|
|
| נשלח ב-11/10/2012 17:23 |
 |
| |
קדיש
ברוך הבא אל הפורום!
תודה על השאלות החשובות אבל אולי אותו בחור שאתה לו לפה יבוא לכאן בעצמו, ישאל ויקשיב, יקרא ויענה?
וכך נרויח כולנו. וכי רק הוא מתקשה בשאלות כאלו?
הבה נחזור ונתבונן בהן, כי הן פחות פשוטות ממה שאפשר לחשוב. ובכלל, דווקא שאלות פשוטות מעוררות לעתים את הצורך בתשובות מורכבות מאד.
***
הוכחה לתורה מסיני
כתבת:
הוא מבקש הוכחות לכך שהתורה ניתנה במעמד הר סיני לעיני מיליונים ושלא החדירו איזו תורה מזוייפת במהלך השנים.. - האם לדעתכם ניתן להוכיח לו זאת?
והנה, השאלה הזו כוללת המון נושאי יסוד.
מהי הוכחה? השאלה היא קודם כל היסטורית. האם היה מעמד הר סיני. מה ניתן בו. איך מה שניתן בו, מערכת חוק ומשפט כתובה ובעל פה, עבר מדור לדור? איך אפשר לדעת שזה נכון?
ומהי תורה? חמישה חומשי תורה הכתובים בספר? התורה שבעל פה? עשרת הדברות? פרשנות חז"ל למצוות?
האם מישהו יכול היה להתערב במהלך ההעברה הזו ולזייף את תכניה, חלקם או כולם?
והנה כמה הערות:
1. מן הסתם השואל רוצה הוכחה היסטורית. אז צריך לדעת כיצד משיגים הוכחות במדע ההיסטוריה ומה נחשב להוכחה. כיון שאין לנו מכונות זמן, אנו מסתמכים על מסורות. המסורת של עם ישראל כפי שהיא מתועדת בתנ"ך ושוב במשנה מדברת על תורה שניתנה בסיני לעיני עם רב. חלק מן התורה ניתן אז בכתב, חלקו הוכתב למשה בשנים שאחר כך עד שנכנסו לארץ ישראל, והיתה גם תורה שבעל פה, כללים ופרטים, שמכילה את המצוות, תרי"ג המצוות, וכן כללי עזר למציאת פתרונות לשאלות שיתחדשו כגון להסתמך על דעת החכמים לעתיד לבוא.
2. מה שנכתב בפסקה הקודמת מוצג במסורת אבל זה לא שאין עליה עוררין. ראשית, האם יש להאמין למסורת המעידה על עצמה? כמה מחכמי ישראל חשבו שכן - וכך כתב ר' יהודה הלוי בימי הבינים - וכך מקובל עד היום הזה. אבל זה לא שאין מערערין. ושוב, איך אפשר להציג הוכחה למשהו שחלקו עבר על פה וחלקו נכתב לא ידוע מתי, אם אין מוכנים להאמין לתוכן? וגם התוכן הכתוב ניתן לפרשנויות נוספות?
אני עצמי מאמין למסורת הזו, אבל אני יודע עד כמה קשה או בלתי אפשרי להניח דעתו של מי שלא די לו ב"מסתבר היסטורי", מה גם שבמסורת עצמה, כפי שהיא מוצגת לפעמים בציבור היום, יש הגזמות (האם היו באמת מיליונים במעמד הר סיני או פחות? האם הם שמעו את כל עשרת הדברות או את חלקן? מה נכלל במצוות שקיבל משה ומה הוא פרשנות מאוחרת? ועוד).
וראה עוד לקמן.
***
שאלות אינסופיות ו"ראש שקט"
כתבת:
גם אם הוכחנו לו זאת, הוא טוען כי תמיד מתעוררות לו שאלות על מה שכן הוכיחו לו. תמיד יש שאלות. כיצד ניתן להיות ב"ראש שקט" מה שנקרא בעניין הזה של האמונה?
