|
|
| נשלח ב-14/10/2012 15:44 |
 |
| |
בלי לקרוא את כל האשכלות, אתוודה שכמונותאיסט אני מוכרח להאמין שכל הבריאה היא שאלה הלכתית, כשהשאלה לא נשאלת היא בד"כ יוצרת נתון לשאלה שתשאל ביום מן הימים. אבל באותו מידה אני משוכנע שיש סוגים שונים של מורי-הרואה להשיב על השאלות ההלכתיות שהעולם מציב בפנינו. ולא תמיד הם גדולי תורה, לפעמים הם אפילו לא מאמינים. בעיקרון כל אגרונום אפיקורוס יודע על גלוי השכינה שיש ברקפת הרבה יותר ממרן כזה או אחר!!
לגבי גדולי ישראל וטעויותיהם, אם כבר הו"ד החזו"א, הציין הנד' בשמו בספר 'מפיהם', שמה שגדול"י לא תמכו ברב קלישר הוא "השגחה", נדמה לי שככה אומרים בחרדית "טעינו".
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 16:00 |
|
| |
וזה שהוקמה מדינה, שאינה טריפה, מהווה הוכחה למשהו?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 14/10/2012 16:05:14
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 16:11 |
|
| |
תוקן על ידי ביליצר ב- 14/10/2012 16:22:41
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 16:13 |
|
| |
לכאורה יש כאן סוגיה של מטה-הלכה והאם היא שאלה הלכתית או לא. כלומר השאלה היא האם יש הלכות הקובעות מהי שאלה הלכתית. זה שאין הלכות כאלה זה משום שברור שהכל שפיט הלכתית, או משום שברור שזו אינה שאלה הלכתית. אבל יותר משזוהי שאלה הלכתית מסדר שני, זוהי שאלה של מקורות הסמכות של ראשי הקהל. אם בתקופת המלכים היא הבדל בין כהונה למלוכה - שני מקורות סמכות שלאו דווקא חופפים, הרי שמאז יש ניסיון תמידי ברמות שונות של הצלחה לרכז את רוב מקורות הסמכות בידי ראשי הקהל - כלומר הרבנים. אבל גם זה לא עובד משום שברור לרוב הפוסקים כי נושאי רפואה למדל מצייתים למקור סמכות אחר וד"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 16:14 |
|
| |
דעת תורה פירושה לדעת מה התורה אומרת בהתייחס לשאלה, ולומר איני יודע אם לא יודעים מה התורה אומרת.
מאחר שהמציאות המודרנית בדורות האחרונים מאד מורכבת, התשובות על הרבה שאלות, אם כי לא בקיאים בפרטי הפרטים, ואם כי המושגים הכללים אינם מדויקים, צריכות להיות: איני יודע. וכבר פירש רבי משה מקוברין את מאמר חז"ל: דעה קנית מה חסרת, דעה חסרת מה קנית - אם אתה חושב שיש בך דעה, חסר אתה ענוה, אולם אם אתה יודע שחסר אתה דעה, קנית ענוה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 17:03 |
|
| |
לאחר מחשבה נוספת בענין
אני חושב שבאמת עיקר דעת תורה לא נוגעת לענינים הלכתיים, ההלכה המוגדרת ובכלל בחירת דרך בחיים ראויות להיות נגזרות מההבנה הזו. כך שבעיני הבעיה היא יותר עם הקביעה שפלוני הוא "גדול הדור" ולא המפתחות לדעת תורה, והכל חייבים לסור למרותו וכד' , הרבה יותר מאשר עצם הקביעה שעל האדם לחפש את דעת התורה או למעשה יותר מכך לדעת את השם (שבעצם בזאת ראוי להתלהלל), ולעשות לו רב, או מוטב להגיע למדריגה בו הוא עצמו מסוגל לדעת כיצד לנהוג.
בכל מקרה לומר שיש איזה פלוני שהיה ספון בחדרו X שנים ולכן הוא יודע מה דעת התורה עבור כל פלוני זה מופרך.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 18:00 |
|
| |
אנשים מתייעצים עם רבנים על מה שנתפס בעיניהם כחשוב, אדם יכול להתייעץ עם רב על טיפול רפואי אבל לא על תיקון רכב במוסך.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2012 10:26 |
|
| |
אם אתה מחפש את המקורות עצמן לטענה שלך. אז כדאי לך להסתכל דווקא בעבודת המסטר של פרופ' בני בראון.
