|
|
| נשלח ב-6/11/2012 12:11 |
 |
| |
ירוחם שם.
מה ההבנה הנרצית מבחינתך? לאלו מסקנות היית מצפה מאדם נבון?
[כמובן אני מקווה שלא הסתמכת עלי בהצגת דבריו, וקראת את גוף המאמר].
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2012 12:17 |
|
| |
קראתי גם מאמרים אחרים שלו. אדם שמרן במהותו שאינו פתוח לתובנות חדשות, אולי הוא חכם- כי למד,
אבל אינו נבון- כי הרי נבון מבין דבר מתוך דבר- והרב השמרן נשאר עם הדבר הראשון. ולא לומד דבר חדש,
הוא מסתמך ומסתמך.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2012 13:41 |
|
| |
אתם מתעסקים עם הרב נבון כאילו הוא המקור, המקשה והמפרק. אני הקטן קראתי ממנו מעט והתאכזבתי. בכל מקרה הוא לא האדם הנכון לבסס על ידו מקורות, אלא לשבור ראיות ממקורות קיימים. אז אנא, תביאו מקורות וננסה ללבן אותם!
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2012 15:17 |
|
| |
מקורות למה? מקורות ממי?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2012 20:10 |
|
| |
ממישהו מוסמך כמו חז"ל ואולי ראשונים למושג 'ירידת הדורות', אי אפשר להניח הנחה ולשאול שאלות!
[אל תתלהבו מפתגמים, המליצה 'מאן מלכי רבנן' לא מופיעה בספרות התורנית, הפתגם 'אין נביא בעירו' לקוח מהברית החדשה, המונח 'אור לגויים' הוא עיוות בפסוק שלא בטוח שהתבאר כראוי, ועוד ועוד ועוד]
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2012 00:46 |
|
| |
גילית את אמריקה [אגב, הניסוח כצורתו הוא מליצה ע"פ 'מאן מלאכי השרת רבנן' (נדרים כ:)]! והמקור ל'ישועת ד' כהרף עין'? ומקור ל'כאשר זמם-ולא כאשר עשה'?
התשובה לכל היא הספר 'מכלול מאמרים ופתגמים'. זה בסדר להסתכל ולמצוא חצאי דברים, השאלה היא אם במידה ומצאנו מקור לאימרה הידועה בפרשנות מסויימת, כשנתמה או נקשה עליה, ראוי יהיה לנו לחפש את מקורה ולמצוא פרשנות שונה/מסוייגת וכדו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2012 11:40 |
|
| |
אני גם חשבתי על הנקודה שהזכירו כאן, שיש מעלה לאלו שחיו סמוך לתקופת חיבור הגמרא, כהגאונים,בזה שהכירו טוב את השפה של הגמ', את הרקע של התקופה, ועוד דברים שנותנים הבנה עמוקה ואמיתית יותר ביאור דברי הגמ'.
לאור זה אני חושב, שבמידה מסוימת אולי אכשר דרא, ויתכן שמהבחינה הזאת הדור שלנו עדיף על דורות שקדמו לו, וזה על ידי לימוד תלמוד בדרך האקדמית, שם מנסים לנסות להכיר את התקופה את הרקע שנאמרו הדברים, את משמעות השפה שהיתה בזמנם, אז נכון שזה לא יכול להתקרב למי שבפועל חי בתקופה הזאת, אבל אולי זה נקודה שגורמת שדורנו עדיף על דורות שקדמו לנו, שהיו רחוקים הרבה מהתקופה שנאמרה הגמרא.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2012 11:48 |
|
| |
קסת
מי לדעתך יודע יותר על חיי הדגים? הדגים? או החוקרים?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2012 11:53 |
|
| |
ירוחם
כנ"ל יש לשאול מי יודע יותר על החרדים, החרדים או החוקרים?