גם כאן יש כמה נושאים, אבל הדיון הפעם הוא במקומות אחרים.
1. האם התהליך של הצגת שאלות נגמר אי פעם? - ובכן, לא. אבל לא רק באמונה ובדת, אלא אפילו במדע, אפילו באם המדעים המדוייקים, הלא היא המתמטיקה.
דוגמא שיש בה מן הענין: נניח שאנו מחפשים תיאוריה פיזיקלית שתסביר את תנועת הכוכבים שאנו רואים בשמים ותאפשר לנו לצפות היכן יהיו בעתיד, ולשלוח אליהם חלליות, ועוד.
בתולדות האנושות ידוע לי על שלוש תיאוריות שניסו והצליחו להסביר את התנועה ולהציע תחזיות.
האחת היתה של תלמי: הארץ במרכז, השמש מקיפה אותה, וכן שאר הכוכבים. התיאוריה הזו לא נכונה, אבל עלה בידה לספק תצפיות מראש לתנועות.
השניה היתה של ניוטון. ועד היום לומדים אותה בבתי הספר.
השלישית היא של אינשטיין. יש איזה ניסוי ידוע שהוכיח שאיינשטיין צדק מניוטון אבל יש עדיין שאלות פתוחות שלא נמצאה להן תשובה (ואולי אין?).
אז האם לא נלמד פיזיקה? מי שירצה ודאי יעסוק בתחום, וזו לא תהיה טעות. עליו ללמוד את המידע העדכני ולהמשיך ללמוד.
אותו דבר לגבי המסורת היהודית.
צריך ללמוד, להתרשם מן הראיות שבעד, ולחזור וללמוד עוד. ואם יהיו שאלות, תמיד אפשר לחזור לכאן ולשאול. ולמצוא חברים ורבנים ומורים ולהמשיך לברר.
ואיני אומר שאין הבדל בין המדע של המתמטיקה והפיזיקה שיש בו ראיות יחסית ודאיות לבין מדע ההיסטוריה (שבו חיפשנו כזכור ראיות למעמד הר סיני). אבל הדרך ללכת בה היא אותה דרך. נאמנות לאמת, חיפוש, ולהמשיך ללמוד.
***
הערה חשובה
כל מה שכתבתי כאן נוגע לשאלה: איך אנו יודעים שהיה מעמד הר סיני ומה נמסר בו.
בפועל, יש עוד הרבה דברים לעשות כיהודי. חלקם גם נותנים תשובה משלהם. כאשר אדם שומר תורה ומצוות, שומר שבת, מתפלל (גם אם התפילה שלו על תנאי ש"אני מקוה שאני יודע למי אני מתפלל), ובעיקר לומד את המקורות, הוא מבין יותר, ונוספות לו ודאויות. יהיו לו עוד שאלות, אבל הן תהיינה שאלות אחרות.
צריך לנסות ולראות. וכך דרשו הפילוסופים הראשונים שזה מונח בדברי משורר התהלים: טעמו וראו כי טוב ה'.
יש להאריך בדבר זה ואפשר לשאול ואנסה לענות.
***
לימוד התורה קשה או נעים?
כתבת:
לימוד התורה - כיצד הוא יכול ללמוד תורה כאשר הוא לא נהנה מכך? הוא מרגיש בכך סבל וקושי. מאידך הוא יודע שהטוב ביותר זה ללמוד תורה. האם יש פיתרון לגרום ללימוד שיהיה ערב לו?
בוודאי שלימוד התורה אמור להיות מהנה ומרתק! ובוודאי לא סבל.
ושוב צריך לשאול על הרקע למה שכתבת:
איך הוא לומד?
מה הוא לומד?
היכן הוא לומד?
אלו ספרים, אלו שיעורים, מי המורים? איך מתנהל השיעור?
למשל, האם הוא לומד משנה או גמרא? לבדו או עם חבר? במסגרת, כמו שיעור דף יומי או ישיבה לבעלי תשובה או ישיבה "רגילה"?
