ר' דוד בן זימרא, מגולי ספרד התיישב בצפת, היה עשיר גדול ובעל ספריה. כתב פירוש מקיף על הרמב"ם והיה מורו של ר' בצלאל אשכנזי בעל השיטה מקובצת ועוד. ההתרשמות שלי היא שנושאי הכלים של הרמב"ם, הקדומים והמאוחרים, לא התייחסו לפירושיו, דוגמת הכסף משנה אשר לא מפסיק לצטט את הר"י קורקוס, וכן המאוחרים לא דנים בדבריו. אמנם יש שיפקפקו בסמכותו (וגם אני 'תפסתי' אותו בכמה טעויות 'גסות', ואעיר על אחת: בכמה וכמה מקומות בספר זרעים מיישב את הרמב"ם על בסיס ההנחה שתרומה דאורייתא זה רק בדגן תירוש ויצחר, והלא דעת הרמב"ם בפ"ב מתרומות שכל פירות האילן תרומתן מן התורה), אך תמוהה מאד בעיני העובדה שאפילו לא טרחו להביא מדבריו כדי לדחותו. עלו בדעתי שתי סברות: או שהחרימו אותו מסיבות שונות ומשונות או שהספר לא היה מופץ והתגלה רק בשנים האחרונות. אני מזמין את חברי הפורום לשתף אותי בידיעותיהם והשערותיהם
נשלח ב-25/10/2012 23:35
א. העובדה היא שהרדב"ז מזכיר את כתבי מהר"י קראו [כעת לא מצאתי, אבל זכור לי בפירוש], ומהרי"ק לא מזכירו. זה אומר על פרסום הדפוס או שבאמת כתבי הרדב"ז נדפסו את ספריו לאחר פטירת מהרי"ק. ב. פי' הרדב"ז על הרמב"ם מיועד להשלים את חסר פי' המגיד משנה, במהדו' פרנקל יש השלמות של הרדב"ז איפה שלא נדפס, אבל כנראה הוא באמת לא היה נפוץ. ג. על חרם על הרדב"ז לא ידוע (לי), אבל זכורני ששמעתי מרבה של ירושלים, הג"ר יצחק יוסף שליט"א, שהפוסקים תמהים על רעיונות חריגים שיש בשו"ת רדב"ז, והביא לדוגמה את תשובתו הידועה [ג,תכה] בעניין המצטער לקרוא שמו"ת.
נשלח ב-25/10/2012 23:49
מן הראוי לכבד את התורה ולכתוב על הרדב"ז בעדינות. מענקי הרוח ופוסקי הדורות.
מי מפקפק בסמכותו? אם מותר לומר הרבה מהסבריו על הר"ם מעמיקים יותר מב"י (טעיות יש למצוא בכל מחבר)
מגוחך להמציא החרמה ולא הסיבה הפשוטה שבמקרה היה לב"י פירושי ר"י קורקוס ולא כתבי ידי שלו. תינח אם זה בדפוס יש להמציא קנספירציות אם כת"י?
נשלח ב-26/10/2012 01:12
יש חרם, אין חרם, העיקר שאח רחוק כבר הכתיר את הרב יצחק יוסף לרבה של ירושלים...
נשלח ב-26/10/2012 10:00
להלן תשובתו של פרופ' הרב יעקב שמואל שפיגל מפרויקט השו"ת, כפי ששלח לי במייל:
שלום רב
בזמנו דברתי עם רד”צ הילמן על פירוש רדב”ז, ואף הוא אמר לי שיש דברים בפירוש שקשה להבין כיצד גדול כרדב”ז יטעה בהם, ולא נאריך בזה. קשה לומר שלא התחשבו בו שהרי העובדה שיש לו אלפי תשובות מראה שנחשב גדול הדור, וקשה בעיני לחלק בין תשובות לפרשנות.
אין ספק שמדובר באדם גדול ממש ועל כך דומה שאין עוררים. אין בידי הסבר לטעויות שיש בפירושו, ואולי הוא אינו אחראי להן. לכן לא סביר בעיני שפירושו נדחה גם אם יש בו קצת טעויות מרגיזות.
