it's מן השמיים
השיר הראשון: קומט שוין לא נתאוו החכמים והנביאים לימות המשיח לא כדי שישלטו על כל העולם. אלא כדי שיהיו פנויין בתורה ובחכמתה כדי שיזכו לחיי העולם הבא. קומט שוין שנעל אריין (צוזאמען די אידן), פריילעך זאל מען זיין (צוזאמען צופירידען), אין בית המקדש גיין עם משיח צדקנו אהיים! אומר הרמב"ם (משנה תורה הלכות מלכים ומלחמות פרק י"ב): "לא נתאוו החכמים והנביאים לימות המשיח, לא כדי שישלטו על כל העולם, ולא כדי שירדו בעכו"ם, ולא כדי שינשאו אותם העמים, ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח, אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה ולא יהיה להם נוגש ומבטל, כדי שיזכו לחיי העולם הבא... "
השיר השני: זה היום
זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. (תהילים קי"ח) מי זה "בו"?
אומר המדרש" אמר ר' אבין אין אנו יודעים במה לשמוח אם ביום או בהקב"ה, בא שלמה ופירש נגילה ונשמחה בך בהקב"ה, בך ביראתך, בך בתורתך, בך בישועתך. אמר ר' יצחק בך בעשרים ושתים אותיות שכתבת לנו בתורה, ב' תרין כ' עשרין, הרי בך."
השיר השלישי: אני מאמין
אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא.
(העיקר הי"ב של הרמב"ם) פירוש: אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח" -הוא העיקרון השנים עשר משלושה עשר העיקרים, כפי שנוסחו בסידור התפילה, והוא עוסק בביאת המשיח. עיקרון זה מבוסס על היסוד השנים עשר באמונה על פי הרמב"ם, הנקרא "ימות המשיח", ועל פיו יש להאמין שהמשיח יבוא, "לא ייחשב שיתאחר או יתמהמה - חכה לו".(חב"דפדיה)
השיר הרביעי: קוה
"קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'" ( ע"י דוד המלך.תהילים כ"ז) ישנן מספר שאלות על מנת להבין לעומק את הפסוק:
1. מדוע נאמר פעמיים "קוה אל ה' " ?
2. מה ההבדל (באם ישנו) בין הפעם הראשונה לשנייה?
לשם כך עלינו להבין את הכתוב, נתחיל מראשיתו:
משמעות ה "קוה אל ה' " בפשט הנה תקווה, ייחול אל ה', כלומר יהודי אשר כל תקוותו היא אל ה', והוא מבין ויודע שבכל צעד ושעל ישנה מציאות אחת והיא ה'.מכאן הוא מבין שכל תקוותו ושיברו היא אך ורק על מי שמוביל את המציאות, והיא על ה'.
אולם יכולה להיות מציאות שלמרות תובנות אלו ולמרות התקווה והתפילה אל ד', אין הוא נענה, ועקב זה הוא יכול חס ושלום לשקוע בעצבות או להתרחק מעבודת הבורא...
אך על זה אומר דוד המלך ע"ה בהמשך הפסוק "חזק ויאמץ לבך", שההיפך הוא הנכון! בשעה כזו עליך לעבוד את ה' באופן של "חזק ויאמץ לבך"! כלומר במקום ליפול לעצבות, עליך להתחזק! ולמרות הקושי רב להתחזק, יש צורך לעשות מאמץ רוחני. כמו שבגשמיות כדי להגיע לסיבולת לב ריאה, יש לבצע מאמץ ולרוץ או לעשות כושר, כמו"כ ברוחניות יש להתאמץ ולהתחזק בדרכים בכדי להגיע ל"חזק ויאמץ לבך".
ואז ממשיך ומסיים דוד המלך ע"ה את הפסוק "וקוה אל ה' ". שוב לקוות אל ה'! כלומר אחרי עבודת הלב, התקווה השנייה שונה לחלוטין מהראשונה. היא תקווה לאחר שהלב עשה עבודה וכמובן שהוא שמח יותר ושלם יותר.היא תקווה עמוקה יותר וגבוהה יותר.
