אני על הקצה להתייאש.. אבל לא.... אחותי הגדולה, המקסימה.. במשך שנים (16 שנה כבר..) מלווה אותי בכל תקופת השידוכים.. טלפונים, ברורים, שדכניות.. מנג'סת לכל מאן דהוא, עוברי אורח.. מה לא?! היא כבר ממש התייאשה בשבילי.. היא שוחחה עם עשרות בחורים, וכל בחור וה"שריטה" שלו.. אך, הדפיקה הרצינית החלה בשנתיים האחרונות, ובימים אלו בפרט.. בחורים בגילאי 30-38 לא מסכימים לשמוע על בחורות מעל גיל 28.. אולי 30.. אולי.. חנוק... למה...? כי הם יכולים להשיג בחורות צעירות, יש להם ביקוש רב.. רודפות אחריהם מלאי של בחורות, רק בחודש האחרון הוא נפגש עם 4 בחורות.. (זה אמר בחור בן 36..) כולן רצו אותו, והוא לא רצה.. הוא נראה טוב.. הוא שווה.... והוא לא מתפשר בכלל! ואם בכל זאת הוא יסכים להתפשר על בחורה מעל גיל 30, אז היא חייבת להיות ממש יפה.. אבל ממש.... רזה, בהירה, גבוהה ותמירה.. וכו'.. אה.. ועוד משהו.. בחורות בגילאי 30+ כבר מתחילה אצלן בעיה בפוריות.. והרי הם רוצים עשרה ילדים...
מה נסגר איתכם?? יש לכם פור עלינו, יש לכם פריבילגיה עלינו הבנות..? איך אמר אחד? על כל בחור, 10 בחורות קופצות... מה זה התחושות שאתם חשים לכם??
ושלא נדבר על עוד שריטות, דרישות, ודקויות שהם נתפסים, היו הרבה בחורים שבגילאי ה- 20 ומעלה, פסלו לא רצו לשמוע מסיבות כאלו ואחרות, ולאחר שבגרו הם החליטו כן לנסות להיפגש, אבל הם לא סתם בגרו.. בחורים בני 30-35 נראו לידי כאילו היו דודים שלי המבוגרים, יכלו במראה להראות כמו אבא שלי.. מזעזע.. שערם הלבין, עור פניהם בגר.. ועליהם אמרו עלמי חן, יפים ....וכו'... לא נשאר היופי,, שקשה היה אף להבחין באופי... ואז פתאום כשכבר סירבתי, כי לא היה שייך.. הם כל- כך רצו.. שלחו שליחים.. אך קשה היה לי.. אני אמנם מעל גיל 30, אך לא מרגישה כלל כך, ואף לדעת רבים לא נראית כלל וכלל בגיל זה..
אלא מה? ההבדל הוא שאנחנו הבנות מנסות, נותנות צ'אנס, אבל מצד הבחורים אין שום צעד לנסיון... הם אפילו לא רואים, לא מנסים לבדוק.... ומה שקורה בציבור החרדי שלנו שכמות הרווקים והרווקות עולה וממאיר כמגיפה חשוכת מרפא, ואין מרפא לה, אין אף רב, או דמות חשובה שתדפוק על השולחן, שיכריז כי הבחורים מידיי שטחיים, רדודים, נתפסים על דקויות שקצרה היריעה מלהכיל... ושיתמקדו בדברים החשובים לבניית בית.. ולא בתפאורה שאותה יציגו לחבריהם.. כמכריזים: הנה ראו כמה שווה אני...... פשוט חייב להיות כאן שינוי... מה דעתכם?
נשלח ב-5/11/2012 01:47
אופק, לצערי אני לא חושב שהדעה שלנו תשנה את המצב. יש לך כרגע מטרה והיא להתחתן. את צריכה להתמקד במה שניתן ולהיות מציאותית, גם אם זה אומר להתפשר, כמו למשל לשמוע על גרוש או אלמן. אף אחד לא יצליח לשנות את העולם וחבל על האנרגיה והזמן.
המון הצלחה.
_________________
לאהוב זה הטוב שבטוב.
נשלח ב-5/11/2012 07:58
הבנות נותנות צ'אנס? תמיד זה היה נראה לי שזה רק אצלי שאני מורידה מייד בפגישה ראשונה... 10 הבחורים האחרונים שיצאתי איתם, אני הורדתי בפגישה ראשונה.. . אבל כשישבנו כמה חברות ודיברנו על שידוכים התברר שכולנו באותו סרט... הבנים רואים בחורה מתלהבים, חוץ מזה שיש להם זמן אין להם בעיה לעשות מספר פגישות ואז לחתוך, בחורה היא להפך-יותר קשה לה להקשר לגבר, וכשהיא נקשרת כבר, קשה לה הנתק, לכן אם זה לא מתאים לה מלכתחילה היא מורידה זו המסקנה שהסקנו...
