|
|
| נשלח ב-21/10/2012 17:39 |
 |
| |
| משהמצליח כתב: |  | הרגשה טובה ונכונה.
את צודקת ב100% שככל שעובר הזמן האדם מגבש את דעתו ופחות גמיש לשינויים
|
|
אין ספק שיש כאן צד טוב בעניין . אבל עדיין לכל מטבע יש 2 צדדים
ואגב תודה ..... 
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 17:41 |
|
| |
| צדיקאלוקי כתב: | | | גם פה.... |
|
רווקים רווקים השאלה איזה
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 17:46 |
|
| |
| מעפיל כתב: | | רוב המוחלט של הרווקים והרווקות מאד רוצים להתחתן. אפשר לומר אפילו שזה הדבר שהם הכי רוצים. השאלה פה היא לא שאלה של רצון, אלא שאלה של יכולת. אם חתונה פירושה מתיחת יכולות, ויתור, התמסרות, נתינה, שיתוף בעול, וכדומה, אז ככל שמתבגרים אנו כבר פחות מוכנים למתוח את עצמנו בכל מובן שהוא, וגם לוותר נהיה יותר קשה, ומי בכלל רוצה להתמסר כשהוא מתבגר וכן הלאה וכן הלאה. פירושו של דבר, ככל שמתבגרים מאבדים את היכולת להתחתן.
מה שאת מתארת היא שהיכולת שלך להתחתן הולכת ונשחקת. טעות היא לחשוב, שבגלל שאת רוצה להתחתן, אז היכולת שלך להתחתן תתחדש, כי שום דבר לא משתנה מעצמו. בלי עבודה עצמית קשה ומקיפה, אכן יהיה לך יותר ויותר קשה להתחתן. ואם היום יש נניח 10% מהבחורים שאת תצליחי להתחבר אליהם ולהתחתן איתם, הרי שבעוד שנתיים זה ירד ל-8% וכן הלאה.
שורה תחתונה, אם את באמת באמת רוצה להתחתן, כבר היום את צריכה להתחיל בתרגילים מוסריים - חברתיים ואנושיים, שיתנו לך את היכולת לעשות את הצעד המאתגר הזה. |
|
אני לא חושבת שהנתינה שלי ,הויתור וכו' הולכת ומצטמקת עם השנים .... אם כבר הייתי אומרת ההפך
יש יותר אמביציות לחיים בשותפות ,
אני יותר מתכוונת למשהו אחר
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 17:51 |
|
| |
| בחור_חסידי כתב: | | כשאת תביני שמי שמנהל את העולם והוא זה שיחליט מתי הכי וב לך להתחתן יהיה לך הכי קל שבעולם.
גם אני חשבתי בגיל 20 שזהו אני בשל לנישואין וכל יום שעובר אני מגלה עוד דבר שבטוח לא הייתי בשל כמו היום.
יש מישהו שיש לו פנקס עם יומן ושם כתוב בדיוק באיזה תאריך ובאיזה יום ובאיזה שעה ובאיזה דרך תמצאי את החתן שלך.
הבעייה הגדולה שאין לנו גישה ליומן הזה. ופה מתחיל כל הבעיות שלנו.
וכשזה יהיה את תביני את כל מה שעברת בדרך כדי לזכות במיועד שלך שהוא רק שלך.
ובהצלחה גדולה ושזה יעבור בקלות הדרך עד לנקודה הסופית. |
|
שאפו על האמונה והביטחון ( לרוב יש בחורים כמוך אצל החסידים )
אגב אולי אין לנו גישה אליו ,ליומן אבל יש לנו גישה לזה שאפר לשנות מה שכתוב שם !!!