השיר החמישי: לא ישא גוי
"לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו פרק ב') וכתתו חרבותם לאתים הינו אחד מיעודי הגאולה, כמו שכתוב בישעיה "וכתתו חרבותם לאתים, וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה". משמעותו של יעוד זה היא, שכלי המלחמה יהפכו לכלים לעבודת האדמה. ייעוד זה מתממש כתוצאה מפעולת המלך המשיח עצמו כפי שנכתב בתחילת הפסוק "ושפט בין הגויים, והוכיח לעמים רבים".
שיר השישי: מי ידמה לך
"מי ידמה לך ומי ישווה לך ומי יערוך לך,הקל הגדול הגיבור והנורא, קל עליון קונה שמים וארץ" (מתוך נשמת כל חי).
מי יכול להיות דומה לך, ומי יכול להיות שוה אצלך, ומי הוא שבערך לך, א-ל עליון השולט מלמעלה על הכל בורא שמים וארץ (ע"פ סידור המפורש)
השיר השביעי: ישראל
"ישראל בטח בה' עזרם ומגנם הוא, בית אהרו בטחו בה' עזרם ומגנם הוא" (תהילים)
עם ישראל בטח בה' שהרי ה' עוזר ומגן עלינו מכל שונאינו. בני אהרם הכהנים והלויים בטחו בה' שהרי ה' עוזר ומגן עלינו מכל שונאינו
(ע"פ סידור המפורש)
מתוך ילקוט מעם לועז: "ישראל בטח בה עזרם ומגינם הוא" ואומר המשורר: אלו הבוטחים בעצבים בטחונם הבל!, לא כן ישראל שיש להם במי לבטוח, בצור ישועתם. וזהו שאומר ישראל בטח בה', כי בטחונו, בטחון אמיתי, תמיד עוזרם ומגינם, ולכן ראוי להם שיבטחו בו. ואומר לישראל, "בטח בה' ", שגם אם לא תראו הישועה מיד, שתזכרו כי עזרם ומגינם הוא בעבר, וכן יהיה בעתיד. "בית אהרן בטחו בה' עזרם ומגינם הוא": ויש מפרשים שמדבר כנגד החשמונאים שהיו כהנים שלחמו ביוונים, ואומר להם בטחו בה' שיושיע אתכם משיעבודם, כי עזרם ומגינם הוא תמיד.
השיר השמיני: היום קצר היום קצר והמלאכה מרובה
The days just pass by, and the work can fall behind. והפועלים עצלים והשכר הרבה, ובעל הבית דוחק (מסכת אבות פרק ב') פירוש:
היום קצר" - העולם הזה עובר מהר מאוד, במבט לאחור זה נראה ממש קצר. המלאכה מרובה - יש הרבה מאוד מה לעשות בעולם הזה, וכ"כ קצת זמן. ולמה זה נראה לנו כאילו יש לנו כ"כ קצת זמן? כי תמיד בא היצר הרע ודוחה אותנו! נכנס בנו חשק ללמוד תורה/לעשות מצוות-והוא אומר לך "עוד מעט, אחר כך תעשה את זה, בוא תראה קודם את הסרט הזה/שחק במחשב" וכד'... אז מה אנחנו צריכים לעשות?? לדחות אותו! אנחנו צריכים לעשות הרבה מצוות-להשיג חלק בעולם הבא. המלאכה מרובה!
והפועלים עצלים" - אנחנו, היהודים, אנחנו הפועלים! לרוב מתעצלים ונדחים ע"י היצר... צריך להפסיק להתעצל! והשכר הרבה" - למי השכר הרבה?? למי שמגיע לו! למי שדוחה את יצרו! למי שלא מתעצל!
ובעל הבית דוחק" - ה' מחכה לנו. דוחק בנו. חיזרו אלי, ילדי! המשיח כבר בפתח חבר'ה! להתעורר!