פירושו נדפס לראשונה על הפלאה וזרעים מאוחר יחסית בשנת תקיז, ובינתיים היה לפני האחרונים פירושו של הכסף משנה שגם הודפס על הדף ולכן מטבע הדברים לא עיינו ברדב”ז הרבה. אל תשכח שיש הבדל גדול בין ספר על הדף לספר נפרד. הא לך ראיה ברורה. מאותו רגע שנדפס על הדף ברמב”ם מספר הדנים בדבריו עולה פי כמה וכמה מאשר קודם לכן, ממש בעשרות רבות.
עם זאת גם פירושו להפלאה וזרעים נידון קצת במפרשי הרמב”ם אם תחפש לדוגמה בפרויקט השו”ת ערך יקר תפארת תראה שדנים בו, אם כי אני מסכים שלא הרבה, וההסבר כפי שכתבתי: הוא נדפס מאוחר, אינו על הדף, ואילו פירוש הכ”מ זמין על הדף. אין שום סיבה הגיונית שאדם יקנה במצב כזה את יקר תפארת אם יש לו פירוש של הכסף במקום, ולכן מיעטו ללומדו.
זה הנלע”ד ואתה תבחר הטוב בעיניך
שאלתיו בחזרה: האמת שמה שהטריד אותי ביותר הוא מדוע הכסף משנה עצמו לא התייחס אליו, אלא רק לר"י קורקוס, והלא היה חייב להכירו
אני מדבר בעיקר לספר זרעים
והוא ענה לי:
עכשו מיקדת יותר את שאלתך. ואני אשאל אותך כמה פעמים הביא הכ”מ את ר”י קורקוס על זרעים? ומדוע בכלל כתב הכ”מ פירוש על זרעים אם היה לפניו את ר”י קורקוס שהרי הוא הביאהו. כנראה שהפירוש לא היה לפניו בשלימות או סיבה אחרת שאיני יודע מה היא. אגב, דע לך שמרן השתמש בר”י קורקוס לא פעם ולא פעמיים מבלי להזכיר זאת.
מכל מקום רדב”ז היה בן זמנו המבוגר של מרן, ולכן אי אפשר לדעת אם בכלל לפני מרן היה פירושו של רדב”ז ואם היה כמה היה ממנו לפניו. קשה לדעת בדברים אלו. אגב, הרדב”ז מזכיר את הב”י דומני פעמיים. ולמה רק פעמיים? אין בידינו אפשרות לענות על שאלות מסוג זה, רק השערות. או שלא היה לפניו תדיר, או שלא היה לפניו בכלל, ועוד מסוג זה
נשלח ב-26/10/2012 11:37
שם משפחתו בן זַמרא (ולא בן זימרא).
נשלח ב-26/10/2012 12:17
דיברו כאן על "טעויות" בפירושו של רדב"ז על הרמב"ם, האם מצינו כיוצ"ב גם בשו"ת שלו? אם-כן, כבר לא יהיה אפשר להסתייג מהדברים הבעייתים בפירוש, ולומר ש"אינו אחראי להן", לא כן?
אגב, האם מישהו עוסק בעריכת מהדורה טובה/מדעית של שו"ת הרדב"ז, מדפו"י, כת"י, ומובאות כת"י בספרי האחרונים (כנה"ג וכו') ?
נשלח ב-26/10/2012 15:06
הרדב"ז היה אחד מגדולי גאוני דורו ואפשר שהיה הגדול שבחבורה.( ראה למהרח"ו בשעה"ג ) הוא איננו נחשב כעוד אחד מן האחרונים אלא משל היה כאחד מן הראשונים. סמכותו התרחבה הרבה מעבר למקומו ( מצרים ).
מעבר לסיבות הטכניות שציין הפרופסור, אני חושב שישנו הסבר מעט יותר מהותי, אך מאחר ואין פירושו לפניי יישאר הדבר בגדר השערה בעלמא : בזמן ההוא בעדות המזרח היה נהוג ללמוד חיבור הרמב"ם ולחפש אחר מקורותיו בתלמוד. זה היה סדר לימוד הלכתי עוד בשלבים הראשונים. מנהג זה היה גם בתימן עד לעת המאוחרת. והיו מציינים בצדדים מקורות והערות לפסקי הרמב"ם. לכן אני משער שכך היה גם עם הרדב"ז שפירושו על הרמב"ם אינו אלא מתחילת לימודו תמידין כסדרן את פסקי הרמב"ם, ונעשה תוך כדי לימודו, והוא גירסא דינקותא שלא עברה ההדרה מאוחרת באחרית ימיו. לפיכך גם אם נודע פירושו למרן הכס"מ הוא הבין כי אין לסמוך עליו שאינו אלא הערות מגירסא דינקותא.
