בנק JAK - איגוד אשראי שוודי ללא ריבית

ישנן כמה דרכים לתת תמריצים לאנשים להלוות ללא ריבית. דרך אחת היא שיטת הנקודות, שנבחנת באשכול זה. ישנן דרכים אחרות, אולם ראוי לדון בהן בנפרד.

תוקן על ידי אראלסגל ב- 06/11/2012 07:25:21

כדי לקשר לתחילת האשכול - השאלה העסקית היא: נניח שיהיה בנק ללא ריבית, העובד בשיטת הנקודות, ללא "עמלת הלוואה" שיש בה איסור ריבית (פרט לגביית הוצאות מוכחות כנגד קבלות, שזה מותר לפי כל הדעות). ונניח שהמדינה תיתן ערבות לפקדונות הציבור בבנק זה, כמו שהיא נותנת ערבות לכל שאר הבנקים (או לחילופין, תפסיק לתת ערבות לפקדונות הציבור בכל הבנקים). האם הבנק החדש יצליח יותר או פחות מהבנקים המלווים בריבית? ההשערה שלי, שהוא יצליח יותר, משתי סיבות:

• המודל של הלוואה תמורת הלוואה הוא הוגן, שקוף וזול יותר ללקוח מהמודל של הלוואה תמורת כסף, ובסופו של דבר אנשים יעדיפו את המודל הזה על-פני הריבית של הבנקים.
• כשאין ריבית, שיקול-הדעת במתן הלוואות יהיה זהיר יותר, כך שיהיו פחות חובות אבודים.

לא קראתי את כל התגובות,
אבל נראה לי שהטיעון "זה לא כלכלי" בטעות יסודו, לא בגלל שהוא לא נכון טכנית, אלא בגלל שהוא מחמיץ את עיקר הרעיון של כלכלה בלי ריבית (וכלכלת התורה בכלל) הרעיון של כלכלת התורה הוא אנטי כלכלי, במובן שבו המטרה העליונה היא מיקסום הרווחים.
                  התפיסה של התורה היא שהכלכלה היא כלי לבניית חיים בריאים מבורכים וברי קיימא בעולם , הא ותו לא. לכן לעתים שווה לא רק שלא למקסם רווחים אלא אפילו להפסיד כדי לקיים את התכלית העליונה לשמה גם הכלכלה מתקיימת, אם זה במתן צדקה או בשמירת שבת, ואם בהלואה בלי ריבית או בשמירת שמיטה.
                                    כל זה בלי להיכנס לבנק JAK והמתודה שלו, שממה שהבחנתי בקריאה מרפרפת ברי לי שאינו מממש את הרעיון הזה בשלימות.

מואדיב,
1. לא זכור לי שמישהו התווכח עם הלל בענין, דומני שאז בעלי הבתים היו קצת פחות דעתנים, ומקבלי סמכות החכמים מאשר היום. 
2. גם על דרך המשל , דבריך מוטעים בעליל, כיון שתקנת פרוזבול נועדה כדי שיקיימו את מצוות ההלואה , כך שהיה להלל תשובה איתנה להיסמך עליה, מה שלחובבי הריבית בשם "קדושת כלכלת ההון" אין.

איש ציפור, דבר אחד הוא לפעול כנגד החמדנות של הפרט (כלומר למשל לקרוא לאנשים פרטיים לשמור שמיטה, שבת או להלוות ללא ריבית) ודבר אחר הוא לנסות להילחם בטחנות רוח ולטעון דבר והיפוכו.
ללא התייחסות לכסף כאל מוצר (ומכאן לקיחת תשלום (ריבית) על השכרתו (הלוואתו)), לא תתקיים הכלכלה המודרנית וההתפתחות הכלכלית תיעצר ואף תיסוג על כל המשמעויות של הדבר.
בנקאים שעיסוקם הוא מסחר בכסף הם לא יותר חומרניים מאשר כאלו שסוחרים בתפו"א, כפי שסביר לשלם כסף על שכירת מכונית כך גם סביר לשלם כסף על שכירת (הלוואת) כסף.
אם מחפשים הסבר מהסוג שלך לאיסור ריבית הוא חל על אנשים פרטיים שמסחר בכספים אינו מרכז עיסוקם, אדם שמשאיל משהו לשכנו בדרך כלל לא מבקש תמורה וכך גם מי שמלווה לשכן או מכר שזקוק לקצת כסף.
כמובן, יכול להיות שזה קורבן שהתורה דורשת מאיתנו, אבל הוא לא יוביל לחברה טובה יותר (פחות חומרנית ומוטת רווחים) אלא לענייה יותר.

תוקן על ידי מטפחתספרים ב- 06/11/2012 17:14:52

מטפחת,
זה לא כ"כ מפחיד אותי, העושר המדומה של התרבות המערבית , גדל על גבם של העניים בעולם השלישי , שלא לדבר על החצר האחורית של התרבות הצבועה הזו , בשכונות הסלאמס ובעולם התחתון המסועף שהיא פיתחה.
                   אני מעדיף קצת פחות שפע וקצת יותר חיי יושר וחירות , להזכירך המשעבד מספר אחד של האדם הוא הצורך להתפרנס, צורך שאלמלא העולם הכלכלי שאתה כ"כ מהלל היה יכול להענות די בקלות בזכות הטכנולוגיה, אלא שבגלל הפיכת הפיננסים למוצר צריכה מדומה, צריך לעבוד הרבה מאוד כדי להדביק את הפער והריביות כדי להחזיק את הנכס הבסיסי ביותר של האדם, הבית , שהיום הפך כבר להיות דירת 3-4 חדרים במחיר שאדם עובד שמרוויח מעל הממוצע במשק , לא מסוגל להשיג מבלי להשתעבד לעשרות שנים. (וגם זה רק אם אין לו "יותר מדי" ילדים לפרנס, ואינו נותן צדקה)
                  אז עם כל הכבוד ל"צמיחה" הכללית והשפע שהאדם הממוצע כלל לא יודע להכיל, אותי מעניינים יותר חיי החירות של הפרט, שמהם תצמח חברה טובה בריאה ואמיתית (תתפלא לשיטתי האמת חשובה אפילו יותר מכסף ! אני מניח שלשיטתך זה הזמן בו צריך לאשפז אותי בבית משוגעים...) יותר.
                                        
                          

העושר והחיים של כל בני האדם בעולם גדל וממשיך לגדול, במאה ה18 מחצית מהנולדים לא הגיעו לבגרות, כיום במדינות הנחשלות ביותר לא מגיעים למספרים האלו.
על מה ממה שכבר קיים אתה מוכן לוותר? המינימום שאתה מעוניים לשמר, היה ניתן להגיע אליו ללא מערכת פיננסית הכוללת ריבית?
כפי שכתבתי אין היגיון באיסור על מסחר בכסף יותר מאשר באיסור על מסחר בתפוחים, מבחינה זאת הקומוניסטים צדקו והתוצאות ידועות.
הניסיון לברוא חברה "טובה, בריאה, ואמיתית" שבה בני אדם לא יפעלו (לחלוטין) משיקולים כלכליים הוא חלום באספמיה במקרה הטוב או מציאות ביעותים במקרה הפחות טוב.