ומה הקושי שלו? האם הנושאים לא מעניינים אותו? או שלא נותנים לו לשאול את השאלות שהוא רוצה לשאול? יש כה הרבה אפשרויות!
לפי השאלות והצורך, כך התשובות.
אפשר גם לפנות באישי אם תרצה.
בכל אופן, מי שגילה את התורה והיהדות והחל ללמוד אותם, ודאי נמצא בדרך הנכונה, לדעתי, וכמה שיוסיף לשאול וללמוד כך ידע יותר וישמח יותר, אבל זה לא אומר שלא יהיו רגעים קשים או שלא יהיו התמודדויות.
לפיכך, המשך לשאול והמשך לחפש!
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2012 18:00 |
|
| |
| Kaddish כתב: |  | שלום וברכה,
פרוגרמי, כיצד אדם יכול להשלים עם מסקנות מסויימות כאשר אלו אינן ברורות לו דים? לא מדובר כאן בנושא כמו אישה וכדומה כמו שהצגתמדובר כאן על נושא שמצד אחד יש המון תומכים בו. מצד שני יש המון המתנגדים לו. יש מאמינים וישנם אתאיסטים רבים. אלו עונים לאלו בויכוחים שונים והאדם לא יודע באיזה צד לבחור. כאשר הוא כבר מתקרב אל עבר היהדות לפתע עולות כל מיני טענות מהצד השני וטענות אלו לא נגמרות. ואז שוב מתחילים הרהורים של אולי אני באמת בחרתי בצד הלא טוב? ניתן להשתיק זאת זמנית אמנם לאחר מכן מתעוררות שוב המחשבות... (וכמו שהצגת על מידע מהפכני חדש כגון אשה הבוגדת בבעל וכו').
דייר, אכן השאלה היא האם המסורת בידינו היא המסורת הנכונה או לא. וזאת היה אותו אחד רוצה לברר... |
|
קדיש
אינך יכול לערבב את שני הנושאים: דרך הבירור, ומה השיעור המספיק לו.
לגבי דרך הבירור, כבר כתבו לך שרבים וכן טובים דברו על זה, יש הרבה דרכים בהם מתנהלים ויכוחים אלו, בהרבה במות.
כל מה שאמרתי הוא ששיעור הבירור צריך להיות סביר, ולא להפוך לחפירה לא רציונלית.
אדם בודק עד כמה שידו מגעת והוא צריך למצוא מראש או תוך כדי הדיון משהו שיספיק לו, הרי רק בתחום של ארכיאולוגיה אפשר ללמוד שנים רבות ולא לדעת הכל, קל וחומר בכל התחומים השונים והמגוונים. אי אפשר לבדוק נושא עד אינסוף, שכן כאשר תגיע בגיל 70 למסקנה, כבר לא יהיה לך הרבה מה לעשות אתה (אף שכמובן אני מאחל לך עד 120 ויותר).
התכוונתי להצביע על תופעה של חפירה לא רציונלית, כשאנשים כל פעם מנסים מתחת לאדמה או אפילו בקלות יתר להביא שאלה חדשה, אינסוף לשאלות, והבירור נעשה על ידי גיבוש דעה בנושא המרכזי, לכאן או לכאן.
מי שמתעוררות לו המחשבות שוב ושוב צריך לבדוק את הדבר מבחינת המצב הנפשי שלו, השלווה, האינטרסים, מה הוא באמת רוצה, מה גורם לו לחוסר שלוה, ובדרך כלל ההחלטה היא ענין פנימי. אין שום תחום בו אדם בודק עד אינסוף, חופר כל חייו, למרות שאדם מקבל הרבה החלטות שמשליכות על החיים שלו.
