|
|
| נשלח ב-16/10/2012 08:34 |
 |
| |
בעל
האם טובת הכלל יכולה לחייב גם בחדרי חרדים ?
מצאנו בבן א"י ביו"ט שני של גלויות בחול שנאסר עליו לעשות אף מלאכות שבצינעה ,
ושני טעמים בדבר ,
זילזול בתקנת יום טוב שני ,כלומר חשש שיבואו המקומיים לזלזל ביום טוב שני [מעצם הידיעה]
והרדבז והמג"א אסרו מטעם ,,כל דבר שבצנעה יכול להתגלות,,
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2012 08:39 |
|
| |
לפי הגישה התועלתנית של הרמב"ם (לשיטה שייצגת, ספק בעיני אם תפיסה פשטנית כזו עולה בקנה אחד עם מכלול דברי המורה) כיום יש מצוות רבות שאיבדו טעמן.(ביניהן גם חבילת מצוות גדולה – מקדש וקרבנות) האם יש לבטלן? ויותר - האם יש טעם ליחיד לקיימן גם אם גורמות לו נזק? ובעיקר – חושבי שאין ספק שבעוד 10,000 שנה העולם ייראה מספיק אחרת כך שסטים גדולים של מצוות תהיינה מרוקנות מתוכן כזה. מה יהיה אז?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2012 08:48 |
|
| |
תלמיד
בודאי שגישת הרמבם אינו פוטר את היחיד ובטלה דעתו,
אונס רחמנא פטריה גם ללא סברת הרמבם ,כמובן אונס ולא ,אנוס,
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2012 08:54 |
|
| |
לכל המגיבים שיח'
תלמידי רג"נ שבפורום טוענים בשמו שיש טעמא דקרא ואחרי זה לא פלוג. זו אולי הגישה גם של הרמב"ם, אבל אז נשאלת השאלה שהעלה תלמיד, עד היכן ניתן למתוח את הלא פלוג.
היה בזמנו אשכול על קיום מצוות בעוד אלף שנה ואודה למי שיאתרנו.
יהי
עיין ברמב"ם ותראה שהוא כותב במפורש שאי אשפר לעשות מערכת מושלמת, אכן צ"ע מדוע.
שים לב ללשון הרמב"ם:
<בהתאם להתבוננות זאת אל תתפלא גם כן שכוונת התורה אינה מושׂגת בכל פרט ופרט3. אלא מתחייב בהכרח שיימצאו פרטים שהנהגה זאת של התורה לא תביא אותם לידי שלמות, כי לא כל מה שמתחייב מן הצורות הטבעיות של המינים מושׂג בכל פרט ופרט, כי הכול4 מאלוה אחד ומפועל אחד: נִתְּנוּ מרֹעה אחד (קהלת י"ב, 11)5. מה ששונה מזאת - נמנע6>
לכאורה הרמב"ם מערב כאן בין נמנעות לוגיות לנמנעות טבעיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2012 09:09 |
|
| |
אכן צ"ע לע"ע. אבל מה הר"מ בפועל סובר כלפי אלו ש"בהכרח" אין התורה מועילה להם. האם ניתן לדייק משהו מדבריו מה הוא חושב שההוא אמור לעשות. האם הפרק הזה מבטא את הרעיון של לא פלוג או שהוא מבטא את ההיפך?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2012 09:24 |
|
| |
והנה המשך דברי המרב"ם: <אלא ראוי שהנהגת התורה תהיה מוחלטת, מיועדת לכולם, אפילו אם זה מתאים לאנשים מסוימים, ולא מתאים לאחרים 10. כי לוּ היה זה בהתאם ל(אנשים כ)פרטים, היה נגרם קלקול לכול ונתת דבריך לשיעורין 11> ניתן כמובן לטעון לאזוטריקה .... אני פעם העלתי את הטיעון מדוע לדעת הרמב"ם אסור למסור את הנפש על עברות שלא נאמר בהם בפירוש ייהרג ואל יעבור (בניגוד לדעת התוספות), כי לא סביר למסור את הנפש עבור מצוות שהן צד הכוונה השניה ובכך להפסיד את השתלמות הנפש במצוות שהן על צד הכוונה הראשונה. ודון מינה ואוקי באתרא.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2012 09:47 |
|
| |
דברי הר"מ אלו השוללים מה' לברוא עולם "טוב מאוד" תמוהים והם אולי רמז לכך שדברים אלו הם במישור התועלתני, אך במישור הנוסף (עבדות) היה רצון דווקא להקשות בנוגע להסבר ההלכות ע"פ המו"נ – יש הרבה הלכות שלגביהן במורה משמתע אחרת מהיד ולדעתי זה משום שהר"מ אישית חושב כמורה אך להלכה מכריע כגמ', כי זה הטקסט המחייב ,
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2012 09:53 |
|
| |
ת"ט
למה להקשות? הרי כבר הובאו דברי הרמב"ם שהתורה באה להקל ולא להקשות.
דברי ר"מ אלו מופיעים בצורה אחרת כבר בפי"ב, ואולי יש להם משמעות ליודעי ח"ן.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2012 09:55 |
|
| |
יודעי ח"ן =נטיעות חתוכות?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2012 09:56 |
|
| |
בילי
כלומר?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2012 09:59 |
|
| |
שאלת הכלומר מצביע שאני כנראה לא בכיוון,
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2012 10:03 |
|
| |
פעם תהיתי האם אין בכך משום רמז לקדמות וצ"ע.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2012 10:08 |
|
| |
קדמות סותרת את ,,היפלא מהשם דבר ,,?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2012 10:16 |
|
| |
זו בדיוק הבעיה, ראה לשון הרמב"ם בפרק יב: <המין הראשון של הרע הוא מה שפוגע באדם מצד טבע ההתהוות והכליון, כלומר, מבחינת שהוא בעל חומר. כי בגלל זה פוגעים בכמה בני-אדם מומים ושיתוקים בשורש טבע-הבריאה, או צצים בשל שינויים ביסודות, כגון קלקול האוויר או חזיזים ושקיעת-הקרקע 18. כבר הבהרנו שהחוכמה האלוהית חייבה שלא תהיה התהוות אלא על-ידי כליון, ולולא כליון זה של הפרטים לא היתה התהוות המין מתמידה 19. התבררו אפוא החסד והטובה הצרופים ושִפעת הטוב. מי שרוצה להיות בעל בשׂר ועצמות ושלא יהיה מושפע ולא יחול בו מה שחל בחומר, רוצה לצרף שני הפכים 20 > אם החומר הוא קדום הרי הרמב"ם סבר שלא ייתכנו נסים, ראה ח"ב פכ"ה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2012 10:24 |
|
| |
האם בחומר קדום יש עדיין משמעות לאלוקי ישראל?
|
|
|
|
|