*
ככל הנראה טעיתי בהשערתי שאת חיבורו חיבר בצעירותו, כי לפי מה שהביא במבוא לספר " יקר תפארת" מתוך דברי הרדב"ז בהלכות שמיטה ( פרק י הלכה ד ) והלכות סנהדרין ( פרק ד ) והלכות מלכים ( פרק ז )הרי שחיבורו-פירושו זה, נכתב בשנת שכ"א בהיותו כבר בארץ ישראל. ראה כאן : http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38754&st=&pgnum=21
ושנת שכא היא 13 שנים טרם פטירתו. כלומר חיבור זה נכתב בבגרותו. חיבור זה נכתב לפני הכס"מ כ 6 שנים. ואולי הכס"מ טרם הספיק להתוודע אליו מפני שהיה בכתב יד ולא הגיע עדיו.
לפי מה שמביא שם במבוא הנ"ל, הרדב"ז ראה את חיבור הכס"מ וחלק עליו. והוא גם היה בין אלו שחלקו על עניין הסמיכה והיה בדעת אחת עם חכמי ירושלים נגד חכמי צפת.
לפיכך נראה שפירושי הרדב"ז לא היו למראית עיני מרן הב"י בכותבו את הכס"מ
תוקן על ידי מוטיבןשלום ב- 26/10/2012 15:54:19
נשלח ב-27/10/2012 22:04
משום כבוד התורה העדפתי לא לכתוב, אבל אולי זה גם לכבוד התורה: העובדות הם ששו"ת הרדב"ז והתשובה שהזכרתי הם לא הדברים היחידים שמצאנו אצל חכמי אותה תקופה. בספרי אותה תקופה [בעיקר באלו שבכת"י] יש המון דמויים ופירושים שא"א להאמין שנכתבו ע"י גדולים שכאלה. אין לי כעת דוגמאות, אבל חפשו נא בספרים הפחות פופולאריים... גם גברי הלמדנות מאותם דורות לא כ"כ נוחים לנו לקריאה ולהבנה, לא פלא שלמרות גאונותו והתאמתו ללמוד הישיבתי, כמעט ואיננו מסתכלים בשו"ת מהרי"ט. לענ"ד שיטת הלימוד, הסגנון והבטוי היו שונים כ"כ מהמושגים של דורינו [אולי זה עוד אחד מפגעי הטכנולוגיה..]. ויה"ר שיאר ד' עינינו בתורתו...
נשלח ב-27/10/2012 22:11
לדבריך - אפשר שמרן לא 'החזיק' מהרדב"ז ולכן לא עיין בפירושיו? למוטי - השערתך נראית מסתברת, אולם זה אומר שלא היו ערוצי הידברות בין שני הגדולים, שכן חיו באותו מקום ועסקו באותם נושאים ובכל זאת איש לא ידע ממלאכת רעהו השווה אשכול סמוך בעניין התכתבות גדולי הציונות הדתית בימינו
תוקן על ידי egrosss ב- 27/10/2012 22:18:28
נשלח ב-28/10/2012 00:41
גרוס,
בהחלט ייתכן וסביר שהיה מתח ביניהם. כמו שציינתי הרדב"ז נמנה עם אותם חכמים ירושלמיים ( הוא עצמו ישב הרבה בירושלים, ומירושלים עלה באחרית ימיו לצפת ) שהתנגדו ליוזמת רבו של הב"י ( מהר"י בירב) לחידוש הסמיכה ונקל לשער את המתח שהיה אז, וכמו כן מתבטא בלשון חריפה על הכס"מ ( ראה בהערות למבוא שציינתי לעיל ). חיבורו נותר בכתב יד ספון בבית הרדב"ז ולכן סביר שלא הגיע לידי מרן.( כמו היום כשחכם חולק על חבירו אף שבהוא מבני עירו, והספר נמצא בהמתנה לדפוס ). הב"י היה נערץ על חכמי צפת, וסביר מאד להניח שהרדב"ז גם לא היה שש ושמח להפגין את השגותיו על פסקי הב"י בעירו. אם השערתי נכונה, הרי שזה מחזק את המניעים המסבירים מדוע הב"י לא ראה את פירוש הרדב"ז.
