בבוקר.
(וכמובן קיימת ההקבלה בין רצונו של המן למחות את העם המפוזר והמפורד ה"ה היהודים, לבין היטלר שמלאכתו כמעט צלחה)
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2012 23:14 |
|
| |
פרוגרמי
אדרבה, תעלה כמה אפשרויות תיאורטיות על התש"ז המוקטן.
לי אישית אין הרבה, בעצם אין לי כלום, אפי' לא משהו שולי חסר משמעות.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2012 23:45 |
|
| |
לגבי תשז' הערתי שזו סתירה פנימית אם אלף ששי = ה', אזי תשז' = תשח'.
האפשרויות הם אינסופיות, כל צירוף אותיות יכול לסמל שנה, או זמן, או מקום, או מספר אחר מהחיים, וכל שם או סיטואציה יכול להתקשר. כשאתה שואל: מה הסיכוי שנמצא בטקסט אזכור או משהו קרוב לאירוע מסויים, הסיכוי הוא קטן. אבל מכיון שקורים מליוני אירועים ויש בתנ"ך אלפי טקסטים, אי אפשר לכמת זאת, היה אפשר שתמצא בספר חבקוק פרק ג' רמז לאירוע של המהפכה הצרפתית על ידי קרי וכתיב, או שתמצא באיוב ל' רמז לצונאמי בתאילנד וכו' עד אינסוף. אז איך אפשר לקבוע מה הסיכוי למופע שצויין כאן?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2012 23:53 |
|
| |
אתה צודק, ולכן לא אהבתי את ענין הדילוגים וכד'.
אבל כאן נדמה לי שיש משהו מעבר לאקראיות.
לגבי הו' והה', בפועל כתוב ו' גדולה, ותש"ז בקטן.
אכן היה אפשר גם ה' כדי לרמוז כמו שכותבים 'התש"ז', בפועל כתבו ו' כמו המאה העשרים ואחד שכותבים את זה 2000. אני לא רואה כאן בעיה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2012 23:55 |
|
| |
כפי שציינתי, ההחלטה לא נתקבלה פה אחד. חוות הדעת של יושב הראש של הוועדה אומרת בין היתר (סעיף 11): We come finally to the bottom line: A priori, the thesis of the Codes research seems wildly improbable. Though the original work of Witztum, Rips, and Rosenberg, and that of Gans, established a prima facie case for the existence of the codes, this case was undermined by the work of the ''opponents'' (see Point 6 above). Research conducted under my own supervision failed to confirm the existence of the codes—though it also did not establish their non-existence. So I must return to my a priori estimate, that the Codes phenomenon is improbable
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2012 00:03 |
|
| |
אולם אם שנת ה'תש"ז היתה שנת 1946, אזי שנת תש"ז היתה שנת 3054 לפנה"ס
האין זאת ?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2012 00:21 |
|
| |
אני התייחסתי לרעיון של אריסי וארידי וארידתא.
ולגבי תש"ז-על מקריות שמעת? הרי אם רצו לרמז על השואה יכלו לעשות זאת ברמז קצת יותר עבה מאשר הקטנת שלש אותיות וקריאת שלשה בנים מתוך העשרה בתחילית ארי.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2012 00:24 |
|
| |
| פוגמישו כתב: |  | מקס,
אני דווקא מכיר באופן אישית אנשים שאמרו לי שהם חזרו בתשובה בזכות הנושא של הצופן התנכ"י.
אני לא מתעסק בזה כמעט אף פעם, אבל עובדה שזה מחזק אנשים... |
|
מי שחוזר בתשובה משקרים יכול גם להתאסלם באותו דרך,
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2012 00:27 |
|
| |
| דייר כתב: | | זה לעומת זה עשה האלוקים
מול בר הילל יש את פרופסור ריפס
למה להאמין לזאת ולא לזה? |
|
כדאי לשמוע ולהכריעה, אין כאן אן דן דינו,
בתכלס הם פשוט עבדו על כולם בעיניים, לדוגמא אם יש עשרות שמות להגר"א וכך מצאו אותו פה ושם ?! אז זה נוכלות !!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2012 00:31 |
|
| |
| פרוגרמי כתב: | | אבל כמו שאומר מקסמן העיקר מה שאומר התבונה (של צד אחד צפוי מראש) כי בראשית היה התבונה |
|
אני לא מבין מה התלבשתה עלי אני לא הומו, חפש לך מישהו אחר,
לשאר הגולשים אני אומר. נכון באמת, כך אומרים חז"ל והנה שוב
(יג') חכמים ונבנים וידעים,,,,,,(טו') ואקח ,,,,חכמים וידעים: בי"ת בו בינה וכו' שאלמלא בינה אין כל העולם כלו מתקיים אפילו שעה אחת, שנאמר: "הבו לכם אנשים חכמים ונבנים" באותה שעה אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: בני ! הבו עליכם בעלי בינה להיות ראשים עליכם, מיד הלך משה רבינו והיה מחזיר (= מסובב ומחפש) בכל משכנותיהם של ישראל ובקש בני אדם בעלי בינה ולא מצא, שנאמר: "ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים" ולא מצא "נבנים" מכאן אתה למד שגדולה בינה לפני הקדוש ברוך הוא יותר מן התורה, שאפילו אדם קורא תורה נביאים וכתובים ושונה משנה ומדרש, הלכות ואגדות, שמועות ותוספתות, מושלות ומעמדות וכל סדרי בראשית, ואין בו בינה ?! אין תורתו שוה כלום !