נניח שאדם השתכנע שהמסורת אמינה באופן כללי, לא תהיה לו תועלת לבדוק שוב בפעם המליון האם לא ייתכן שיש איזו סתירה בין דברי הימים פרק תקצ' לבין איוב פרק תתקע', או שנתגלה כעת חרס חדש שמוכיח בבירור שדוד המלך היה שמאלני ולא תמך בכיבוש וכדו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2012 18:48 |
|
| |
שלום לכולם, תודה על התשובות וההתייחסות.
ארצה להתחיל ולומר שההימור של פסקל לא פותר את הבעיה. הוא נכון מבחינה הגיונית אולי (על הצד ש...) אמנם זה לא גורם לבן אדם להתחבר רגשית אל הדת... לאחר שישנם הוכחות ברורות אפשר להתחבר רגשית.
מימוני,
ברוך הנמצא, אני כבר מזמן בפורום (:
בכל מקרה ראיתי שהתייחסת מאוד ברצינות לשאלותיי ואני מאוד מודה לך.
לעניין הבחור, הבחור לא יכול להיות שותף בדיון זה כיוון שאין לו אינטרנט...
לצורך העניין תוכלו לדמיין שאני הוא הבחור (שלוחו של אדם כמותו...?).
לגבי דבריך:
א. כמו שאמרת יש מסורת שעוברת שאומרת כך וכך וכך. כיצד עליי להאמין למסורת זו? הרי בהחלט יתכן שהמסורת הזאת זוייפה הוא הוחדרה למספר אנשים בשלב מסויים בהיסטוריה ומהם צמחה הדת היהודית.
לגבי הפרטים המדוייקים, התורה עצמה כותבת מה היה במעמד הר סיני - התגלות להמונים ונתינתה של תורה (או חלקה) לעיני העם. אם זה יתברר כנכון אז זה מספיק...
...
ב. ודאי ששאלות לא נגמרות אבל יש הבדל: כאשר לי צצה שאלה הדבר הזה לא מערער את אמונתי. לעומת זאת כאשר צצה לו שאלה זה כן מערער את אמונתו. מה ההבדל? (השאלה היא באותו תחום - שהתורה אמת).
...
ג. לגבי הלימוד: הוא לומד 3-5 שעות בערך. לומד גמרא מעט, הלכות, מוסר וכדו'. הוא לומד בכולל. שיעורים הוא לא שומע אלא אם כן מדובר בדרשות מוסריות.
הקושי הוא שהנושאים לא מעניינים אותו. אין לו הנאה מכך וסיפוק...
תודה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2012 20:25 |
|
| |
אגב, ארצה לציין לדייר שבקישור שהוא שלח לי כתבתי באזור החיפוש על מעמד הר סיני ואמנם מצאתי כמה קישורים לדיונים בנושא אך אף אחד מהם לא דן באופן רציני סביב מעמד הר סיני אם היה או לא וההוכחות לכך שהיה/לא היה מעמד זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2012 20:27 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2012 20:57 |
|
| |
ראיתי את הקישור הנ"ל ויש בו המון דפים... זה אולי יפה לדיון אמנם לא מצאתי את עיקרו של דיון לגבי הוכחות/סתירות למעמד זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2012 05:55 |
|
| |
היהדות היא לא דת במילא היא לא צריכה לשום הוכחה,
כמו שאדם לא יכול להחליף אבא ואימה כך לא יכול להחליף את עמו\משפחתו וארצו,
ולכן מה כאן השאלה ? האם צריך לקיים את חוקי עמו ? בוודאי שכן !! כמו שכל בן אומה אחרת חייב לקיים את חוקי האומה שלו,
למה שהבחור הזה יחשוב בכלל אחרת ?
אם נראה לו משהו לא נכון ולא תקין ?! אז שינסה לתקן מבפנים, כך צריך לנהוג כל בר דעת,
הוא רוצה להכיר את חוקי עמו ?! שילמד !!
לא אוהב ללמוד ?! שיסמוך על חכמים !! כמו שהוא סומך על רופא ועל הטייס ועל הנהג,
ואם הוא רוצה לפרוק עול ?!