עם כל זאת, מרן נהג בו כבוד גדול, והרדב"ז היה חותם באגרות לפני מרן.
נשלח ב-28/10/2012 00:52
כפי שציינתי, כל החיצים מורים לכך שלמרן לא כל מאמר תורני מהרדב"ז. אך בניגוד לרעיונו של מוטי נ"י, לדעתי מרן לא היה נחשב מספיק בדורו; תשים לב לעובי חיבורי-השו"ת של מהר"י בן לב, מהריט"ץ, המבי"ט, מהרי"ט וכו' ובכללם [ואולי הגדול מכולם] - הרדב"ז עצמו. ההוכחה להשארה זו לענ"ד מהסתירה שמביאים לגבי פירות נכרים בשביעית, שמהרי"ט מביא שהחרימו את המתירם, ולאחר דור אחד בלבד כותב מהרשד"ם שהחרימו את האוסרם. לענ"ד מגמת הב"י לכתוב חיבורים-מסכמים להקל על המעיין, על דרך ספרי הליקטים בזה"ז, ולכן הוא גם לא דרש במיוחד אחר כתבי חכמי דורו. נקוט האי כללא בידך: המפורסם כגדול רשאי להביא דברים כרצונו, לעומת זה שצריך להוכיח את עצמו, שאמור להביא נקודות רציונליות ולהתמיד להתלות באילן גדול.
נשלח ב-28/10/2012 01:34
גרוס,
לעצם תפיסתך על הרדב"ז
ראיתי בפירוש הרדב"ז על הלכות תרומות ( פרק א הלכה ט ) וכן בפירושו על הלכות מעשר שני ( פרק א הלכה ג ) שכותב בפירוש שדעת הרמב"ם היא שכל פירות האילן חייבים בתרו"מ מן התורה , למעט אותם שאין נאכלין על ידי כולם שחיובם מד"ס כחרובין , ולדעת הראב"ד החיוב מן התורה הוא רק דגן תירוש ויצהר. ע"ש.
האם תוכל לתת בבקשה מראה מקום מדוייק למה שכתבת שהרדב"ז כותב שדווקא דעת הרמב"ם כי תרו"מ לא חלים מן התורה אלא בדגן תירוש ויצהר?
נשלח ב-28/10/2012 08:23
הלכות תרומות ה,יט: " אבל לענין אם עבר ותרם יש ביניהם חילוק דדגן תירוש ויצהר צריך לחזור ולתרום אבל שאר פירות הואיל ואין חיובן מן התורה". יש עוד מקומות, אבל זה מה שהצלחתי לדוג בחד שיחיא
למען הדיוק, בקישור שם ציין לכמה תשובות בשו"ת אבקת רוכל, שרדב"ז חתום ראשון ואחריו רי"ק, (סימן ק"מ וקפ"ז ועוד) אבל מזה אין ללמוד שרי"ק "ראה בו כגדול ממנו". יתכן שכיבדו מפני שהיה זקן ממנו.
שם ציטט גם, מדברי ר' דוד קונפורטי (שע"ח-תל"ז) בספרו 'קורא הדורות' (ונציה תק"ו), שכתב על רדב"ז: "והוא לעת זקנתו עקר דירתו ממצרים והלך לו לעיר צפת תוב"ב, ואומרים שהרב מהר"י קארו ז"ל כבדו ונשאו בכבוד גדול והושיבו למעלה ממנו בכל הדברים הן לענין ישיבה הן לענין חתימת כתבים או שטרות מפני שהיה זקן מופלג בשנים
יותר מהרב ר' יוסף קארו,ואומרים שחיה ק"י שנה ונפטר שם בצפת".
לפי מקורות אחרים, נפטר בשנת של"ג בהיותו בן 93 לערך
גם כאן, אך טבעי הוא הדבר, שרי"ק יכבד את האורח הזקן החכם הגדול ממצרים. אבל עדיין לא ראינו את המשקל שנותן מרן לגדלותו ולסברותיו של רדב"ז. גם אין לנו להתעלם, משתיקתו של מרן בחיבוריו ובתשובותיו, שמעולם (ככל הידוע לי לע"ע) לא הזכיר מאומה מהרדב"ז, [מלבד תשובות בודדות שחתומים יחדיו כנ"ל], על אף שרדב"ז היה מחבר תשובות פורה.