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 22:01 |
|
| |
| חייכנית770 כתב: | | בס"ד
החוסר גמישות הכי מפחיד אותי,הבנתי שכמה שמתבגרים נהיים נוקשים...איזה פחד! |
|
שיא השבירה זה אצל אנשים מבוגרים |(אבל עדיין הרבה דברים תלויים באופי )
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 22:19 |
|
| |
| נקודהלמחשב כתב: | | במילים אחרות (אם הבנתי נכון), ההתקפה שנחתה על לבך, זה לא רק בגלל החסר שקיים אצלך בלב, אלא זה הפחד שמקנן שאולי עם הזמן את מפסידה יותר את השידוך, שהזמן אצלך רק מרחיק אותך ומפחית את הסיכויים שלך למצוא את האחד שלך..
אז עוד לפני מילות הנחמה של אמונה, ושזה גם משמיים, ושהכל נלקח בחשבון, אני חושב דבר פשוט.
אם כל השינויים שחלים בך, הם שינויים לטובה, שינויים שמבגרים אותך, שמקדמים אותך רוחנית, שאת עם פנימיות יותר, אז מה לך לפחד או לחשוש? הרי את לטובה משתנית, ואדרבה אולי דווקא השינוי לטובה הזה בעצם מקדם אותך לרגע האמיתי, מכין אותך יותר שתצליחי בחיים האמתיים.
ואם אילו שינויים שלא בהכרח לטובה, אז גם בלי קשר לחיי נישואין, את צריכה לעבוד עליהם, ולא זה מה שיעלה ויוריד לאחד שלך.
ולגבי ההחלטיות והיכולת פחות "להתפשר" בעקבות כך, אני חושב שאם את לא מתפשרת על דברים עקרוניים או מהותיים, אז אין בכך כל פסול בזה שהיכולת שלך להתגמש פוחתת, והאמת זה מעלה ולא חיסרון! ואם זה סתם דברים שהם בגלל החברה או מה שהסביבה תגיב, אז זה כבר לא קשור לשינוי שחל בך, זה בכל מצב לא צריך להוות אינדיקציה או משקל בהחלטה.
לסיכום: בכל מצב את צריכה להיות שמחה בעצמך ובעיקר שלווה.. ואדרבה, תקחי את הזמן הזה כמקור לחישול ולבנות את עצמך יותר בשביל הרגע האמיתי, ובע"ה את תצחקי כל הדרך אל הבנק.. :) |
|
נקודהלמחשב -קודם כל תודה על התשובה המפורטת והאכפתיות !!
אין לי פחד מלהפסיד את השידוך כי מה ששלי , שום בת בעולם לא תקבל !!
למען האמת זה לא פחד , באיזה שהוא מקום אני מרגישה טוב אם ההתגבשות האישיות (סוג של שלווה )
אבל לכל דבר יש גם תופעות לוואי , קשה מאוד לשמור על אותה התלהבות , אהבה התמימה , כל אלה דברים
שאובדים ביחד עם שלב המעבר
זה יכול לקרות אינספור פעמיים בחיים , כל פעם שעוברים חוויות קיצוניות וכד'
מקווה שהסברתי טוב את עצמי :)
אם שאר השורות אני מסכימה!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 22:29 |
|
| |
| MiniRiki כתב: | | | אין לי פחד מלהפסיד את השידוך כי מה ששלי , שום בת בעולם לא תקבל !! |
|
ומה עם 'שמא יקדימו אחר'? יש פעמים שאדם דוחה את מזלו ומזלו הטוב נלקח ממנו וניתן לרעהו. לידיעתך!
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 22:35 |
|
| |
תוכיחי לי !!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 22:49 |
|
| |
להוכיח לך שמה?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 22:53 |
|
| |
מה זה הדבר הזה לגנוב מזלות ???
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 23:00 |
|
| |
אם כבר אשאל עוד יותר: מה זה בכלל העניין הזה של "מזל"? מי קבע שדבר מסויים צריך להגיע דווקא אלייך?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 23:02 |
|
| |
| MiniRiki כתב: | | | תוכיחי לי !!!! |
|
זה פסק הלכה מפורש בשו"ע: שהתירו לעשות אירוסין בתשעה באב! משום החשש ששמא יקדימנו אחר...