השיר הראשון: קומט שוין "לא נתאוו החכמים והנביאים לימות המשיח לא כדי שישלטו על כל העולם. אלא כדי שיהיו פנויין בתורה ובחכמתה כדי שיזכו לחיי העולם הבא. קומט שוין שנעל אריין (צוזאמען די אידן), פריילעך זאל מען זיין (צוזאמען צופירידען), אין בית המקדש גיין עם משיח צדקנו אהיים! אומר הרמב"ם (משנה תורה הלכות מלכים ומלחמות פרק י"ב): "לא נתאוו החכמים והנביאים לימות המשיח, לא כדי שישלטו על כל העולם, ולא כדי שירדו בעכו"ם, ולא כדי שינשאו אותם העמים, ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח, אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה ולא יהיה להם נוגש ומבטל, כדי שיזכו לחיי העולם הבא... "
השיר השני: זה היום
זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. (תהילים קי"ח) מי זה "בו"?
אומר המדרש" אמר ר' אבין אין אנו יודעים במה לשמוח אם ביום או בהקב"ה, בא שלמה ופירש נגילה ונשמחה בך בהקב"ה, בך ביראתך, בך בתורתך, בך בישועתך. אמר ר' יצחק בך בעשרים ושתים אותיות שכתבת לנו בתורה, ב' תרין כ' עשרין, הרי בך."
השיר השלישי: אני מאמין
אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא.
(העיקר הי"ב של הרמב"ם) פירוש: אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח" -הוא העיקרון השנים עשר משלושה עשר העיקרים, כפי שנוסחו בסידור התפילה, והוא עוסק בביאת המשיח. עיקרון זה מבוסס על היסוד השנים עשר באמונה על פי הרמב"ם, הנקרא "ימות המשיח", ועל פיו יש להאמין שהמשיח יבוא, "לא ייחשב שיתאחר או יתמהמה - חכה לו".(חב"דפדיה)
השיר הרביעי: קוה
"קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'" ( ע"י דוד המלך.תהילים כ"ז) ישנן מספר שאלות על מנת להבין לעומק את הפסוק:
1. מדוע נאמר פעמיים "קוה אל ה' " ?
2. מה ההבדל (באם ישנו) בין הפעם הראשונה לשנייה?
לשם כך עלינו להבין את הכתוב, נתחיל מראשיתו:
משמעות ה "קוה אל ה' " בפשט הנה תקווה, ייחול אל ה', כלומר יהודי אשר כל תקוותו היא אל ה', והוא מבין ויודע שבכל צעד ושעל ישנה מציאות אחת והיא ה'.מכאן הוא מבין שכל תקוותו ושיברו היא אך ורק על מי שמוביל את המציאות, והיא על ה'.
אולם יכולה להיות מציאות שלמרות תובנות אלו ולמרות התקווה והתפילה אל ד', אין הוא נענה, ועקב זה הוא יכול חס ושלום לשקוע בעצבות או להתרחק מעבודת הבורא...
אך על זה אומר דוד המלך ע"ה בהמשך הפסוק "חזק ויאמץ לבך", שההיפך הוא הנכון! בשעה כזו עליך לעבוד את ה' באופן של "חזק ויאמץ לבך"! כלומר במקום ליפול לעצבות, עליך להתחזק! ולמרות הקושי רב להתחזק, יש צורך לעשות מאמץ רוחני. כמו שבגשמיות כדי להגיע לסיבולת לב ריאה, יש לבצע מאמץ ולרוץ או לעשות כושר, כמו"כ ברוחניות יש להתאמץ ולהתחזק בדרכים בכדי להגיע ל"חזק ויאמץ לבך".
ואז ממשיך ומסיים דוד המלך ע"ה את הפסוק "וקוה אל ה' ". שוב לקוות אל ה'! כלומר אחרי עבודת הלב, התקווה השנייה שונה לחלוטין מהראשונה. היא תקווה לאחר שהלב עשה עבודה וכמובן שהוא שמח יותר ושלם יותר.היא תקווה עמוקה יותר וגבוהה יותר.