אז תאמר לו שיש דרך אחת והיא להתאבד !! כי אין בעולם הזה פריקת עול !! למעשה יש אבל עם סבל תמידי מהטבע ומהחברה,
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2012 09:41 |
|
| |
| Kaddish כתב: | | ודאי ששאלות לא נגמרות אבל יש הבדל: כאשר לי צצה שאלה הדבר הזה לא מערער את אמונתי. לעומת זאת כאשר צצה לו שאלה זה כן מערער את אמונתו. מה ההבדל? (השאלה היא באותו תחום - שהתורה אמת). |
|
ההבדל הוא רגשי כאמור, יש אשה שמאושרת בחייה עם בעלה, ויש שלא מפסיקה לחרוד, לעקוב אחריו, לעבור על רשימת השיחות, להתקשר במפתיע ולדרוש שיוכיח היכן הוא, וכדו'. השלמה רגשית. לא חייב להיות מרכיב רציונלי בגורמים להשלמה רגשית, לא לכאן ולא לכאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2012 09:46 |
|
| |
| maxmen כתב: | | היהדות היא לא דת במילא היא לא צריכה לשום הוכחה,
כמו שאדם לא יכול להחליף אבא ואימה כך לא יכול להחליף את עמו\משפחתו וארצו,
ולכן מה כאן השאלה ? האם צריך לקיים את חוקי עמו ? בוודאי שכן !! כמו שכל בן אומה אחרת חייב לקיים את חוקי האומה שלו,
למה שהבחור הזה יחשוב בכלל אחרת ?
אם נראה לו משהו לא נכון ולא תקין ?! אז שינסה לתקן מבפנים, כך צריך לנהוג כל בר דעת,
הוא רוצה להכיר את חוקי עמו ?! שילמד !!
לא אוהב ללמוד ?! שיסמוך על חכמים !! כמו שהוא סומך על רופא ועל הטייס ועל הנהג,
ואם הוא רוצה לפרוק עול ?!
אז תאמר לו שיש דרך אחת והיא להתאבד !! כי אין בעולם הזה פריקת עול !! למעשה יש אבל עם סבל תמידי מהטבע ומהחברה, |
|
מקסמן, מוזר שאתה שוב ושוב חוזר על דברים שעוזרים רק לעצמך. יש אנשים שחושבים שההלכה היא דבר מחייב באופן פרטני, לא רק פולקלור שכדאי וטוב לעשות כדי שלא לסבול מהטבע ומהחברה. נניח שאותו אדם רוצה לעשות משהו שמאד מאד בא לו, אבל זה אסור, והוא נורא רוצה באופן חד פעמי, ולשם כך הוא נעזר בשאלה יומית. במקביל לאדם שרוצה לבגוד באשתו, או לריב איתה, ולשם כך הוא נעזר בטיעונים שגם היא לא בסדר וכו'. ולך תדע מה מביא את מה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2012 10:46 |
|
| |
קדיש
כנראה לא עיינת היטב.
מעמד הר סיני לא מוזכר אלא בתורה בלבד. הוא לא מוזכר בנביאים ראשונים ואחרונים, כלומר אין לו זכר בתנ"ך ההזכרה חסרה אפילו במקומות שהיא מאד מאד מתבקשת
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2012 10:58 |
|
| |
קדיש
תשובות לדבריך.
ראשית, סליחה שלא זכרתיך שאתה ותיק.
ולגבי השאר.
א. כמו שאמרת יש מסורת שעוברת שאומרת כך וכך וכך. כיצד עליי להאמין למסורת זו? הרי בהחלט יתכן שהמסורת הזאת זוייפה הוא הוחדרה למספר אנשים בשלב מסויים בהיסטוריה ומהם צמחה הדת היהודית.
