חופשה שנתית

בילי
הנזק האישי של פרונוגרפיה כמובן גדול מאד, אבל מי שדופק את עצמו – שיאכל מה שהוא בישל. הענין הציבורי הוא במה שגורם נזק לכלל. רדיפה של השונה והשמצתו, דברים שגורמים לאדם לעזוב את הדת למחצה לשליש ולרביע. הם ממה שמשפיעים על כלל הציבור. מי שנכשל בפרונוגרפיה גם אם הרס את חיי הנישואין שלו, הוא עדיין 'איש בחטאו יומת', בעיה שלו. הילדים שלהם יבחרו בעצמם את דרכו. אבל מי שגורם לרדיפה ציבורית נגד אחרים, או לעזיבת הדת – באופן שילדיו מקבלים מן המוכן דת חלולה. זה ענין ציבורי.

בעל

הקשר הוא כמבואר בחז"ל, לא עבדו ישראל עבודה זרה אלא להתיר להם עריות.

הוקפץ לכבוד שלושת השבועות, שכמיטב המסורת באירופה, היו שבועות של דאצ'ה.

נדמה לי כי צריך לתת את הדעת על בחינה אחרת של מנוחה. רוב הבריות אינן מקיימות את חובתן משום 'התענוג הגדול של קירבה אל ה'' , אלא הן עושות עבודתן מעשה מכאני לגמרי ככתוב 'ומלמלת בה יומם וליל'. ודאי שאינן מפשפשות במעשיהן לבדוק כמה רגלים בפנים וכמה בחוץ. חופשה היא מכשיר מצויין ליציאה מהשיגרה, מקיבעון המחשבה, יציאה אל חירות, זמן מצוין למחשבה, אפשרות להגות ולא למלמל, לשאול שאלות בעצמך, לחפש תשובות.  אולי המנוחה הזו היא ביטוי לחוזק אמונה?

עודד - אולי בדיוק מזה מפחדים? כי אם מתחילים לשאול, מי ערב על התשובות?

תוכל להשיג חופשה קצרה כזו אם ימות אחד מ'שבעת הקרובים' שלך.