| נשלח ב-25/10/2012 11:40 |
 |
| |
איתי,
גם ה"אני" של דיקארט אין לו שום משמעות ללא הידע שיש ל "אני" וברגע שיש את הידע הרי כל ה"אני" הינו רק הידע שבו והוא כינוי לגוף הראשון שהוא תחום ידע מנקודת מבט מסוימת של הגוף הראשון הלזה. כלומר אני חושב למשל על העולם וממוקד על תפוח משמע אני קיים אבל קיומי אינו אלא העולם והתפוח. לכן למרות שהסוליפסיזם מבוסס על נקודה נכונה שהרי אין חוץ מהידע "שלי" אין קיום -אם בידע ישיר ואם בידע משתקף (הקיר שמאחוריי, השכל של זולתי וכו')- של "אני" כשלעצמו. לכן ניתן לחלק את הסוליפזיזם לשני חלקים. חלק אחד הממקד על העובדה שאין ידע "חוץ" מהידע שלי על כל צורותיו וזו נקודה נכונה. החלק השני הוא דימוי ה"אני" כישות הקיימת לעצמה וזה פטומי מילי.
ביאור העניין לפי מרגלא בפומיא דחברייא שהאמונה היהודית במשמעות השם יקוק, הינה הסוליפסיזם של ההוויה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2012 19:55 |
|
| |
חידוד הדיון:
רבים כתבו כי אומנם הסוליפסיזיט יכול אומנם להוכיח את קיומו שלו , אך ליחס לעצמו את "ראשית ההויה" או תכונות של "יוצר בראשית", זה יהיה יומרני מצידו כמאמר רם 28 :
״נראה שמשום שהוא לא יכול להוכיח דבר חוץ מעצמו יוצא שהוא חייב להניח שכל התכונות שיש מיוחסות עליו״ נראה לי שצריך להבחין בין: א. הדבר היחיד שאני מסוגל להוכיח את קיומו הוא אני. ב. אני מסוגל להוכיח שרק אני קיים. אני חושב שמצבו הטיפוסי של הסוליפסיסט הוא א׳, לא ב׳. אז אין לו היסוד להסיק כי כל התכונות הקיימות הן תכונות שלו עצמו. לא פחות טבעי אם כן שהוא דווקא יחשוד שקיימים הרבה דברים מלבדו. רק שהוא לא מסוגל להוכיח לעצמו את זה"
או כמאמר ווטו 1
"החלק השני הוא דימוי ה"אני" כישות הקיימת לעצמה וזה פטומי מילי"
כעת , אני רוצה לנסות לגבש "ראיה" או טענה שתוכיח דווקא כי מבחינה לוגית כן אפשר לטעון כי הסוליפיסט הוא זה שיצר את האשליה שלו (בסגנון תת המודע שיצר למודע).
הטענה היא כזאת : אנו יודעים כי כאשר אנו חולמים תת ההכרה שלנו קובע לנו מה נחלום .או יותר נכון אנו בוחרים בתת ההכרה את סוג החלום אך המודע אינו שולט בכך. מכאן יוצא שיתכן בחירה בתת מודע שהמודע אינו יודע ממנה. ולכן ניתן לטעון שכשם שהמודע אינו "מודע" או מרגיש חלק מבחירת חלומותיו כך יתכן שהמודע שלי אינו מודע לכך ששהתת מודע שלי הוא הוא הבלתי מוגבל שהגביל את עצמו (מבחינת המודע שלו).
מה דעתכם? האם הטיעון לוגי?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2012 21:16 |
|
| |
איתי,
נראה שזה אכן אפשרי לוגית שאני עצמי, באופן לא מודע, הוא הבלתי מוגבל. וזאת אם מקבלים כי הבלתי מוגבל יכול להגביל את עצמו. ברוח דומה דקארט ב-"הגיונות" שקל את האפשרות שהוא עצמו האלוקים, היש המושלם. דקארט דחה את האפשרות הזו. אבל לא בגלל שמצא בה עצמה סתירה לוגית.
יחד עם זאת, מה הרבותא. כמעט כל דבר הוא אפשרי לוגית. זה לא נותן לי טעם כלשהו לסבור שאכן אני (או התת מודע שלי) בפועל בלתי מוגבל.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2012 00:55 |
|
| |
לרם
כתבת "יחד עם זאת, מה הרבותא. כמעט כל דבר הוא אפשרי לוגית"
אם כך מה הרבותא מקוגיטו של דאקרט? הרי גם הוא הוכיח את קיומו בעזרת הלוגיקה לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2012 09:01 |
|
| |
איתי, כמובן, בשני המקרים מדובר על הוכחה בעזרת הלוגיקה. ההבדל איננו בעזרת מה אתה מוכיח. בשני המקרים אתה מוכיח בעזרת הלוגיקה. ההבדל הוא במה אתה מוכיח, לא בעזרת מה אתה מוכיח. דקארט מוכיח בקוגיטו שהוא קיים, בפועל. אתה מוכיח רק שיתכן שאתה בלתי מוגבל. אינך מוכיח שאתה בפועל בלתי מוגבל.
