|
|
| נשלח ב-17/10/2012 16:10 |
 |
| |
מ אלא שעדיף לקדש על יין ישן שהינו טוב ומבורר.
שאלה לחידוד- בפר' ויגש כתוב על יוסף- ולאביו שלח כזאת- מפרש רש"י, כזאת זה יין ישן שדעת זקנים נוחה מימנה!
למה דעת זקנים נוחה מיין ישן?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2012 16:52 |
|
| |
ירוחם,
תשובות לשאלתך הטובה:
א. תורה תמימה: לפי שהזקנים דמם מצונן והיין מחמם, וככל שהיין יותר ישן חומו נוח ורצוי לגוף.
ב. תהליך התיישנותו של יין מיטיב ומעדן את טעמו.
ג. כתב מנחת יצחק (חלק ב סימן צד): זקני ת"ח כל זמן שמזקינים דעתם מתיישבת עליהם, וכן הוא הדבר ביין המשובח, שכל שמתיישן יותר, הוא משובח יותר, וע"כ דעת זקנים נוחה הימנו.
תוקן על ידי מ80 ב- 17/10/2012 16:53:11
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2012 19:08 |
|
| |
מ
אכן המנחת יצחק עונה לטעמי. ואוסיף כי הזקנים בדרך כלל "זוכים" ליחס לעגני של הצעירים. מסויד-פארקאלעכט-. מה הזקן הזה מבין וכו'. והנה ההוכחה כי הזקנה רק משבחת.
בעניין המקפידים לקדש על היין, יש לי בשורה בשבילם- היין הנמכר והמצוי בחנויות והמיועד לקידוש, יש ספק גדול על כמות הענבים שיש ביין הזה. אם בכלל אפשר לקרא לזה יין.
וכבר מסר בסוד לבניו לפני מותו בעל יקב מפורסם- דעו לכם כי גם מענבים אפשר ליצר יין.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2012 23:03 |
|
| |
דבריך אולי מסבירים מדוע הרמב"ן אסר יין לבן לקידוש, כי בד"כ זמן ההתיישנות של יינות לבנים הרבה יותר קצר מזה של יינות אדומים. מכל מקום, יינות איכותיים אינם מבושלים, לא מוסיפים להם סוכר בתהליך הייצור ולא מים, וכדאי לשומרם בתנאים נאותים ולחכות לפחות שנתיים בנוסף לתקופת ההתיישנות ביקבים.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2012 10:35 |
|
| |
היינות הנמכרים לקידוש- יינות מתוקים- הם לא רק מתוקים בגלל העדר התיישנות של לפחות 40 יום,
מוסיפים להם, נ"ט בר"נט הכל לפי הייצרן. וסוכר כנ"ל.
ההוכחה הפשוטה ביותר להוכח, יין אמיתי- לא מחמיץ אפילו לאחר מאה שנה,להפך.
יין לקידוש הנמכר ככזה, מתקלקל לאחר שבע שנים.
על יין אמיתי כתוב שנת הבציר- על היין לקידוש -זה חסר,
ועוד כהנה וכהנה שרק המבינים מבינים.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2012 14:53 |
|
| |
זמן ההשתמרות של יין תלוי באיכות הבציר, בתהליכי ייצור מדוייקים המונעים חימצון וחשיפה לאור, ובאחסנה נאותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2012 19:51 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | היינות הנמכרים לקידוש- יינות מתוקים- הם לא רק מתוקים בגלל העדר התיישנות של לפחות 40 יום,
מוסיפים להם, נ"ט בר"נט הכל לפי הייצרן. וסוכר כנ"ל.
ההוכחה הפשוטה ביותר להוכח, יין אמיתי- לא מחמיץ אפילו לאחר מאה שנה,להפך.
יין לקידוש הנמכר ככזה, מתקלקל לאחר שבע שנים.
על יין אמיתי כתוב שנת הבציר- על היין לקידוש -זה חסר,
ועוד כהנה וכהנה שרק המבינים מבינים. |
|
ירוחם - זה פשוט לא נכון.
אגב, חוץ מלשאול יינן, אתה יכול גם לפתוח את הגמרא - מעשה שבכל יום היה שיין החמיץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2012 20:35 |
|
| |
ירושלמי (ברכות ו, ח): רבי על כל חבית שהיה פותח היה מברך עליה, ומה היה אומר? ר' יצחק רובה בשם רבי ברוך הטוב והמיטיב. פירש הפני משה: אפילו שתיהם מיין חדש או מיין ישן. משמע שבתקופת רבי יין שלא החמיץ נחשב ליין משובח. מעשה בר' עקיבא שעשה משתה לשמעון בנו, על כל חבית וחבית שהיה פותח היה מברך חמרא טבא לחיי רבנן ולתלמידיהון.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2012 20:59 |
|
| |
מואדיב
היין וכל דבר מחמיץ באויר הפתוח-שיש בו חמצן.
