בתנ"ך לפחות אתה בטוח שהסיפור מציאותי.
בגמרא אתה לא בטוח אם הסיפור דמיוני או מוגזם או מיתוס וכיו"ב. מקסימום המגיד שיעור יביא לך איזה מפרש אחד שאומר ש"תשמע, המעשה הזה לא צריך להבין אותו כפשוטו וכו' וכו'..."
הכי מוכר זה הסיפור של רבא ור' זירא:
רבה ורבי זירא עבדו (=עשו) סעודת פורים בהדי הדדי (=ביחד). איבסום (=התבסמו). קם רבה שחטיה לרבי זירא (=קם רבה ושחט את רבי זירא). למחר בעי רחמי ואחייה (=למחרת התפלל עליו והחיה אותו). לשנה אמר ליה ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי (=בשנה הבאה אמר לו: יבוא כבודו ונסעד יחד סעודת פורים). אמר ליה לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא (=אמר לו: לא בכל שעה ושעה מתרחש נס)
(מסכת מגילה דף ז:)
אגב, לרבי מחב"ד יש דרך מיוחדת להסביר את המעשה הזה. אם אתם כ"כ סקרנים לדעת, רבא סיפר לר' זירא בפורים סודות תורה (נכנס יין יצא סוד) אבל זה היה במדרגה כ"כ גדולה שר' זירא פשוט לא עמד בסודות האלה והגיע לכלות הנפש ולמיתה (או ממש קרוב לכך)
|
|
