ברזל וכולם
שאלה
סוכה מח ע"א
משנה:
ההלל והשמחה – שמונה; כיצד מלמד שחייב אדם בהלל ובשמחה ובכבוד יום טוב האחרון של חג כשאר כל ימות החג.
גמרא:
מנא הני מילי
דתנו רבנן: '(דברים טז טו) [שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ] וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ לרבות לילי יום טוב האחרון
או אינו אלא יום טוב הראשון
כשהוא אומר 'אך' – חלק;
ומה ראית לרבות לילי יום טוב האחרון ולהוציא לילי יום טוב הראשון?
מרבה אני לילי יום טוב האחרון שיש שמחה לפניו, ומוציא אני לילי יום טוב הראשון שאין שמחה לפניו'.
המשנה דיברה בשמחה של זמן הזה ופירשה שזה יש שמונה ימים
הגמרא פירשה בשמחה של שלמים בזמן הבית ופירשה שרק בליל ום טוב האחרון אבל ביום יום טוב אחרון לא האם שמחה של זמן הזה יש גם ביום ?