השיר החמישי: לא ישא גוי
"לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו פרק ב') וכתתו חרבותם לאתים הינו אחד מיעודי הגאולה, כמו שכתוב בישעיה "וכתתו חרבותם לאתים, וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה". משמעותו של יעוד זה היא, שכלי המלחמה יהפכו לכלים לעבודת האדמה. ייעוד זה מתממש כתוצאה מפעולת המלך המשיח עצמו כפי שנכתב בתחילת הפסוק "ושפט בין הגויים, והוכיח לעמים רבים".
שיר השישי: מי ידמה לך
"מי ידמה לך ומי ישווה לך ומי יערוך לך,הקל הגדול הגיבור והנורא, קל עליון קונה שמים וארץ" (מתוך נשמת כל חי).
מי יכול להיות דומה לך, ומי יכול להיות שוה אצלך, ומי הוא שבערך לך, א-ל עליון השולט מלמעלה על הכל בורא שמים וארץ (ע"פ סידור המפורש)
השיר השביעי: ישראל
"ישראל בטח בה' עזרם ומגנם הוא, בית אהרו בטחו בה' עזרם ומגנם הוא" (תהילים)
עם ישראל בטח בה' שהרי ה' עוזר ומגן עלינו מכל שונאינו. בני אהרם הכהנים והלויים בטחו בה' שהרי ה' עוזר ומגן עלינו מכל שונאינו
(ע"פ סידור המפורש)
מתוך ילקוט מעם לועז: "ישראל בטח בה עזרם ומגינם הוא" ואומר המשורר: אלו הבוטחים בעצבים בטחונם הבל!, לא כן ישראל שיש להם במי לבטוח, בצור ישועתם. וזהו שאומר ישראל בטח בה', כי בטחונו, בטחון אמיתי, תמיד עוזרם ומגינם, ולכן ראוי להם שיבטחו בו. ואומר לישראל, "בטח בה' ", שגם אם לא תראו הישועה מיד, שתזכרו כי עזרם ומגינם הוא בעבר, וכן יהיה בעתיד. "בית אהרן בטחו בה' עזרם ומגינם הוא": ויש מפרשים שמדבר כנגד החשמונאים שהיו כהנים שלחמו ביוונים, ואומר להם בטחו בה' שיושיע אתכם משיעבודם, כי עזרם ומגינם הוא תמיד.
השיר השמיני: היום קצר היום קצר והמלאכה מרובה
The days just pass by, and the work can fall behind. והפועלים עצלים והשכר הרבה, ובעל הבית דוחק (מסכת אבות פרק ב') פירוש: היום קצר" - העולם הזה עובר מהר מאוד, במבט לאחור זה נראה ממש קצר. המלאכה מרובה - יש הרבה מאוד מה לעשות בעולם הזה, וכ"כ קצת זמן. ולמה זה נראה לנו כאילו יש לנו כ"כ קצת זמן? כי תמיד בא היצר הרע ודוחה אותנו! נכנס בנו חשק ללמוד תורה/לעשות מצוות-והוא אומר לך "עוד מעט, אחר כך תעשה את זה, בוא תראה קודם את הסרט הזה/שחק במחשב" וכד'... אז מה אנחנו צריכים לעשות?? לדחות אותו! אנחנו צריכים לעשות הרבה מצוות-להשיג חלק בעולם הבא. המלאכה מרובה! והפועלים עצלים" - אנחנו, היהודים, אנחנו הפועלים! לרוב מתעצלים ונדחים ע"י היצר... צריך להפסיק להתעצל! והשכר הרבה" - למי השכר הרבה?? למי שמגיע לו! למי שדוחה את יצרו! למי שלא מתעצל!
ובעל הבית דוחק" - ה' מחכה לנו. דוחק בנו. חיזרו אלי, ילדי! המשיח כבר בפתח חבר'ה! להתעורר!
תוקן על ידי chayaחיה18 ב- 27/11/2013 16:01:51
 |
|
|
לרגל חידון התנ"ך הפורומי לשנת תשע"ד 
טוב אני מקווה שאתם תסלחו לי שלא אהיה כמו אחי החרוץ, כי זמן אין לי לזה כ"כ....