שנאמר:(ישעיה כט' יד') "ובינת נבניו תסתתר"
(אותיות דרבי עקיבא)
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2012 00:46 |
|
| |
| קסת כתב: | | שמעתי שהגר"ח גריינימן שליט"א שיש לו קשר טוב עם תנועת ערכים לא היתה דעתו נוחה מהבאת ראיה דרך דבר זה, הוא טען שיתכן שיבואו אחרים ויפרכו את זה.
. |
|
אם הוא תלמיד חכם אז לא מסיבת שמה יפרכו לא נוחה דעתו, כי פשוט הוא יודע שלתורה יש תיקון סופרים והתיקון סופרים לא עשו על פי רוח הקודש רק בהכרעה על פי רוב שזה אומר שלא היית להם רוח הקודש אחרת לא היו מכריעים על פי רוב, כי הכרעה על פי רוב עושים בין ברירה ולא כי הרוב צודק,
בקיצור מי שרק קצת תלמיד חכם יודע שהתורה שנמצא בידינו לא נכתבה ברוח הקודש במילא בלי הביקורת של פרופ' הלל לא האמנתי לסיפור מתחילה,
אותו סיפור לגבי האוטיסטים:
שאלו אותי אז שהתפוצץ הסיפור, למה אני מכחיש כל דבר שכזה.
אמרתי לא צריך להיות מומחה בדבר, רק לשמוע את התשובות משמים של האוטיסטים אנו רואים שהם ברמה של המחזיק את ידו של האוטיסט,
לסיכום העניין אחת ולתמיד,
אברהם ומשה וכל חכמי ישראל נלחמו בדיוק על דברים כאלה, זו היהדות וזו גאוותינו,
אני אתן לכם דוגמא חזקה,
חלומות:
ההלכה והגמ' וכולם כמעט יתנו לאנשים לתת להם (לחלומות) משמעות, אבל עד דיני ממון, כלומר לא פוסקים בדיני ממון על פי חלום,
אם זה לא מספיק לכם להבין שאין בחלומות על פי היהדות כלום ?! אפי' שתצטטו לנו מיליוני חלומות בספרות, היא לא תעזור כל זמן שאין אנו סומכים עליהם בעניני ממון,
זה הברומטר, אם איפה שצריך צדק מוחלט לא סומכים עליהם אז אין בהם ממש,
עכשיו האם יפסקו בדיני ממון על פי הדילוגים או על פי האוטיסטים ?????
ואם לא ?! אז תזרקו את כל הזבל הזה לפח !!!
עד כאן דיברתי סתם כמה שזה לא רציני,
אבל בעניין ההזק שזה עושה והחילול השם שזה עושה ?!
על זה צריך כל אדם יראי השם לחשוב לפני שהוא מחזיר בתשובה עם השטויות האלה, כי לדעתי הוא מקרב את היהדות לנצרות ומרחיק את היהדות מיסודיה האמיתיים,
תוקן על ידי maxmen ב- 09/10/2012 00:56:05
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2012 01:11 |
|
| |
42
ברוך הבא אל הפורום!
ציינת למאמר קצר בפורום של אש התורה. אסכם את הנקודות המרכזיות שם:
א. במגילה מסופר על הריגת בני המן ותלית עשרה מהם לאחר מותם. הוצגה השאלה: מדוע תבעה זאת אסתר?
ב. יש אותיות קטנות בכתיבת שמות בני המן ברשימת המומתים. שלוש אותיות שמצטרפות ל: ת, ש, ז.
ג. בשנת תש"ז (ה' תשז) הוצאו להורג עשרה פושעים נאצים, מראשי המשטר הגרמני. בתליה.
וכעת אני שואל: איך זה קשור? לאן זה מוביל?
אני משער שהטענה אמורה להיות שעשרת הנאצים הם כנגד עשרת בני המן. והתליה של אסתר היא כנגד הוצאתם להורג בתליה.
מה שלא נאמר הוא האם אסתר צפתה את הדברים ברוח קודשה (נבואה זה קצת יותר מדי לייחס לה), או שאסתר גרמה להם לקרות.
***
לאחר שקראתי את הדברים, יצאתי עם תחושה עמוקה של אכזבה. גם מהחומר, גם מהכותב, גם מהקוראים.