אני מדבר על יין בבקבוק סגור או חבית אטומה. כמובן שבזמן הגמרא לא היו אמצעי איחסון אידיאלים ליין.
אכן בכלי פתוח גם הדבש מדביש והשמן מבאיש והיין מחמיץ.
אני מדבר על בקבוק סגור של יין מתוק. מתוק וממותק. את היין לקידוש מתסיסים עם זרז- שהוא הסוכר- 5 ק"ג ענבים ו1 ק"ג סוכר, כך שבתוצר הסופי יש כ30% סוכר כמובן שיש יין מתוק בלי הסוכר- ואותה מתסיסים פחות חצי זמן מיין יבש רגיל.
ואת זאת אני מספר מנסיון - וכמובן קיבלתי כמה הרצאות מיינן של -כרמל מזרחי.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2012 21:08 |
|
| |
ירוחם צודק. ביין מתוק לקידוש יש ספק מה אחוז היין בבקבוק, ומכל מקום יש פוסקים האוסרים יין שהוסיפו לענבים תוספות במהלך הייצור.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2012 21:44 |
|
| |
שו"ת מנחת יצחק חלק ט סימן כו
ג אודות שבמדינה שם, א"א לעשות יין רק אם נותנים בו צוקער, ובל"ז היין מתקלקל, ונותנים בו כמו /שמינית/ צוקער, ושמע איזה ערעור שעל יין כזה אי אפשר לקדש, והנה לענין דבש, מבואר בש"ע /או"ח/ (סי' ער"ב ס"ח), שי"א שאין מקדשין עליו אם נותנים בו דבש, וכן דעת הרמב"ם, אמנם כאן א"א בענין אחר, או נימא לכה"פ בש"ק בבוקר יעשה קידוש על יין שרף כמו שעשה בעל ד"ח ז"ל זי"ע עכ"ד
אל תאמר אי אפשי אפשי ואפשי- רק אינטרסנטים מסורו מידע שגוי!
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2012 23:58 |
|
| |
כדאי לשים לב שיש יינות מתוקים שלא הוסיפו להם סוכר, כגון הליוסטין הנעשה מענבים מבציר מאוחר, או מוסקאט שנעשה ע"י עצירת תהליך התסיסה בשלב מוקדם באמצעות ברנדי; ויש יינות מתוקים שמתיקותם היא תוצאה של הוספת סוכר, כגון שמפניה; ויש יינות יבשים שמוסיפים להם סוכר במהלך הייצור כדי להעלות את רמת האלכוהול, דבר שנפוץ יותר במדינות קרות.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2012 09:42 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | מואדיב
היין וכל דבר מחמיץ באויר הפתוח-שיש בו חמצן.
אני מדבר על יין בבקבוק סגור או חבית אטומה. כמובן שבזמן הגמרא לא היו אמצעי איחסון אידיאלים ליין.
אכן בכלי פתוח גם הדבש מדביש והשמן מבאיש והיין מחמיץ.
אני מדבר על בקבוק סגור של יין מתוק. מתוק וממותק. את היין לקידוש מתסיסים עם זרז- שהוא הסוכר- 5 ק"ג ענבים ו1 ק"ג סוכר, כך שבתוצר הסופי יש כ30% סוכר כמובן שיש יין מתוק בלי הסוכר- ואותה מתסיסים פחות חצי זמן מיין יבש רגיל.
ואת זאת אני מספר מנסיון - וכמובן קיבלתי כמה הרצאות מיינן של -כרמל מזרחי. |
|
בתחילה טענת שיין אמיתי לא מחמיץ, אלא רק יין לא אמיתי.
כעת אתה טוען שמה שמחמיץ זו החשיפה לחמצן.
ממה נפשך, אם איטום הרמטי מונע החמצה - הוא ימנע זאת גם ביין "לא אמיתי".
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2012 10:35 |
|
| |
וזה בדיוק העניין, יין -לא אמיתי- מתקלקל- גם בלי חמצן יין טוב מחמיץ רק אם נותנים לו חמצן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2012 13:56 |
|
| |
הסוכר שבענבים הופך במהלך תהליך התסיסה לאלכוהול. בד"כ אם הענבים מאיכות ירודה, יש שמוסיפים להם סוכר כדי לקבל יותר אלכוהול ולהסוות את טעמם הירוד. יש ארצות בהן נאסר להוסיף סוכר ליינות ביקבים.
יינות טובים נעשים מבציר משובח ללא תוספות.
|
|
|
|
|
