בד"ה.
ידוע הסיפור עליו, כשביתו עלה בלהבות לפני מספר שנים, וכל ממנו כלה יחד עם כל כתבי תורתו [אולי חלק ניצלו] מצאוהו עומד בקצה הרחוב בשלוות נפש וכותב.
ומה יש לגאון לכתוב בזו השעה? ביתך נשרף!!! ממונך מתכלה!!! אבל הוא כותב.
מה הוא כותב?
הגאון הקדוש כתב כתובה חדשה לעצמו, הלא אסור לו לאדם לדור עם אשתו ללא כתובה, וכי מה יעשה בלילה הקרב ובה ללא הכתובה שנשרפה יחד עם כל ביתו, הדבר הראשון שחייב הוא לעשות זה לכתוב כתובה חדשה!!
מעשה נוסף ידוע עליו. אורח הוזמן לסעוד בביתו בסעודת ליל שבת. עובר שעה שעתיים והאורח מתמהמה, אין ברירה והגאון נוטל ידיו וסועד מבלעדיו.
הגאון אף עולה על יצועו ופורש שמע על מיטתו.
והנה, בחצות הליל, דפיקות בדלת, האורח המדובר הופיע!
ר' אברהם פותח דלתו ורואה שולחן ערוך לסעודת שלמה בשעתו! לא נעים לו הוא מתנצל אונס לא צפוי גרם לו להתעכב עד כה. אך אם השולחן ערוך מדוע פני שאריות השינה ניכרים על פני הגאון אם הוא טרם סעד??
ר' אברהם במתק מרגיעו, אל לך לחוש אי נעימות, ממש לא גרמת לנו שום עיכוב או עגמת נפש בכך שהתעכבת, דרכנו תמיד לישון מעט בטרם לסעודה, ורק לאחר השינה אנו ניגשים לסעוד.
וכך מתיישבים הם לסעודה והגאון אוכל ואוכל כאלו לא עדיין אכל סעודת שבת! קיבתו של ר' אברהם מתרחבת יחד עם לבו הרחב הפתוח לארבעת רוחות השמיים. וכך מעולם לא נודע לאורח על שהיה, וכך חסך ממנו הגאון את תחושת אי הנעימות על כך שהוא התעכב ועיכב את הסעודה!!!
תורת חסד, גאונות עם מתיקות, אור וקדושה.......
אח,,,, אחחחח
אין מלים בשעה קשה זו.
 |
|
|