לגבי הפרטים המדוייקים, התורה עצמה כותבת מה היה במעמד הר סיני - התגלות להמונים ונתינתה של תורה (או חלקה) לעיני העם. אם זה יתברר כנכון אז זה מספיק...
הרי זה בדיוק הענין. איך קובעים שמשהו התברר "מספיק"? זו לא שאלה פשוטה. ואולי חלק מהפתרון הוא לנתח מה ייקרא "מספיק" לענין זה.
אולי כדאי לשאלו: מה ייקרא לו מספיק? וזאת לאחר שיקרא קצת על הבחנים בלימוד ההיסטוריה, מתי משהו נקרא "מספיק". ועל הבעיות השיטתיות הקשות בחקר היסטורי כיון שהדברים רחוקים מאיתנו ויש לנו, במקרה הטוב, תיעוד חלקי, לעתים מגמתי, ותמיד סובייקטיבי, של הכותב. התורה אמורה להיות מעשה ידי נביאים, וכן אפשר לראות שהיא אינה חוסכת ביקורת ממי שמגיע לו. אולי זה קצת יניח את דעתו?
ושוב, לא עמדתי על כל השאלות האפשריות, אלא רק הערתי כללית. כדאי לבדוק מה הבעיה לפני שמציעים תשובות.
...
ב. ודאי ששאלות לא נגמרות אבל יש הבדל: כאשר לי צצה שאלה הדבר הזה לא מערער את אמונתי. לעומת זאת כאשר צצה לו שאלה זה כן מערער את אמונתו. מה ההבדל? (השאלה היא באותו תחום - שהתורה אמת).
האם זו שאלה או בעיה? כלומר שאלה פילוסופית או שאלה בפסיכולוגיה? איני בא לחטט אחרי המבנה הנפשי שלו, אלא רק להצביע על כך שבעולם הזה איננו מסוגלים לבדוק הכל, ולכן אנו בודקים את מה שבידנו. למשל, כל עוד אין רעותא, אין אנו שואלים אם הרופא ועורך הדין ששמו מתנוסס על דלת הכניסה למשרד באמת קבל רשיון או שהוא מתחזה.
מה הרעותות שהוא מצא?
לעתים נדהמים לגלות שאם מתחילים לבדוק, אין לדבר סוף, וצריך לסמוך על משהו. זה ממש מצב קיומי, כלומר מטבעו של האדם בעולם הזה, שהוא רוצה לדעת בוודאות ואילו ודאות זו, ברמה המירבית שאנו מסוגלים להגדיר במילים, נעלמת מאיתנו. עד כמה יש להסתפק בפחות? זו החלטה אישית, שיכולה להיות מושפעת מאופי וביוגרפיה (מקרי חיים) אבל יש לה גם תשובה רציונלית. ושוב, צריך להשקיע, לברר וללמוד. איני יודע אם לעשות זאת כאן ועכשו כי לא ידוע מה בקשתו.
...
ג. לגבי הלימוד: הוא לומד 3-5 שעות בערך. לומד גמרא מעט, הלכות, מוסר וכדו'. הוא לומד בכולל. שיעורים הוא לא שומע אלא אם כן מדובר בדרשות מוסריות.
הקושי הוא שהנושאים לא מעניינים אותו. אין לו הנאה מכך וסיפוק...
מה הוא עושה בשאר הזמן? עובד? באיזו שעה הוא מתחיל ללמוד?
מה הרקע שלו?
אם הוא לומד גמרא, האם הוא לומד כמו שלומדים אצלנו, ישר את הגמרא, רשי, תוס' וראשונים ואחרונים? או שהוא לומד קודם את הרקע לסוגיה. למשל, אמרו שאם ראית תלמיד חכם שמשנתו קשה עליו כברזל, הרי זה בגלל שאין היא סדורה אליו. אין אנו לומדים את הידיעות הנחוצות להבנתה של סוגיה ומסתמכים על כשרון ועל כך שכולם עושים כך. וזה פשוט לא נכון.