עבודת המסטר של בני בראון (שמהווה את המקור הראשוני שלו למאמרים המצויינים שכתב בהמשך) מצויה בספריה בהר הצופים.
בראון מבסס את המקורורות הבסיסיים ביותר ממנה התפתחה דעת התורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2012 10:46 |
|
| |
| פרוגרמי כתב: |  | ..אם נבדוק בתלמוד וכן בספרות המוסר וההלכה של הקדמונים, אין בכלל הבחנה בנושאים 'לא הלכתיים' הדיונים מקיפים את כל תחומי החיים, ומעולם לא העלו הקדמונים על דעתם שאם התלמוד מתערב בשאלות של מה כדאי לאכול ואיך כדאי לשבת או לישון זה תחום 'לא הלכתי'.
רמי הצפרדע. |
|
ובקיצור, בראון מבלבל את המח כשהוא מנסה למצוא ראשית של תופעה, שיסודה עוד מימות אברהם ויצחק, הנביאים החזיקו בדעה מגובשת בנושאים מדיניים רפואיים וכו' ובכל דור היו היהודים פונים אל הסמכות הרוחנית בכל התחומים כולם, מי פחות ומי יותר, אבל מעולם לא היתה הבחנה בתחום 'אוטונומי' בו המורים הרוחניים לא עוסקים. מי שלא יודע זאת, לא קרא תלמוד ולא ספרות הראשונים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2012 10:54 |
|
| |
אז מדוע לא לדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים?
כמדומה לי שיש מאמר של יעקב כ"ץ בנידון.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2012 11:17 |
|
| |
פסחים דף קיב.
תנו רבנן: שבעה דברים צוה רבי עקיבא את רבי יהושע בנו: בני, אל תשב בגובהה של עיר ותשנה, ואל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים,
רש"י פסחים דף קיב
ואל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים - דטרוד בגרסיה ולא במילי דציבורא.
כנראה שמי שיודע- גרסיה- לא מבין בענייני ציבור.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2012 11:23 |
|
| |
פרוגרמי,
הכל נכון רק שזו היתה פניה אל הסמכות הרוחנית ולא אל הסמכות ההלכתית. (גם אם בהרבה מקרים היה מדובר באותו אדם)
בזמן המודרני יצרו זהות בין השנים, וקבעו קריטריונים לא תמיד נכונים לקביעת מיהו הסמכות ההלכתית, מה שגרם לאבסורדים קשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2012 11:34 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | פסחים דף קיב.
תנו רבנן: שבעה דברים צוה רבי עקיבא את רבי יהושע בנו: בני, אל תשב בגובהה של עיר ותשנה, ואל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים,
רש"י פסחים דף קיב
ואל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים - דטרוד בגרסיה ולא במילי דציבורא.
כנראה שמי שיודע- גרסיה- לא מבין בענייני ציבור. |
|
אתה מעוות את הפשט. רש"י אומר שהם טרודים בלימודם, הוי אומר עסוקים. לא יימצא להם פנאי לעסוק בענייני וצרכי הציבור. לא חוסר הבנה בענייני ציבור.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2012 11:41 |
|
| |
כשאדם עסוק בלימודו אסור לו להפסיק לדברי חולין, ראה את דברי רבי מאיר.
וכשאדם כל הזמן עסוק בלימודו אין לו ולא יכול להיות לו כמובן, כל ידע בענינים אחרים,
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2012 11:46 |
|
| |
| אישציפור כתב: | | פרוגרמי,
הכל נכון רק שזו היתה פניה אל הסמכות הרוחנית ולא אל הסמכות ההלכתית. (גם אם בהרבה מקרים היה מדובר באותו אדם)
בזמן המודרני יצרו זהות בין השנים, וקבעו קריטריונים לא תמיד נכונים לקביעת מיהו הסמכות ההלכתית, מה שגרם לאבסורדים קשים. |
|
אתה צודק, אבל החידוש הוא לא שהסמכות הרוחנית קובעת ובעלת דעה גם בתחום הארצי או הנראה ארצי, אלא שיש חפיפה מלאה בין הרוחני לסמכות הלכתית. זה הוא החידוש ולא עצם הרעיון של 'דעת תורה'. וגם חידוש זה אינו מהפכה וכדו', הוא רק דגשים שעולים ויורדים בדורות שונים, גם בדורינו יודעים שלא שואלים את הרב שטינמן שאלות בהלכה ואפילו לא את הרב שך וכיו"ב.
|
|
|
|
|