הרשה לי להציע ביקורת: זו תמימות עצומה להציג את הטענות שמובאות במאמר זה.
מדוע תמימות? במובן של חוסר מודעות. חוסר מודעות לכמה ענינים שממוטטים את כל המבנה שמוצג שם.
ראשית, ניתן למצוא קשר בין כל שתי עובדות בעולם. זה תלוי בכוח היוצר של מי שמחפש.
מה הם היסודות של הקישור: המספר עשרה, התליה, העובדה שהמן היה אויב של עם ישראל אם כי לא ברור אם גם בניו היו שותפים לשנאתו למרדכי ולעם ישראל. האותיות שמצטרפות למספר השנה (בלי האלפים).
והרי ההשוואה, אם המטרה היא ליצור כזו, אינה שלמה. בני המן נתלו לאחר מותם. הנאצים הוצאו להורג בתליה. למעשה, כדאי לבדוק איך מוציאים להורג בתליה בזמננו - זה הליך מתוחכם למדי - ואיך עשו זאת בעבר, ומה היה טיבה של תליה לאחר המוות. השם "תליה" משותף, אבל האם הוא מצביע על אותו דבר?
(כהערה פרשנית אני מביע את ההשערה שתליה לאחר המוות היתה ענישה נוספת של בזיון למשפחה ואולי למת. הרי זה מה שאסרה תורה כאשר נאסר לתלות את המוצא להורג לאחר מותו. אסתר רצתה כנראה להנחיל את הבזיון הזה לבני המן.)
כלומר, הדמיון שמחבר בין האירועים הוא חלקי.
שלישית, מה בדיוק הטענה שמובעת כאן? מה ההסבר להקבלה (החלקית) שמצאו הכותבים בין שני האירועים?
אולי כוונתם היא לטעון משהו מעין "ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא". כלומר "אין דבר שאינו רמוז בתורה" כאשר המילה "תורה" נתפסת במובן הרחב ביותר. (וכמובן, מגילת אסתר מספרת על הצלת עם ישראל מידי רודף שמבקש לכלותו, מעין היטלר מוקדם).
הדבר העיקרי שחסר בטיעון הלא שלם שמובע במאמר המלונקק הוא שלא ברור מה מבקש הכותב להראות. האם הוא מתכוון לטיעון מהסוג הבא:
1. יש ה'.
ה' שומר על עם ישראל.
ה' יודע עתידות.
ה' ניבא את הנביאים.
ה' השאיר רמזים לעתידות בתוך ספרי התנ"ך...
והנה הרמז שהתגלה.
איני יודע איך להסביר עוד עד כמה קשה לראות "רמז" בצירוף הזה. הייתי מציע לחפש רמזים מקבילים במקומות אחרים, אבל מלכתחילה הקישור הוא כה קלוש עד שקשה לאפיין אותו בצורה כזו שתאפשר לחפש דומים לו.
כלומר, בדיון על הקודים הוצעה מתודולוגיה של חיפוש קודים. אפשר לשלול את הגישה (ואני בין השוללים) אבל שם יש לפחות שיטה מוגדרת שאפשר לנסות להריץ על טקסטים מקבילים ולראות אם מקבלים תוצאות כאלו או לא.
כאן, מהי המתודולוגיה שבה נחשפו הקשרים או הקשרים כביכול שאפשר לאפיין ולנסות להחיל במקומות אחרים?
זה החלק המרכזי שחסר בטיעון. וכמדומה שההתלהבות של התגלית נועדה להסתיר את העדרו.
***
אפשר היה לשאול למה לטרוח לקלקל מאמר שאולי מחזק אנשים באמונה ביהדות. אז נניח שיש כאן הונאה מסויימת, אז מה?
כמדומה שחשוב מאד לא לנסות "למכור" הטעיות למען היהדות. ולו גם מפני שסופן להחשף, ואז במקום לקרב הן יגרמו לריחוק. אדם ביקורתי מעט שקורא את המאמר הזה עלול לומר: וכי על זה מתבססת היהדות? אין טעם לקרוא עוד...
לכן חשוב להבהיר שהגישה מוטעית, ואין להאשים את היהדות בכך שיש לה מייצגים שמנסים ליחצן אותה בתואנות פגומות מבחינה מתודולוגית.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2012 02:10 |
|
| |
צר לי אבל איני שותף לחוסר ההתלבות שלך, אמנם אין להתלהב מדברים שגויים.
אבל בלא מילים גבוהות או מתודולוגיות מפולספות, יש כאן משהו מעורר תהייה והתפעמות, מה זה מוכיח ?! כלום, אבל כיהודה ועוד לקרא זה לדעתי חזק יותר "ממעד הר סיני" שבעיני ניתן לשתול את זה בכל טקסט "קדוש" גם בזמננו אנו. בעוד רבים רואים את זה כתשתית היהדות.
|
|
|
|
|
