|
|
| נשלח ב-20/10/2012 20:39 |
 |
| |
מ כתלמיד חכם- אתה יודע מה הפשט בדברי רבא
יומא דף עו.
רמי: כתיב ישמח וקרינן ישמח, זכה - משמחו, לא זכה - משממו. והיינו דאמר רבא: חמרא וריחני פקחין.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 13:17 |
|
| |
האין צרי בגלעד? אין ת"ח כאן בפורום? מה הפשט בדברי רבא?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 17:42 |
|
| |
פשט דברי רבא שיין ובשמים מרחיבים הלב ומחדדים השכל. ומאחר שטעם וריח תלויים במידה נאותה, אמר רבי אילעאי: בשלשה דברים אדם ניכר בכוסו, בכיסו ובכעסו. פירש רש"י: אם דעתו מיושבת עליו ביינו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 18:23 |
|
| |
ירוחם, פשוט יין וריח טוב עושים אותו פיקח כלומר משמחים אותו. ויפים לכאן דברי מ80 , למה הבאת זאת לכאן?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 18:48 |
|
| |
יפים אומנם אבל לא נכונים בהכרח כי הסיפא זה פיקחין- ושמחה עדיין לא הופך אדם לפקח יותר, וודאי לא מחדדים את השכל. שתיית יין - לפעמים עושה את ההפך, ראה פרשתנו.
פשוטו חידתו של רבא- יין כידוע אוהב שקט- ברעש הוא מתקלקל, יצורו בשקט אחסונו במרתף.
הבשמים מאידך אוהבים רעש- אומר הדק היטב הדק היטב- כי הקול יפה לבשמים.
אומר רבא שזו היא הפקחות- מתי לשתוק ומתי לדבר
ולמה הבאתי זה לכאן- בי כמו יין דברי חידוד משמחים את הלב.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 18:57 |
|
| |
ירוחם , כרגיל יפה, ואיך תסביר את הסוגיא עמוד קודם בק"ע גובה פני המבול נוכח חוק כלים שלובים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 19:24 |
|
| |
חלמיש
הנושא מאד רחב וארוך. אתה יכול לקרא את "הבריאה והמבול" של א.קורמן, המנסה ועונה על השאלה בהגיון והכחות, דבר שאי אפשר להוכיח או לסתור.
עיקר רעיונו- לפני המבול הארץ היתה שטוחה בלי הרים, הסחף הגדול שיצר המבול הם שיצרו את ההרים הגדולים.
אני כותב מזכרון, אבל בספר הוא מביא מקורות לטענתו.
רצוי יותר לקרא את המקור מאשר אותי הכותב מהזכרון
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 20:39 |
|
| |
ירוחם,
הפירוש הטוב והנכון שכתבת הינו יותר מדרש מאשר פשט.
המלה פיקחות מתייחסת ליישוב הדעת, ועל-כן רש"י פירש כוסו אם דעתו מייושבת עליו, ומאותה סיבה דברי רבא מופיעים במסכת הוריות (יג ע"ב), כי יין ובשמים אחד מחמשה דברים המשיבים את הלימוד.
תוקן על ידי מ80 ב- 21/10/2012 20:40:54
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 20:52 |
|
| |
מ
כרגיל אתה אומר פשט ואני אומר דרש.
אם תעיין היטב בגמרא בהוריות המלאה בעצות- הדרש שלי לדברי רבא עולה יפה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 22:59 |
|
| |
ירוחם,
הפועל לפקוח פירושו לפתוח את העינים, ובא במליצה על התבוננות, ובהשאלה על מציאת דעת ותבונה.
פירש רד"ק: היין משמח האנשים הגדולים והחכמים ותיטיב דעתם בו כמו שאמרו רז"ל חמרא וריחני פקחין אבל האנשים הפחותים ישתכרו בו ותשתבש דעתם בו.
מכל מקום, החילוק שעשית בין יין לבשמים יפה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2012 09:47 |
|
| |
מ אולי תוכל להסביר את שינוי הנוסח בפסוקים?
שמות פרק כג (ח) וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים:
דברים פרק טז לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם:
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2012 15:10 |
|
| |
ירוחם,
אומרת המכילתא: פקחים אלו פקחי הדעת, או אינו אלא יעור עיני פקחים, כשהוא אומר כי השוחד יעור עיני חכמים הרי עינים אמור, הא מה אני מקיים יעור פקחים - אלו פקחי הדעת.
אפשר לומר שבפרשת משפטים התורה מזהירה כל אדם, גם אם הוא פקח או צדיק, מלקחת שוחד, כפירוש יש"ר מגוריציא: כי השוחד יטה את לב האדם מדרך הצדק ויכהה מאור השכל, עד שהאדם הפקח שהוא הפך העור, לא יראה הדברים לאמתתם, ודברי הצדיקים בדין, הם ישרים, יהיו בעיניו עקומים ומסולפים. ובפרשת שופטים התורה מזהירה דיינים, למרות היותם חכמים או צדיקים, מלקחת שוחד.
תוקן על ידי מ80 ב- 22/10/2012 15:11:18
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2012 15:28 |
|
| |
מ
ידידי היקר- אתה שבוי של המילה הכתובה שלא תמיד נכונה כמו במקרה שלנו. אצל הפקח לא כתוב בתורה עייני.
כל פרשת משפטים נאמרה לדיינים - ולא לכל אדם, ראה את הנכתב על כך. אדם רגיל לא לוקח שוחד, ואם זה לאדם רגיל- היתה צריכה להיות אזהרה נוספת לדיינים, שהם הם המוזהרים על השוחד- ולא מתאים במקרה הזה ק"וח.
אני בדרך כלל מנסה ללמוד לא ממה שכבר נכתב.
מה ההבדל בין פקח לחכם? פיקח זו תכונה - טבעית אינסטיקטיבית- חכמה לומדים, קנה חכמה.
ולכן יש חיות פקחות- אין חיות חכמות- רק מאולפות עם בכלל זו נקראת חוכמה.
במשפטים היו השופטים פקחים- כי לא הספיקו ללמוד בתקופה הקצרה, ולכן שפטו מתוך האינסטינקט,
והתורה באמת לא כותבת לידם עייני- כי לצורך המשפט הם לא נזקקו לעיינים.
אבל בדברים- לאחר ארבעים שנה של לימוד הם הפכו לחכמים- ולהם כתוב עיינים- כי הם היו זקוקים לעיינים לעיין בתורה .
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2012 15:54 |
|
| |
ירוחם,
זה מה שהמכילתא אומרת, שמאחר שלא כתוב עיני בפרשת משפטים, פקחים אינם חכמים, אלא פקחי הדעת.
הפותח את עיניו לראות נקרא בלשון המקרא פקח. הפותח את אזניו לשמוע נקרא בלשון חכמים פקח.
עין רואה ואוזן שומעת, ה' עשה גם שניהם.
|
|
|
|
|