נשלח ב-5/11/2012 09:25
לפי הפרופיל את בת 33, זאת אומרת שיצאת בחיים שלך עם לערך, נניח, 50 בחורים. נניח ש-25 הורידו אותך, זאת אומרת שאת הורדת 25. בגלל זה את הגעת לגיל הזה. ופתאום, הופה, את מתעוררת למצב של בחורה בוגרת, שבחורים בגילאי ה35-40 יוצאים עם בנות 25-30. אבל את לא מסכימה לפעול לפי המציאות הזאת, מה חיכית כל כך הרבה שנים בשביל להתחתן עם בחור שלא על הרמה שתמיד רצית?! בשום פנים ואופן לא! הרי מגיע לך הכי טוב שאפשר! את תמשיכי להתעקש על בחור מושלם, בדיוק כמו הבחורים שאת רוצה שמתעקשים על בחורה מושלמת, שבמקרה הזה, ובמקרה של כל בחורה במצב שלך, זה לא כולל אותן.
תקשיבי טוב, בחורה בגיל 33 שבאמת מוכנה לעשות את הכל כדי להתארס, אמורה לצאת עם גרושים בגילאי ה-40+. בגיל הזה ובמצב הזה גברים ישמחו לצאת עם בחורה כמותך, וכך יהיה לך יותר סכוי להתחתן. בחורים רווקים שעוד לא הגיעו לגיל ה-40 יש להם כל כך הרבה הצעות, וכל כך הרבה מבחר, שאין להם שום סיבה בעולם לצאת איתך בצורה רצינית. באשר לבחורים בוגרים יותר, חלק ניכר מהם בכלל לא מסוגל להתחתן.
אבל כל הסיכויים הם, שאת תפגעי ממה שאמרתי, תחשבי שאני לא יודע מה אני אומר, לא תסכימי בכלל להרחיב את האפקים שלך, למתוח את היכולות שלך, ובאמת לעשות צעד שייטיב לך. וכך יש כיום אלפי בנות בסביבות הגיל שלך, שלעולם לא יתחתנו. עצוב מאד לומר את זה, אבל זו היא האמת. והאמת חייבת להאמר, ולו אך בכדי שאולי בחורה אחת תתעורר למצבה האמתי ותשכיל למצוא את האושר העילאי אבל החמקמק הזה שקורין לו נישואין.
נשלח ב-5/11/2012 09:52
בחור בן 35 יוצא עם בחורה בת 25? הגזמת.
נשלח ב-5/11/2012 10:16
סליחה, אכן הגזמתי, עם בת 26 יותר נכון.
נשלח ב-5/11/2012 11:43
מתיש.
תוקן על ידי נערתהבזק ב- 05/11/2012 11:47:45
נשלח ב-5/11/2012 11:45
וואלה נערה, יש בכך יותר ממשהו.
נשלח ב-5/11/2012 11:48
נערתהבזק כתב:
בנים מפחדים פחד מוות מבחורה עם אישיות בנויה
אז בעצם זאת תופעה מודרנית, שבחורים נשארים ילדים עד גיל מאוחר ובנות מתבגרות יותר מהר ולכן בחורה אחרי גיל 25 צריכה לחפש בחור בשנות השלושים כדי למצוא רמה מקבילה אליה.
(פעם זה היה הפוך, הגברים היו יוצאים לפרנס כבר בסוף גילאי העשרה והיו מתבגרים מהר יחסית לבנות שהיו נשארות בבית חסרות השכלה ברוב המקרים. היום היוצרות כבר התהפכו..)
תוקן על ידי אדם_ה1 ב- 05/11/2012 11:50:33
נשלח ב-5/11/2012 11:55
זה במובן הטכני...
נשלח ב-5/11/2012 11:56
ובמובנים אחרים?
נשלח ב-5/11/2012 12:04
מיותר.
תוקן על ידי נערתהבזק ב- 05/11/2012 12:22:34
נשלח ב-5/11/2012 13:07
בס"ד אופק את צודקת,מחזיקים לך אצבעות....בעז"ה תמצאי את החצי שמתאים לך....את תראי!
אבל תמיד תדעי שכל הבעיה מתחילה בנשים,אילו לא היו מסכימות להפגש עם מבוגרים מהן ב10-8שנים הם היו נפגשים איתך!
תוקן על ידי חייכנית770 ב- 05/11/2012 13:08:19
נשלח ב-5/11/2012 13:17
נערתהבזק כתב:
מיותר.