נראה לי שזה שתי סוגים של ידיעה, עכ"פ בודאי שיש עדיפות למושא המחקר עצמו,
ולכן אכן כתבתי שאלו שהיו בתקופה הסמוכה לתקופת חיבור הגמרא אכן ללא ספק ידעו יותר ממה שמגיעים החוקרים, כי הם חיו את זה, וכעין מה שלא דומה שמיעה לראיה, אבל התכוונתי שיתכן שדורנו יש לו עדיפות לדורות שקדמו לו, אבל מאידך גיסא, רחוקים מאוד מתקופת חיבור הגמרא.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2012 12:12 |
|
| |
קסת
על החרדים של היום יש להניח כי הם יודעים יותר על עצמם, אבל גם זה לא בטוח. הם פועלים רבות בלי לדעת למה הם פועלים כך.
אבל על חיי החרדים מלפני מאה או שלש מאות שנה יודעים החוקרים הרבה הרבה יותר מהחרדים,
לענין ידיעת שפת הגמרא, נדמה לי כי אתה לא נתת את דעתך על הוסר ידיעתם -בזמנו- את השפה.
הגמרא בר"ה מספרת שחכמים למדו עברית משפחתו של רבי. בגמרא מופעים דוגמאות רבות של פרושים וחקירות על מילים שהם לא ידעו, טעויות מביכות ומצחיקות בהבנת הטקסט.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2012 13:38 |
|
| |
קסת.
הסכמתי עם דבריך שידיעת החוקרים וידיעת הנחקרים [בעלי התודעה אינטלקטואלית, ולא דגים שכפי הידוע לנו אינם בעלי תודעה כזו] הם שני סוגים.
אך לא כ"כ הבנתי מדוע הסקת בשבח תפיסת הנחקרים, הם שני סוגי ידיעות שאינם עומדים על אותה 'סקלה', ולא שייך לשפוט ולהכריע על עדיפות אחת מהם.
ומכאן גם לגוף הנושא.
ידיעת השפה 'מבפנים' [גאונים], לעומת ידיעת השפה 'מבחוץ' ['אקדמיה'] לא עומדים על אותה סקלה, וממילא יתכן שיפוט ולא תתכן הכרעה בשבח אחד מסוגי הידיעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2012 14:29 |
|
| |
כמדומה שכמה מהחברים [כולל אותי!] הבינו שהשאלה היא לא מי מבין יותר את הביאור בגמרא, אלא מי יותר מחובר לאלוהות ומקושר למסרי המוסר האלוהי. לכן העיסוק הוא לא בקרובים לחתימת התלמוד, אלא לקרובים למתן תורה. ע"ז כתב ר' מיכי קודם שבדורות קודמים ראו ברוחניות חוויה רגשית, ובזכות זה זכו לנבואה, בניגוד לדורינו, שחיי רוח לא מסוגלים לתפוס אצלו מקום במובן ההרגשי, ולכן הם באים כחוויה אינטלקטואלית. מהסיבה הזו דווקא יש למצוא את דורינו כמועלה יותר במובן של לימוד הגמרא [שסטיתם אליו], כי היום יש גוונים שונים ויצירתיות רבה סביב הבסיס וההבנות בחוקי התלמוד [אף פעם לא מחלוקות קיצוניות בדברים יסודיים כמחלוקות ר' חיים ור' שמעון בגדר בעלות וכדו']. וא"כ יש תשובות [הפוכות] לשני השאלות!
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2012 14:37 |
|
| |
ר' מיכי אמר הקירבה להר סיני נותנת יתרון של הבנה.
והוא לא השיב על שאלתי כי האם קרבה הזו, חלה גם על דור המדבר- דור השופטים -ועובדי ע"ז בבית ראשון ושני?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2012 19:51 |
|
| |
ירוחם, התשובה היא: בהחלט כן.
העובדה שהם חוטאים אינה קשורה לשאלה כמה ואיך הם מבינים את התורה. אני בכלל לא מבין את השאלה שלך. מה עניין יצרים להבנה נכונה או לא נכונה של התורה? וכי הם עבדו עבודה זרה כי הם חשבו שזה מה שהתורה מצווה?
|
|
|
|
|