זה בנוגע למתודולוגיה (=דרך הלימוד). כתבתי מה לא בסדר, לא איך כן ללמוד. ויש לי עצות לגבי ה"כן", אבל הן מחייבות שינויים גדולים וקטנים.
יש גם לשאול מה ליבו חפץ: נושאים אחרים? גישה אחרת, פלפול במקום הלכה או הפוך? האם חוסר הנחת שלו נובע ממעלותיו האישיות (אדם אוהב אמת וסדר יתקשה בלימוד הרגיל שבו קוראים דברים בלי רקע ובלי חשבון מספיק בסוגיה, ואיני אומר שכולם כאלו). או מחסרון המקום. או מסיבות אחרות? בלי לדעת, מה אפשר להציע?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2012 13:48 |
|
| |
| פרוגרמי כתב: | |
נניח שאותו אדם רוצה לעשות משהו שמאד מאד בא לו, אבל זה אסור, והוא נורא רוצה באופן חד פעמי, ולשם כך הוא נעזר בשאלה יומית. במקביל לאדם שרוצה לבגוד באשתו, או לריב איתה, ולשם כך הוא נעזר בטיעונים שגם היא לא בסדר וכו'. ולך תדע מה מביא את מה. |
|
אני מציע לו ללמוד ואז יבין מה מותר לו ומה אסור לא,
לרוב רוב ההלכות הם לההמון בכללי, ושילמד הוא פשוט לא יסבול יותר, כי על רוב הדברים שהם בין אדם למקום הוא יכול לוותר מידי פעם בצינעה (וכמובן לא בפרסיה אז הוא נכנס לגדר של פורץ גדר ואז יסבול חברתית,)
החושבים שצריך להקפיד על הלכות בדיוק אומרים זאת כלפי מי שלא למד, אבל מי שלמד ויודע את הסיבות של ההלכות יכול לוותר על 90% מההלכות,
ק"ו שלא צריך לכאוב לו ולהתיסר שלא התפלל פעם שחרית מנחה ומערבי או כל מצווה שבין אדם למקום,
לגבי שלא אוהב ללמוד:
אין מציאות כזה לדעתי, הוא בוודאי רוצה ללמוד נהיגה או טיס וכדומה,
הוא כנראה לא אוהב ללמוד הלכות יבישות או גמ' לא רלוונטי לו,
ולכן אפשר להציע לו ללמוד מחשבה פילוסופיה, למשל איוב עם מלבים היא לימוד מאוד מעניין לבחורים חושבים,
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2012 13:55 |
|
| |
אתה שוב מנסה לעזור לעצמך, תפסת צד בשאלות שמטרידות אותו, ואתה לא עוזר לו כלל בשאלה: איך יכריע בין מי שחושב כמוך, לבין מי שחושב אחרת, שההלכות כן מחייבות, שאסור לאונן, שחוץ מהרפלקס שלך שאתה מכנה אותו 'תבונה' יש עוד גורמים ונימוקים להחלטות שצריכים לקבל.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2012 14:06 |
|
| |
שלום לכולם,
מקסמן, אני לא אתייחס לדבריך כי גם אם היו נכונים ודאי שהם לא רלוונטיים לאותו בחור. בנוסף אציין שאתה ממש אומר דברי הבל לדעתי... אבל זו מחלוקת ואיש הישר בעיניו יחשוב.
ירוחם שמו, אני לא נכנס כעת לוויכוח על מעמד הר סיני. רק אציין שגם אם נניח שלא מוזכר מעמד הר סיני (דבר שהוא רק לדעתך, רבים יאמרו אחרת אבל שוב זה ויכוח אחר...) עדיין זה לא אומר שאי אפשר להוכיח שהיה מעמד כזה או שלא היה מעמד כזה...
מימוני,
א. מה שמספיק עבור בן אדם אחד לא מספיק עבור בן אדם אחר. אמנם זה מה שאותו אדם רוצה לדעת... שהדברים היסודיים הללו נכונים. עבורו זה מספיק ליישב דעתו ולגרום לו להאמין ביהדות. אין טעם לסבך את העניין יותר מידי...
