מספר שאלות לאדם המתחיל...

שוב, אפשר למכור לקבוצה של אנשים שלאבותיהם נעשו ניסים וכו'... לא חייב שהדברים היו אל מול הטיפשים. וגם אם היו מול היפשים בהחלט ניתן לעבוד עליהם על תופעות טבע מסויימות ולפרשם כניסים וכו'. זה לא קשה. ראה למשל כיצד נהו רבים אחרי שבתאי צבי גם לאחר שזה התאסלם... ואפשר להביא עוד המון דוגמאות של נהירת המונים אחר הבלים מימות עבר ועד ימינו.

שלום שוב,
על היסטוריה ניתן לחזור. אבל השאלה איך היא התחילה. הסיפור עם שבתאי צבי נועד להראות שהמונים נהו ורצו אחר ההבלים. מה זה קשור לאדם אחד שעשה זאת? ההפך, זה רק מעיד שאדם אחד יכול לעבוד על המון בדברים כה טיפשיים והזויים.
אתה אומר שטענותיי הועלו, ואשמח לשמוע את התשובות שכבר טחנו את טענותיי....

לא זכור לי שהפנו אותי לאשכול הזה. אבל לדבריך, אם כבר עברת על האשכול הזה וראית את התשובות לשאלותיי, בוא והסבר לי מה שלמדת וענה לטענותיי ותוכיח לי את מעמד הר סיני בצורה שלא אוכל להציע אלטרנטיבה אחרת לקבלת התורה.
תודה.

קדיש

לצערי נעדרתי מן האשכול לתקופה.

אני מבין שהשאלות התמקדו כרגע בהצדקת המסורת היהודית שלנו מול מסורות אחרות.

אני מציע להתמקד במה שיש בידנו מן ההבחנות החשובות.

1. השאלה על המסורת היא שאלה היסטורית ויש לברר אותה בכלי מחקר היסטוריים.

בדיקה כזו תראה שהמסורת המוסלמית והנוצרית (אם שאלת גם עליה) הן רופפות ומופרכות מתוך עצמן. ודווקא מתוך גישה נטורליסטית, או כזו שמתאמצת לדחות את האמונה בנס הדוחה את חוקי הטבע כל עוד זה אפשרי, דווקא גישה כזו מבטלת את הצורך להתמודד עם השאלה: מדוע לא להאמין לאיסלם או לנצרות?

לגבי היהדות, צריך לזכור שיש דעות רבות מה בדיוק היה במעמד הר סיני, ויש מחלוקות של תנאים מה בדיוק כללה התורה שניתנה למשה, ובאיזה סדר היא ניתנה.

ובידנו להגיע למסקנה שהתורה שאנו מכירים ולומדים (לפחות המצוות "מדאורייתא" ו"מדרבנן") היא היא זו שהגיעה אלינו מחז"ל.

לגבי מה שהיה בין תקופת חז"ל לבין תקופת המקרא, יש בידנו מסורת חז"ל. מי שמסורת חז"ל לא מספיקה לו, יצטרך לחפש במקורות מקבילים כדי לחפש אישושים. ויש כאלו במידת מה. תוכל לעיין בסדרת הספרים החדשה של ספראי, ביאור למשניות, בהן הוא מביא מקורות מקבילים למצוות שהמשנה דנה בהן. אבל צריך להיות ברור שעמים אחרים לא היו טורחים לאסוף ראיות כאלו עבורנו, ואם הן נמצאות, זו סייעתא דשמיא ומקרה ממוזל. יש כאלו ראיות מפעם לפעם, והן יכולות לחזק את ליבו של המסתפק. ושוב, הן לא מהוות הוכחה לכל מה שמקובל במסורת, ולא יתכן שזה יהיה כך. וזה לא חסרון בדת ישראל אלא מטיבו של המחקר ההיסטורי.

2. צריך לבדוק מה שואל הבחור שאותו אתה מייצג לבין מה שניתן לשאול בכלל.

האם אנו עונים על שאלות שניתן להקשות באופן פילוסופי, כפי שאכן נעשה בעבר בפורום? המסקנות, עד כמה שזכור לי ועד כמה שהבנתי, הן שמי שמחזיק בתפיסה המסורתית (והמסורתנית), כמוני, יש לו על מה לסמוך. אבל קשה מאד לשכנע את מי שישאל: ואולי בכל זאת אי אפשר לסמוך על המסורת שלך?

זה חוזר באיזה מקום לשאלה: מדוע שאאמין למסורת שלך? אני רוצה משהו יותר מהוכחות היסטוריות שאינן ברמה של הוכחה, נניח, בפיזיקה או במתמטיקה. וזה כמובן בלתי אפשרי לספק זאת. אבל האם זה נצרך?

3. האופן שבו אנו לומדים לתת אמון במסורת ובמצוות ובאלוקים אינו רק משום המסורת ההיסטורית אלא גם מהקשרים אחרים. אדם עשוי לחוש את ה', את ההשגחה הפרטית, וגם אם תחושות והכרות כאלו טעונות בירור פילוסופי לא פשוט, זה לא שולל את תוקפן.

ושוב, האם עלינו לחפש תשובה לרבים או ליחיד עם שאלותיו הפרטיות? אני בהחלט סבור שיש מקום לעיון פילוסופי, אבל האם זה מה שהשואל מחפש?

4. לפי מה שקראתי בראשית האשכול, כשעוד היה לי זמן, הייתי ממליץ לחפש שיטת לימוד שמדברת אליו מצד הרב, החברותות, התוכן והנושאים, בתקוה שימצא בהם טעם. זה מוזר, אבל לעתים (ומנסיוני) אדם מגלה שיש לו יחס אחר לתורה ולמצוות ולעצמו לאחר שלמד נושאים מסויימים באופן שיכול היה להתחבר אליהם.

בכל אופן אני ממליץ לומר לו, לשואל, בערך כך: החיפוש אחרי לימוד תורה באופן שידבר אליך וישכנע אותך הוא מצוה רבה. וזה חשוב לעשות זאת. לא לוותר על מסגרות קיימות כדי לא לאבד את המינימום שיש לך, אבל במקביל לחפש ולהתעניין עד שתמצא סוף סוף חברותא ונושא ורב וגישה שאליה תוכל יותר להתחבר, וזו המצוה שלך כעת.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");