תוקן על ידי נערתהבזק ב- 05/11/2012 12:22:34
פעם עשירית שאת כותבת ואת מתקנת.. מה הבעיה? או שאומרים או שלא...
בשביל מה לעשות ניק ללא הודעות?
נשלח ב-5/11/2012 13:23
החיים בראש שלך די פשוטים...
נשלח ב-5/11/2012 13:39
אז ככה... הטענה שלי היא בהחלט על צורת החשיבה של הבחורים שנתקלתי בה בכל מהלך השידוכים, אני מדברת על לתת צ'אנס, וכמו שהתכוונתי למה שאמרתי, זה לנסות להיפגש למרות שלא כל הפרטים נראים לך.... ולא כמו שחשבה "אחת_שתיים" שלתת צ'אנס זה אומר להיפגש שוב ושוב, זה מדובר כבר אחרי מעשה... שזה משהו שלרוב הייתי עושה אם היתה התלבטות כלשהי, ונפגשתי המון, לא כמו ש"מעפיל" חושב, אך אין לי חרטה על שהורדתי, כי אם הורדתי בחור, זה לאחר מחשבה רבה, ולא בהינף יד, לאחר שהתייעצתי, עשיתי לפעמים שאלת רב, הסכמתי להיפגש כמה פגישות בשביל להחליט סופית אם כן, או לא.. וגם היו כאלה שהסכמתי לנסות שוב, ולהחזיר את ההצעה לאחר שנים, כי אני מאמינה שדברים יכולים להשתנות.. כך שמבחינתי, אני רגועה שפעלתי נכון והוגן.. אה.. וגם היו כאלה שכשאני רציתי לפגוש אותם שוב, הם שללו.. מכירות/מכירים את החוק הזה?
אבל לענייננו, אז אני מדברת על לתת הזדמנות, לנסות גם אם הדברים לא לפי התמונה שיצרת לך... בכל שנותיי בשידוכים היו המון הצעות שלא היו נראות לי, כן.. גם ניסיתי "בעלי תשובה" וכד'... אך תמיד אמרתי לעצמי, אי- אפשר לדעת מהיכן זה יפול... ?! אולי זה הפעם יתאים ככפתור לפרח, למרות שזה בכלל לא מה שחיפשתי, וזה לא הסוג שיתאים לי.. אבל לנסות חייבים, גם בשביל המצפון השקט.
והבחורים- אולי מרוב קמצנותם לשלם שתיה בלובי המלון, או תפרנותם.. או מתוך זה שהם חשים.. והעובדה היא שהם באמת תקועים עד גילאי ה- 40.. ומעלה.. דוחים בשאט נפש, ובמחי יד, כל הצעה שטיפ-טיפה לא מתיישרת עם הקו שהציבו לעצמם.. לא מנסים לשמוע, ומה שקורה שבגילאי 39, 40.. אז הם אומרים.. אולי ננסה... בין הבחורים שיצאתי, היה בחור מישיבה מעולה, שכבר עסק בעוד דברים, שהוצע לי במשך למעלה מעשור.. וכשהוא הסכים להיפגש, הוא לא הצליח להבין, למה אני יוצאת עם הרבה בחורים, סימן שאיני יודעת לסנן.. או לשקול נכון, וכשהוא אמר לי כמה הוא יצא? עם כמה בחורות הוא נפגש.. הייתי בשוק.. בקושי עם 20 בנות, רק אחרי שהוא חשב שזה מתאים, אבל בדיוק מושלם לכל הדרישות שלו אז, הוא יצא עימן, כיום, הוא נשוי לגרושה פלוס שלושה ילדים.. והוא בן 42 שנים...
אז כדאי לפעמים לרדת לקרקע, ואני מציאותית מאד, כן מנסה כבר במשך כמה שנים גרושים.. או כל הצעה אחרת שלא תואמת לדרישותיי, אבל אני מדגישה- אני מ-נ-ס-ה... כי רק אלוקים יודע מתי יפול דבר?!
ואני מטבעי מאד אופטימית, מאד מאמינה ומתפללת כי זה מה שנשאר לנו, אבל החלטתי לכתוב זאת.. וגם אם נראה שמרמור נשמע ממני, זה לא מתוך מרירות, אלא מתוך החלטה לעשות מעשה, לא כמו שכולם אומרים בציבור החרדי שלנו.. נשאר רק להתפלל! לא נכון, צריך גם לעשות מעשים!! לשוחח עם בחורים בישיבות, או בכנסים המיועדים לכך.. וכן, גם עם הבחורות...כי המצב לא מרנין בכלל!! ואני יודעת מה אני אומרת, כי בתוך עמי אני יושבת!!