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 23:04 |
|
| |
| MiniRiki כתב: | | במילים אחרות (אם הבנתי נכון), ההתקפה שנחתה על לבך, זה לא רק בגלל החסר שקיים אצלך בלב, אלא זה הפחד שמקנן שאולי עם הזמן את מפסידה יותר את השידוך, שהזמן אצלך רק מרחיק אותך ומפחית את הסיכויים שלך למצוא את האחד שלך..
אז עוד לפני מילות הנחמה של אמונה, ושזה גם משמיים, ושהכל נלקח בחשבון, אני חושב דבר פשוט.
אם כל השינויים שחלים בך, הם שינויים לטובה, שינויים שמבגרים אותך, שמקדמים אותך רוחנית, שאת עם פנימיות יותר, אז מה לך לפחד או לחשוש? הרי את לטובה משתנית, ואדרבה אולי דווקא השינוי לטובה הזה בעצם מקדם אותך לרגע האמיתי, מכין אותך יותר שתצליחי בחיים האמתיים.
ואם אילו שינויים שלא בהכרח לטובה, אז גם בלי קשר לחיי נישואין, את צריכה לעבוד עליהם, ולא זה מה שיעלה ויוריד לאחד שלך.
ולגבי ההחלטיות והיכולת פחות "להתפשר" בעקבות כך, אני חושב שאם את לא מתפשרת על דברים עקרוניים או מהותיים, אז אין בכך כל פסול בזה שהיכולת שלך להתגמש פוחתת, והאמת זה מעלה ולא חיסרון! ואם זה סתם דברים שהם בגלל החברה או מה שהסביבה תגיב, אז זה כבר לא קשור לשינוי שחל בך, זה בכל מצב לא צריך להוות אינדיקציה או משקל בהחלטה.
לסיכום: בכל מצב את צריכה להיות שמחה בעצמך ובעיקר שלווה.. ואדרבה, תקחי את הזמן הזה כמקור לחישול ולבנות את עצמך יותר בשביל הרגע האמיתי, ובע"ה את תצחקי כל הדרך אל הבנק.. :)
נקודהלמחשב -קודם כל תודה על התשובה המפורטת והאכפתיות !!
אין לי פחד מלהפסיד את השידוך כי מה ששלי , שום בת בעולם לא תקבל !!
למען האמת זה לא פחד , באיזה שהוא מקום אני מרגישה טוב אם ההתגבשות האישיות (סוג של שלווה )
אבל לכל דבר יש גם תופעות לוואי , קשה מאוד לשמור על אותה התלהבות , אהבה התמימה , כל אלה דברים
שאובדים ביחד עם שלב המעבר
זה יכול לקרות אינספור פעמיים בחיים , כל פעם שעוברים חוויות קיצוניות וכד'
מקווה שהסברתי טוב את עצמי :)
אם שאר השורות אני מסכימה!!! |
|
הסברת את עצמך טוב, רק שעדיין לא הבנתי, למה ההתגבשות וההתבגרות שלך, הם מהווים סתירה להתלהבות, אהבה תמימה וכו'..?
וההפך, פעמים דווקא החוויות, האכזבות, הציפיה, בכוחם לחדד את הרגש.. (אני מבין שלפעמים זה מדכא כל ניצוץ של תקווה, רצון וציפיה.. אבל עדיין....)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 23:06 |
|
| |
| אדם_ה1 כתב: | | | אם כבר אשאל עוד יותר: מה זה בכלל העניין הזה של "מזל"? מי קבע שדבר מסויים צריך להגיע דווקא אלייך? |
|
אממ כתוב בגמ' על העניין של 40 יום לפני יצירת הולד ,(וזה נחשב לקביעה ) אם אני לא טועה
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2012 23:09 |
|
| |
הקב"ה יודע כבר כשהבן אדם נוצר עם מי הוא יתחתן.. זה לא אומר כלום ביחס לזמן או לדרך.
אגב, יש כאלה שנפטרו רווקים/ות, מה זה אומר? ויש כאלה שהתחתנו כמה פעמים.
עד כמה שזה נוגע לנו בני התמותה, כל האפשרויות פתוחות...
|
|
|
|
|