ג. בשאר הזמן הוא מבלה... איני יודע בדיוק מה, אבל בעיקרון הוא מבלה עם חברים, מסתובב לו אי שם במרחבי א"י... לומד מהבוקר עד הצהריים לעיתים גם בערב למעט זמן.
אין לו רקע הוא היה חילוני גמור שהחליט להתקרב ליהדות.
לגבי הלימוד הוא יודע מה הרקע של הסוגיה ואז מתחיל ללמוד.
לגבי מה ללמוד, הוא יכול להגיד לך שהוא מעדיף הלכה אבל זה רק כי הוא לא נהנה מהגמרא... לא בגלל שהוא באמת נהנה משניהם אבל עדיין מעדיף הלכה...
החוסר הנאה שלו נובע מכך שאין לו פשוט הנאה מהלימוד בצורה הפשוטה. זה לא מעניין בן אדם לעסוק כעת בשור וחמור ומה הדין שלהם... ומה הדין בכותל שנפל וכדו'.
לעומת זאת נוכל לראות שרבים לומדים זאת ופשוט אחרי זמן מה נהנים מהלימוד. אבל מה שבטוח גם אם הם לא נהנים כמו מראיית סרט במחשב עדיין הם לא סובלים מזה אלא לומדים כדבר נורמאלי לחלוטין. הוא לא נהנה... זה משעמם אותו.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2012 14:11 |
|
| |
| פרוגרמי כתב: | | אתה שוב מנסה לעזור לעצמך, תפסת צד בשאלות שמטרידות אותו, ואתה לא עוזר לו כלל בשאלה: איך יכריע בין מי שחושב כמוך, לבין מי שחושב אחרת, שההלכות כן מחייבות, שאסור לאונן, שחוץ מהרפלקס שלך שאתה מכנה אותו 'תבונה' יש עוד גורמים ונימוקים להחלטות שצריכים לקבל. |
|
אתה כותב בשני ניקים ?
בכל אופן, אמרתי שילמד ושוב אני אומר גם לך, לך תלמד ותראה שמותר לאונן כמו שלראש ישיבה מותר עונה אחרי שנגמר השעון הביולוגי של אשתו, שיספור כמה ילדים יש לראש ישיבה ואז ידע שרק המספר הזה לא היית לבטלה, וכל השאר הם לבטלה,
ההיתר היא לא מוחלט כמובן, רק באקראי לצורך גדול, למשל שהוא לא מצליח להתרכז בלימוד או נכנס לדיכי וכדומה מותר לו לאונן אם זה עוזר לו, הרי אומרים שמי שרואה קרי ביום כיפור ועובר את השנה סימן שהוא צדיק גמור, ולמה ? כי כל האנשים רעבים והוא שבע, משמע שזה מעלה גדולה לבחור להירגע,
כידוע היום כל הרבנים מקבלים את חכמת הנפש של המדע להלכה למעשה בכל תחום, והם הפסיכולוגים בוודאי חושבים שזה מרגיע, במילא אני לא התפלא שרבנים יתנו לבחורים התר אישי,
בכל אופן שלא יהיה רגיל בכך, כי אז לא במהרה יתחתן, ואחרי שיתחתן כבר הוא נכנס לשאלה של בין אדם לחברו =- אשתו,
כלומר אם יהיה רגיל לאונן אז לא במהרה ירצה את אשתו ואז יבטל עונתה,
אבל ק"ו שאין לו להתיסר אם נכשל, כלומר אם כן רוצה להקפיד בדבר כמו שאתה חושב שצריך להקפיד, בכל מקרה אף אחד מהחכמים לא חושבים שהוא צריך להתיסר ח"ו,
תוקן על ידי maxmen ב- 12/10/2012 14:15:35
|
|
|
|
|