זה ההבדל. דקארט מוכיח משהו שקיים בפועל. אתה לא מוכיח משהו שקיים בפועל. אתה מוכיח רק שזה אפשרי (שאתה בלתי מוגבל).
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2012 20:01 |
|
| |
לרם היקר
כתבת "זה ההבדל. דקארט מוכיח משהו שקיים בפועל. אתה לא מוכיח משהו שקיים בפועל. אתה מוכיח רק שזה אפשרי (שאתה בלתי מוגבל)."
גם האפשרות של עולם חיצוני לי , או עוד תודעות הוא משהו אפשרי ולא הוכחה.
אם כך מדוע תבחר בזאת , על פני האפשרות שאתה היחיד והבלתי מוגבל?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2012 22:27 |
|
| |
איתי, תודה על המחמאה, ועל שאלותיך הסקרניות.
איך אני בוחר באפשרות שקיים עולם חיצוני, או תודעות אחרות?
נראה לי שיש כמה סיבות לבחירה הזו.
ראשית, אלו לא רק אפשרויות לוגיות. יש טעמים (טיעונים) שתומכים בהן, ביחס לאלטרנטיבות, גם אם אין ממש הוכחות. קיומו של עולם חיצון ושל תודעות אחרות מספקים הסברים רבים לתופעות, הסברים שלא קיימים אם מניחים שאין עולם חיצון או תודעות.
שנית, יש טעמים מעשיים. כלומר, גם אם אין לי דרך להכריע אם אפשרות מסוימת מתקיימת או לא, יכולות להיות לי סיבות לפעול מתוך "הנחת עבודה" שהאפשרות אכן מתקיימת. בפרט, ישנו העניין המוסרי. אם יש תודעות אחרות, יש לי סיבה (בהינתן שהמוסר חשוב לי) להיזהר מלפגוע בהן. אם התודעות לא קיימות, אין לי סיבה (או שיש לי סיבה פחותה) להיזהר בכך. ואם אני שוקל את האפשרות האחת מול השניה, סביר שאני פשוט לא רוצה לקחת את הסיכון. אני אפעל מתוך הנחה שיש תודעות אחרות, ואיזהר לא לפגוע בהן, כדי שלא להסתכן במעשים לא מוסריים.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2012 02:15 |
|
| |
לרם
כתבת :"שנית, יש טעמים מעשיים. כלומר, גם אם אין לי דרך להכריע אם אפשרות מסוימת מתקיימת או לא, יכולות להיות לי סיבות לפעול מתוך "הנחת עבודה" שהאפשרות אכן מתקיימת. בפרט, ישנו העניין המוסרי. אם יש תודעות אחרות, יש לי סיבה (בהינתן שהמוסר חשוב לי) להיזהר מלפגוע בהן. אם התודעות לא קיימות, אין לי סיבה (או שיש לי סיבה פחותה) להיזהר בכך. ואם אני שוקל את האפשרות האחת מול השניה, סביר שאני פשוט לא רוצה לקחת את הסיכון. אני אפעל מתוך הנחה שיש תודעות אחרות, ואיזהר לא לפגוע בהן, כדי שלא להסתכן במעשים לא מוסריים"
אני מבין את הטעמים האסטתים. אך כל זאת לא עונה לשאלה התאולוגית.
כיצד אתה יכול להיות בטוח שיש אלוהים חיצוני ואלוהים זה הוא לא אתה עצמך?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2012 18:59 |
|
| |
איתי,
בזה, לצערי, אני לא יכול להיות בטוח, מבחינת ההגיון.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2012 20:09 |
|
| |
רם
כתבת "בזה, לצערי, אני לא יכול להיות בטוח, מבחינת ההגיון."
אז לדעתך האמונה באל היא אמונה לא הגיונית? או יותר נכון שלא מבוססת על ההגיון?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2012 20:39 |
|
| |
כן, זו דעתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2012 05:19 |
|
| |
לרם
אם כך מדוע יהדות? יש כל כך הרבה דברים לא הגיונים להאמין בהם........
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2012 07:52 |
|
| |
״אם כך מדוע יהדות? יש כל כך הרבה דברים לא הגיונים להאמין בהם........״
גם התשובה לשאלה הזו איננה נקבעת כנראה בהגיון .. זה שאנחנו גדלים בסביבה יהודית הופך את היהדות ל ״אופציה חיה״ עבורנו, מבחינה נפשית. אופציות אחרות, להיות נוצרי למשל, אינן ״חיות״ עבורנו. איננו מסוגלים לשקול אותן ברצינות.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2012 06:21 |
|
| |
חידוד נוסף
חשבתי על רעיון מסוים.
הסוליפזיסט (זרם מסוים בגישה זו) רואה בעצמו אלוהים. הוא ברא את הכל אך בחר להעלים את הידיעה הזו ממנו ואת .
כעת גם ביהדות בעניין הנשמה יש משהו דומה. הנשמה יודעת שהיא מן העליונים , הנשמה יודעת שהיא היתה פה כבר בעבר (גילגול וכו..) אך אינה זוכרת זאת.
רציתי לחדד את שני הדברים.
במה הם דומים ויותר חושב במה הם שונים?
למה בשבילנו הטיעון השני נראה הגיוני מן הראשון?
|
|
|
|
|
